יורדי ברלין אינם חמאס

מחיר המילקי אינו הסיבה לעזיבת הארץ - הסיבות הן כלכליות וחברתיות. אחרי כישלון המחאה החברתית והבטחות הסרק מי שרוצה את הצעירים בחזרה חייב לשנות את סדר העדיפויות במדינה

  • מילקי
פרופסור צ'לו רוזנברג
רבים מבקרי "מחאת המילקי" לא שוחחו עם הישראלים שעזבו (צילום מסך מפייסבוק)

מבצע "צוק איתן" 2 נגד הישראלים הצעירים המעדיפים להשתקע בברלין היא בוטה, גסה, אמוציונלית ומעל הכול מתנשאת. קראתי כמה וכמה מאמרים בנושא ולפי מיטב הבנתי המוגבלת, יש לי תחושה שכל המקטרגים ומחוללי הסיסמאות לא פגשו בצעירים הללו בברלין, לא שוחחו עמם ולא הקשיבו לטענותיהם. היו שהגדילו ואף דרשו בריש גלי לוותר עליהם, לא להתייחס אליהם כישראלים אלא כאל נפולת של נמושות, כפי שהגדיר זאת יצחק רבין בזמנו. אגב, מעניין מאוד שמיני פטריוטים לעת מצוא מאמצים ללבם את אמרתו של רבין בהקשר ליורדים, אך כאשר מדובר באמירות אחרות של רבין הם ראשונים הבזים להן ומכנים את האיש בכל מיני כינויים בלתי ראויים לציטוט.

זה אחד המאפיינים של התרבות הישראלית היודעת לבוז לאחר, אך אינה מקדשת באותה המידה גם ביקורת עצמית. בניגוד לאלה אשר ששמעו על תופעת היורדים לברלין וגיבשו דעה קדומה קודם להבנת הסיבות בגללן ירדו, אני כן פגשתי צעירים בברלין, אפילו לפני כמה חודשים ולא בפעם הראשונה. ניסיתי להבין את מצוקתם והדילמות הקשות שבהן הם נמצאים. כתבתי על כך כמה פעמים וטענתי שיחסה של החברה הישראלית אליהם, מדיניותן הכלכלית של הממשלות בעשור האחרון וכישלון המחאה החברתית כל אלה עלולים לגרום לאובדנם של צעירים משכילים, מיטב הנוער התועה והרועה בשדות זרים, חיילים לשעבר אשר שבעו מהבטחות שווא.

אקדים ואומר: אין לי ולו ספק קטן שבקטנים שמקומם של הצעירים שירדו לברלין ולמקומות אחרים הוא כאן, במדינת היהודים. זו מדינתם כפי שהיא מדינת כל הפטריוטים והפוליטיקאים היוצאים נגדם. שנית, יש לעשות מאמץ לאומי כדי להחזיר אותם לארץ. בבוז, בביקורת גסה ואי-רצון להקשיב לטענותיהם, לא נצליח בכך.

עוד בוואלה! NEWS

השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

בשיתוף Foody
לכתבה המלאה
ממשלות ישראל הרסו את הסולידריות החברתית במהלך שני העשורים האחרונים. המחאה החברתית (צילום: דרור עינב)

מחיר המילקי אינו הסיבה שבגללה הצעירים ירדו לברלין. הסיבות הן כלכליות וחברתיות. הצעירים הללו לא ציפו למתנות מטעם המדינה - הם ביקשו לאפשר להם לחיות בכבוד. לא אחר מאשר ראש מפלגת "יש עתיד" היה זה שהשתתף במחאה החברתית, טען לעיוותים נוראיים בחלוקת המשאבים הכלכליים, על יוקר המחייה ועל חלומות הזויים להגיע לקורת גג. אלא מאז עברו כמעט שלוש שנים, מנהיג המפלגה הפך לשר אוצר, וכל ההבטחות נותרו על הנייר בלבד. תוסיפו לכך את האגרסיביות שבה פעלו מוסדות המדינה בתיאום מופלא כדי לדכא את המחאה החברתית, והנה לכם הכזבה רבתי שמוליכה צעירים רבים אל ברלין או ארה"ב. אגב, אם כבר מדברים על ירידה, הרי מספר היורדים לארצות הברית, כולל הצעירים, הוא לאין שיעור גבוה יותר מאשר לברלין.

הממסד הישראלי בא בטענות על אובדן הסולידריות בבנייתה ושגשוגה של ישראל. הוא צודק, רק שמי שהרס את הסולידריות, קידש את האינדיווידואליזם והדרוויניזם הכלכלי-חברתי, אלה הממשלות בישראל של שני העשורים האחרונים. תהליך ההפרטה המואץ מחד, ומאידך שלטון בעלי ההון באמצעות שליחיהם השרים והח"כים, משכורות שאינן מאפשרות מיצוי והגשמה עצמית גם אם עובדים קשה, והיריקה בפנים של פוליטיקאים, כל אלה יחד הביאו אנשים בישראל לחפש את עתידם בחו"ל.

לא כולם למדו או רוצים ללמוד מקצועות הנדסה כדי לעבוד בהיי-טק. רוצים ללמוד מקצועות אחרים כמו בימוי, תיאטרון, ספרות, וכדומה, אך להם אין עבודה בישראל. לבקש מהם לעבוד בבניין או בחקלאות זה אולי נכון, אך מה עם הישראלים שלא ירדו? האם הם כן עובדים בבניין וחקלאות? הרי מי שמזדמן באזור חקלאי מרגיש כאילו הוא בפיליפינים. באירופה ובארה"ב כן ניתן למצוא עבודה ולהגשים חלום, גם אם אתה לא עובד בהיי-טק. ואם אתה כן עובד במקצועות המבוקשים, האם אתה מסוגל לצוף מעל המים זמן רב?

הבטיחו חינוך חינם מגיל הרך ועד סוף התיכון. הבטיחו. חינוך עולה כסף רב, במיוחד אם אתה גר בפריפריה. אם אתה רוצה להבטיח את עתיד ילדיך ולעבור למרכז, אין כל סיכוי שבעולם שתוכל לקנות דירה במחיר שיאפשר לך לחסך או לנתב את הוצאותיך גם לחינוך, לתרבות, לחוגים, וכולי. בברלין מציעים חינוך חינם וגם עבודה לאחר סיום הלימודים. שאלו את הצעירים בברלין מה דעתם על חלוקת המשאבים הכלכליים המעוותת שיש בישראל ותשמעו טיעון מציאותי לחלוטין: עובדים, חיילים משוחררים, אקדמאים מרגישים פראיירים כי אחרים גוזלים את עמל כפיהם: בנקים עושקים שכמותם אין בכל מקום אחר בעולם המתורבת; הפניית מיליארדים לצרכים פוליטיים; בירוקרטיה אטומה הממררת את החיים; מחירים בלתי נסבלים המהווים גזל ושוד. כל אלה יחד ויחס מחפיר של מוסדות המדינה הביאו את הצעירים לברלין ולא מילקי.

מי שרוצה אותם חזרה חייב לשנות את סדר העדיפויות במדינה, אחרת, לדאבון הלב, התופעה תימשך. דיבורים על הבית, על ציונות ועל נמושות לא יחזירו את הבנים הביתה. ואל תשכחו: הם לא חמאס, אלא עצם מעצמותינו.

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully