פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרשת הרב והניצב: העיתוי הבעייתי של חתימת הסכם עד המדינה

      עיתוי חתימת ההסכם עם הרב פינטו, החשוד כי העניק טובות הנאה למפקד להב 443 לשעבר, מעלה סימני שאלה רבים. גם אם יוחלט להגיש כתב אישום אין זה סוף פסוק וכך או כך - מובטחת לנו עלילה רוויית הסתעפויות

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      הסכם שנחתם עוד בטרם נחקר ארביב. פינטו וארביב (אילוסטרציה: טל אנגלנדר פלאש 90)

      בתחילת השבוע התבשרנו כי ניצב בדימוס מנשה ארביב, מי שהיה עד לפני כשמונה חודשים מפקד יחידת להב 433, נחקר לראשונה תחת אזהרה בחשד לקבלת טובות הנאה מידי מקורביו של הרב פינטו, חשד שהוכחש נמרצות על ידו. חקירתו התבצעה לאחר שיהוי ממושך ולא שיגרתי מאז שפרש וחודשים לא מעטים לאחר שנחקר הרב פינטו לאחר שנחתם עמו הסכם עד מדינה. הנתונים הללו הפנו "אלומת אור", מתודיקה חשובה ואולי המרכזית ביותר, הנלמדת באולפנה של חוקרים מיומנים, והיא עיתוי חתימה על הסכם עד מדינה ופומביותו.

      לכל הטורים של אבי עמירם בוואלה! דעות

      הרב פינטו נחת בישראל: מוסר עדות במשטרה (שי מכלוף)
      הרב פינטו מגיע למסור עדות (צילום: שי מכלוף)

      הסכם עד מדינה, בבסיסו, הוא הסכם שנערך בין המדינה לבין מעורב בדבר עבירה במסגרתו הוא זוכה לטובת הנאה בדמות של הקלה בעונש או חיסיון טוטאלי מפני העמדה לדין. דומה הפעם שנציגיה הבכירים של המדינה, היועץ המשפטי ופרקליט המדינה החמיצו את עיתוי החתימה על ההסכם וזאת דווקא במהלך חקירה כה רגישה. כל הסכמי עדי מדינה שנחתמו עד לפרשה הנוכחית, ללא יוצא מן הכלל, היו חשאיים וסמויים מהעין. הם זכו לפומביות בשלב הישורת האחרונה של החקירה או לאחר הגשת כתב אישום וזאת על מנת למנוע את שיבושה.

      מעבר לכך, מרבית ההסכמים, אם לא כולם, נחתמו לאחר ששאון גלגלי החקירה פעל במלוא אונו ולאחר שהחשודים הנוגעים לחשדות, מושא הסכם עד המדינה, נתונים בחקירה ו"לכודים" ברשתה. כך מתאפשר לחוקרים לערוך אומדנא/ שקלא וטריא (כלי להערכה עובדתית או משא ומתן) של ההסכם וכדאיותו, כאשר מעל הכול מרחפת מטרת על - הגעה אל חקר האמת, תוך מיצוב גרסת אמת אחת וניעור גרסאות שווא. לא מדובר בעניין טכני גרידא, אלא בבדיקה מהותית וחיונית אשר תגזור את גורל הנחקרים.

      באופן פרדוקסלי עושה רושם כי בפרשה המדוברת נזנחה המתודיקה הכה חשובה. אנו עדים להסכם שנחתם עוד בטרם נחקר ארביב וטרם נשמעה גרסתו. מה עוד, ההסכם זכה לפומביות מיד עם חתימתו. האם היו למהלך כוונות נסתרות או שמא מדובר באסטרטגיה מתוחכמת? זאת לא נדע כעת. מכל מקום, האלמנט החשוב שבכל הסכם, הליך האומדנא יתבצע הפעם בדיעבד ותתכן אפשרות כי שכרו יצא בהפסדו. הבה נניח לרגע כי גרסת ארביב ומקורביו תהא משכנעת ויוחלט כי אין מקום להעמידו לדין, נהיר יהיה אז כי הליך הסכם עד המדינה היה מיותר. רק לאחרונה התבשרנו בפרשת "הבר נוער" כי הסכמי החסינות מפני העמדה לדין שנחתמו עם שני העדים המרכזיים גנון וחנקישייב, לא היה בהם די כדי לבסס הליכים פליליים נגד חגי פליסיאן והמדינה נאלצה לחזור בה מהם. אחד מהם ממשיך להינות מהחיסיון.

      חגי פליסיאן בדיון בבית משפט השלום תל אביב בנוגע להמשך מעצרו. פברואר 2014 (יותם רונן)
      לא היה די בההסכמים שנחתמו. פליסיאן (צילום: יותם רונן)

      אחת האופציות העומדות לחוקרים בשלב החקירה הנוכחית היא עימות בין הרב פינטו לארביב ככלי לשם העדפת אחת הגרסאות. אם יערך עימות ואם לאו, הרי שבתום החקירה יפרשו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כל אחד ללשכתו ויהיו ספונים בה עד לשלב גיבוש מסקנתם - בין אם חומרי החקירה מבססים את החשד באופן המצדיק הגשה של כתב אישום כנגד ארביב ובין אם לאו. הם מחויבים לעשות כן בהתעלם מהנתון שהם היו אלה שנתנו "אור ירוק" לחתימה על הסכם עד המדינה. בל נשכח, כי גם אם יוחלט להגיש כתב אישום אין זה סוף פסוק שהרי לארביב זכות קנויה לשימוע. רק לאחרונה חווינו את תוצאות השימוע של השר ליברמן בתומו נסוג היועץ בעצה אחת עם פרקליט המדינה מהכוונה להעמידו לדין הגם טיוטת כתב אישום דמונית שעמדה והיה תלויה כנגדו.

      לפני כמה שבועות הונחה על ספו של בית המשפט הגבוה לצדק עתירת התנועה לאיכות השלטון, המכוונת לביטול ההסכם שנחתם עם הרב פינטו. אחד מעיקרי העתירה נוגע לעיתוי החתימה על ההסכם. אמנם החלטות היועץ המשפטי לממשלה אינן חסינות מביקורת, אך יחד עם זאת התערבות בג"ץ בהחלטות היועץ מוגבלת למקרים נדירים בלבד בהם ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי. יש להניח כי היועץ ופרקליט המדינה הביאו את המהלך בחשבון וכלכלו את צעדיהם בהתאם. אם בג"ץ יאשר בסופו של יום את ההסכם תפעל המדינה על פיו ואם בג"ץ יבטלו נהיה עדים לפלונטר משפטי סבוך ביותר. מאידך, למדינה יהיה קשה להשתחרר שרירותית מההסכם, על אף שאופציה זו עומדת לה לכאורה. הניסיון המפורסם של פרקליט המדינה משה לדור לעשות כן נכשל בפרשת "יחיא טורק", שם ביטל בית המשפט העליון את החלטת לדור לחזור בו מהסכם עד המדינה שנחתם עם טורק כשקבע כי יש לתת משקל מיוחד לאינטרס הציבורי בכל הקשור לאמינות השלטון, על כן ובדרך כלל אין לאפשר לתביעה לחזור מהסכם כל עוד לא התגלו "נסיבות אובייקטיביות חדשות", להבדיל מ"בחינה מחודשת" שלו.

      לאחר שנדרש ארביב לגרסתו לא נותר אלא להמתין למיצוי החקירה. יש להניח כי היועץ ופרקליט המדינה ישבו על המדוכה וכל עוד כך, יהבהבו הפלורסנטים בלשכתם עד אשר ייתמר עשן לבן שיילמד על מסקנתם. סביר להניח כי קודם לכן, ייבחן מפקד מח"ש את הראיות שליקט ויגבש מסקנה משל עצמו, אותה יציג בדיונים סגורים שיקיימו היועץ ופרקליט המדינה. לא מובטח כי תהא חפיפה בין המסקנות ואין טוב מ"פרשת קצב" כדי ללמוד על הקוטביות שבין עמדות הפרקליטים שטיפלו בפרשה, החל מהתיאור האלגורי שעסקינן בספינה רעועה שלא תזכה לעגון באף נמל ועד לטנא רווי ראיות. דבר אחד ברור - היושר של כל שיעסקו במלאכת הערכת הראיות יחייב אותם להשתחרר מ"אקסיומת" החשדות שהוצבה בתחילת הפרשה ולבחון בחינה בלתי תלויה את תיק החקירה.

      ובאשר לשאלת השאלות, האם הייתה הצדקה לזניחת המתודיקה המסורתית? זאת נדע, כך יש להניח, במהלך הדיון בעתירה הנ"ל. ואם לא - בסיום שלב גיבוש מסקנות היועץ ופרקליט המדינה. בל נשכח כי בפרשת "בראון – חברון" חלקה פרקליטת המדינה דאז על מסקנת היועץ המשפטי בזמנו, שהחליט כי אין להעמיד אף לא אחד מהחשודים בפרשה לדין. כך או כך, מובטחת לנו עלילה רווית הסתעפויות וללא רגע דל .

      הכותב הוא בעליו של משרד עריכת דין המתמחה במשפט פלילי ובפשיעה כלכלית, ויו"ר הוועדה לענייני פלילים בלשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד