טורקיה שוקלת להגדיל את זכויות הכורדים

סגן ראש ממשלת טורקיה, מסוט ילמז, אמר היום שאנקרה שוקלת לתת יותר זכויות תרבותיות למיעוט הכורדי, דבר שיעזור לטורקיה להתקבל כחברה באיחוד האירופי.

דבריו של ילמז פורסמו יום לפני שהאיחוד האירופי אמור להצהיר על הרפורמות אותן צריכה טורקיה לבצע, על מנת להתחיל שיחות על הצטרפות לאיחוד.

"אין לנו חובה להצהיר על קבוצה מאזרחינו כמיעוט, אבל אסור לנו למנוע זכויות בסיסיות וחירות מאנשים שונים מאיתנו" אמר ילמז. בטורקיה מכירים בארמנים, היוונים וביהודים כמיעוטים, אבל מסרבים להעניק הכרה רשמית למיעוט הכורדי הדורש זאת, בטענה שהם טורקים הרריים. לפני עשר שנים הכירה טורקיה בכורדים כ"קבוצה נפרדת".

הפחד העיקרי של בכירים טורקים הוא שהענקת זכויות אלה תפגע באחדות המדינה, ותתפס כוויתור למורדים הבדלנים. בתגובה אמר ילמז כי יקבל מסמך של האיחוד, רק אם לא יהיה בו שימוש במלים בעייתיות או העלאת נושאים רגישים מבחינת אנקרה.

הנושא הכורדי הוא אחת הבעיות הרגישות והקשות הניצבות בין טורקיה והאיחוד האירופי. בכירים באיחוד רואים באי הנכונות הטורקית להתפשר את המכשול העיקרי בדרך להשגת שקט בדרום מזרח המדינה הנשלט על ידי המחתרת הכורדית.

האיחוד רוצה שאנקרה תאפשר לכורדים ללמוד את השפה שלהם בבתי ספר, ולשדר בה בטלוויזיה שלהם. ילמז סירב לפרט מה "הזכויות הבסיסיות והחירות" שהכורדים יקבלו, אבל למרות שכנראה מבחינת הכורדים לא יורגש הרבה הבדל, מפלגת הפועלים הטורקית (PKK) דוחפת לקבל את הזכויות.


המאבק בין אנקרה לכורדים, שהחל כאשר הכורדים יצאו למאבק אלים כדי להקים מדינה עצמאית ב-1984, גבה כבר 30 אלף קורבנות, רובם כורדים. בעקבות מעצרו של מנהיג הפי.קיי.קיי, עבדאללה אוג'אלן בשנה שעברה, הצהירו במחתרת שהם נוטשים את דרך האלימות ועוברים למאבק דיפלומטי למען קבלת הזכויות הבסיסיות. מבחינת אנקרה, זהו בסך הכל שינוי דרך במטרה להגיע למדינה עצמאית.