אחרי 2,000 שנות גלות – נרד מהארץ בגלל מילקי?

אילו סבי שעבר את הטורקים, הבריטים ואת מלחמות ישראל היה עוד בחיים, הוא היה נבוך מההיסטריה סביב מחיר המעדן שבגינו רבים רוצים לעבור לברלין. אין בי כעס על מי שעוזב, אלא על מי שהופך את זה לאידיאולוגיה

עודד פורר
16/10/2014

חג יפה סוכות: אנחנו מחויבים לצאת מהבית, מהמקום שנראה לנו הכי קבוע ובטוח ולשבת שבוע בסוכה ארעית. זאת, כדי לזכור ולהזכיר לנו עד כמה כל הסביבה הגשמית שלנו זמנית ולא קבועה. עם ישראל למוד היסטוריה שהוכיחה לנו שהממלכה יכולה להתפצל, שהעם יכול לעבור לגלות ויחד עם זאת , גם שהגלות זמנית ושניתן לחדש את מדינת ישראל אחרי 2,000 שנה.

השבוע חשבתי על סבא שלי מרדכי פורר. הוא נולד ברחובות בשנת 1903, כשהאימפריה הטורקית שלטה כאן, ראה את הבריטים מגרשים את הטורקים ואת התנועה הציונית מגרשת את הבריטים. הוא זכה לראות את המדינה המתחדשת מנצחת את מלחמותיה, משחררת את ירושלים, את פרדסי רחובות מתחלפים בפארק היי-טק, את הגוש הקומוניסטי קורס ומביא בעקבותיו למעלה ממיליון עולים, שרבים מהם קבעו את מקומם ברחובות ואת מדינת ישראל משחררת במבצעים עלומים את יהדות אתיופיה שרבים מעוליה גם הם הגיעו לעיר שבה הוא נולד ושבה הוא נקבר כעבור 99 שנים.

נזכרתי איך תמיד דלק אצלו הרדיו לשמוע חדשות כל שעה וכמה הוא שמח כשהחלו מבזקי "החצי" כך שהעדכונים יהיו שוטפים יותר והוא יוכל להרגיע אחת לחצי שעה את דאגתו לעם ולארץ. נזכרתי בסיפורו שבמחצית הראשונה של המאה ה-20 החליטו במושבה לעבור מגידולי גפנים לגידולי הדר. שנים לא מעטות שלא הייתה הכנסה מחקלאות, אלא רק הוצאה. "איך הסתדרתם"?, שאלתי. "בקלות", הוא ענה. בכל בית היתה תרנגולת, כבשה ופרה. הסתדרנו ועזרנו אחד לשני. נזכרתי בסבא כי נראה לי שהוא היה נבוך מההיסטריה שהיה שומע בחדשות ובמבזקי החצי ממחירי המילקי.

חשוב לשמור על מדינת ישראל, אפילו שהמילקי בה יקר(צילום: צילום מסך, פייסבוק)

מדינת ישראל מהווה כיום גורם משיכה ליהדות המערב, לא רק בזכות ערכיה והגשמת שיבת ציון - רבים רואים בה מקום שניתן להצליח, לפרוץ ולהגשים בו את חלומותיהם, הלאומיים והאישיים כאחד. הכלכלה כאן בצמיחה, האקדמיה כאן מהמובילות המערב וההיי-טק הישראלי מייצר מיזמים רבים ומוצלחים. רבות מהחברות הגלובאליות בוחרות לבסס את תעשיית המחקר ופיתוח שלהן בישראל וקיבוץ הגלויות יוצר הזדמנויות נדירות של מיזוג ידע, תרבויות ושפות המאוחדים יחד תחת בסיס ערכי-יהודי משותף. נוסף על כך, העובדה שניתן לקיים כאן חיים יהודיים מבלי לחשוש להסתובב ברחוב, לחנך את הילדים חינוך יהודי, שבחג סוכות כולם יודעים שעכשיו חג ושכשמגיעה השבת כולם יודעים שכעת שבת, ולא סתם יום של חול.

החופש הזה, התרבות הזו והעברית המדוברת כאן אינם מובנים מאליהם. אני יודע מאיזה תופת סבתי ניצלה כשעלתה לכאן אחרי המלחמה ואני רואה ומכיר את מה שחווים רבים מהיהודים באירופה בעת האחרונה. ערב חג סוכות אני יודע וזוכר שהכול כאן אירעי ושכדאי לשמור על מה שיש, גם אם המילקי כאן יקר יותר. אין לי כעס על מי שבוחר לעזוב, מסיבותיו שלו. העולם הוא גלובאלי וישנם רבים שמוצאים עצמם מצליחים יותר מעבר לים ורבים אחרים שגם בוחרים לחזור לכאן עם או בלי שהצליחו שם, רק כי הם מבינים שכאן זה הבית. יש לי כעס על מי שהופך את המעבר לחו"ל לאידאולוגיה.

2,000 שנים חיו יהודים בגולה והתפללו לירושלים על אף שזה נראה חסר סיכוי. אז כשאנחנו כאן מגשימים את החזון הבלתי יאומן הזה, מצחיק אותי הפסטיבל התקשורתי שמסביר לכולם כמה נהדר בברלין כי המילקי שם יותר זול. מי שבחר לעבור לשם אאחל לו רק הצלחה. אני מקווה שיצליח וגם שיחליט לחזור בסופו של דבר. אני בטוח שגם אם הוא ישכח מאיפה הוא בא, מאיזה ארץ ולאיזה עם הוא שייך, יהיה מי שיטרח להזכיר לו, אך אכעס על מי שיהפוך את המעבר לשם לאג'נדה.

אני בטוח שלו סבא מרדכי היה חי הוא היה כועס גם על עצם המעבר שלהם. הייתי מרגיע אותו - כשהחל היישוב היהודי בארץ ישראל היינו כאן 26 אלף איש. כיום, למעלה משישה מיליון יהודים חיים בארץ ישראל. מאז ועד היום תמיד היו כאלו שבחרו לרדת מהארץ - שהמשיכה לעלות ולהיבנות. חשבו על זה ותבינו שגם מה שנראה לנו בטוח ויציב יכול להפוך לאירעי וחלה עלינו החובה להמשיך לשמור ולשפר את הפיקדון היקר שניתן לנו, מדינה עצמאית בארץ ישראל. אפילו שהמילקי בה קצת יקר.

הכותב הוא מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

  • מילקי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully