עלייה בהתחמשות האישית בצפון: "התושבים פוחדים"

(סגן מפקד אוגדה 210 בשבוע שעבר: "רמת הגולן בטוחה")

על רקע מבצע "צוק איתן" והמתיחות הגוברת בגבול הצפון, נרשמה בחודש האחרון עלייה במספר הבקשות שהגישו תושבים המתגוררים סמוך לגבול סוריה ולבנון למשרד לביטחון פנים לרישיון עבור נשק אישי.

"אני שומע יותר ויותר תושבים שרוצים נשק בבית שלהם, כי הם פוחדים מחדירת מחבלים וחוששים שלא יהיה להם איך להתמודד עם זה", סיפר יוסי אדוני, סגן ראש המועצה האזורית מעלה יוסף ויו"ר ועד מושב זרעית שבגזרה המערבית של גבול לבנון.

עוד ידיעות בוואלה! חדשות:
בנו של שלמה להט ספד: "אבא שלי פתח את העיר"
חשד: בן 30 רצח בדקירות את אביו בקריית אתא
המגיפה מתפשטת: מקרה ראשון של אבולה אובחן בארה"ב

מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי הנשקייה של מושב אלוני הבשן הסמוך לעיר קוניטרה בסוריה, שלאחרונה התחדשו בה הקרבות בין המורדים לצבא אסד, התרוקנה כמעט לחלוטין בחודשיים האחרונים. 80% מכלי הנשק שאופסנו בה נלקחו על ידי חברי כיתת הכוננות של המושב לביתם. עוד עולה מהבדיקה, כי כל קיבוצי המועצה האזורית גליל עליון המוגדרים כיישובי גדר, קיבלו הנחייה גורפת להפקיד את כל כלי הנשק מהנשקיות בבתיהם של חברי כיתות הכוננות כשהם מוכנים להפעלה. גם בזרעית וביתר יישובי הגדר של המועצה האזורית מעלה יוסף שבגליל המערבי, חלה עלייה של 60% בממוצע במספר כלי הנשק שהופקדו בבתיהם של חברי כיתת הכוננות.

ניתן לייחס את העלייה בנתונים להתחממות הגזרה, לחשש ממנהרות טרור ולהצהרות של קצין בכיר בצה"ל כי חיזבאללה עשוי לממש את איומיו ולפלוש ליישובי הגדר. גורם נוסף הם הקיצוצים שהטילה הממשלה על מרכיבי הביטחון ביישובים. "מדובר בפועל יוצא של החלטת משרד הביטחון לבטל את האבטחה ביישובי הגדר ולהמשיך לקצץ במרכיבי הביטחון של היישובים. הציבור נכנס לפאניקה, תחושת הביטחון שלו נפגעה והתושבים תוהים, 'אם אין אני לי, מי לי?'", הוסיף אדוני.

במסגרת הקיצוצים של משרד הביטחון, בוטלה השמירה של חיילי צה"ל בכניסה ליישובים, קוצצו שעות תאורת הביטחון של היישובים, הוצאות התחזוקה השוטפת של גדר הביטחון ביישובים, וקוצץ תקציב מכשירי הקשר והאיתוריות באמצעותם קיבלו התושבים הודעות על אירועים ביטחוניים בסביבתם. נוסף על כל אלה, הוחלט בימים אלה לפטר את כל רכזי הביטחון השוטף (רב"שים) ולהחליפם ברכזי ביטחון שוטף צבאיים (רבש"צים), שיהיו מחד כפופים לצבא, ומאידך יקבלו את שכרם מוועד היישוב או מהמועצה האזורית – דבר שיפגע קשות בתנאי העסקתם.

"ההבדל המשמעותי בין השניים הוא שרב"ש הוא איש משטרה שיוכר כנכה צה"ל אם יקרה לו משהו, ורבש"צ יוכר כנכה ביטוח לאומי. אין לו מיגון ביטוחי שתואם את תפקידו", הסביר ישי עפרוני, קצין ביטחון המועצה האזורית מטה אשר שבגליל המערבי. לדבריו, הדבר החמור יותר בעניין הוא שהתקנים עוד לא מאושרים. "השינוי אמור להיכנס לתוקף בעוד שלושה חודשים. לא רק שהצבא קיצץ את כמות התקנים של הרבש"צים מ-16 ל-13, כרגע קיבלתי רק שני תקנים שאושרו. נוצר מצב שיש תקן מאושר לרבש"צ רק ביישוב גדר אחד, מתוך ארבעה". הוא הוסיף כי גורם בצה"ל אמר לו "בפה מלא שיכול להיות שבינואר לא יהיו רבש"צים לכל היישובים".

גם משרתם של הרבש"צים שיוצבו ביישובי התפר במרחק ארבעה קילומטרים ודרומה מהגבול, תקוצץ בחצי. "אם אותו קצין בכיר חושש מכיבוש יישובים על ידי החיזבאללה, אז איך הצבא מעז להוריד את השמירה? מי ששמר ביישובי הגדר היו חיילים סדירים בעלויות אפס, אבל למרות זאת משרד הביטחון ביטל את השמירה, ועכשיו המשרה של רכזי הביטחון היישוביים תקוצץ גם לחצי?" תהה בכעס אליעזר אמסלם, קצין הביטחון במועצה האזורית מעלה יוסף. "משרד הביטחון מסביר את הורדת השמירה והקיצוץ במרכיבי הביטחון בכך שיש שמירה מרחבית של צה"ל, אבל אני אומר קדחת! הם פוגעים אנושות בתחושת הביטחון של התושבים".

גם ביישובי רמת הגולן הגובלים עם סוריה החלו התושבים לפעול לחיזוק תחושת הביטחון האישית לנוכח החשש הגובר מחדירת מחבלים. "המורדים וארגוני הטרור האיסלאמיים עסוקים עכשיו עם צבא אסד, אבל ברגע שהם יסיימו איתו הם יפנו אלינו", אמרה יסכה דקל, דוברת מושב אלוני הבשן. "אנחנו לא מתכחשים כבר למצב. לאחרונה חלה עליית מדרגה במתיחות, יש לנו שכנים חדשים ואנחנו צריכים להתארגן לנוכחות שלהם".

למרות חששות האזרחים והמתיחות הגוברת, החליט לאחרונה משרד הביטחון להטיל קיצוצים שמאיימים לפגוע ביכולות ההתגוננות של התושבים. "כיתת הכוננות של היישוב לא התאמנה בצורה רצינית כבר זמן רב", אמרה דקל. "ביקשנו ימי מילואים כדי שנוכל להוציא את כיתת הכוננות שלנו ליומיים מרוכזים של אימונים, אבל נציגי הצבא אמרו לנו שיש קיצוצים והם יוכלו רק לשלב אותנו באימונים שלהם". לדבריה, מדובר במענה שנוי במחלוקת. "כדי לבנות כיתת כוננות ולייצר בה מוטיבציה, צריך לכל הפחות לתגמל את חבריה על אובדן ההכנסה בימים שבהם לא יעבדו לטובת אימונים. בנוסף, מתעוררת השאלה מי יבטח אותם במקרה שייפגעו באימונים האלו?"

דקל הוסיפה כי למרות המציאות המורכבת, "בסך הכול התושבים מקיימים אורח חיים שגרתי והחיים לא קופאים מלכת". לדבריה, ישנם שינויים בהתנהגות היומיומית של התושבים שמעידים על המציאות המורכבת. "בחצי השנה האחרונה התחלנו לנעול את הדלתות כשאנחנו הולכים לישון, זה משהו ששינינו באורח החיים שלנו. אם בעבר הרובים של כיתת הכוננות נשארו בנשקייה, היום כבר כמעט לא נותרו שם כלי נשק כי את כולם חברי כיתת הכוננות לקחו לבתיהם".

למרות המציאות המורכבת ביישובי הגדר, התושבים עדיין מגדירים את מצבם כטוב באופן יחסי משום "שיש מרכיבי ביטחון בסביבתם". לעומת זאת, בשבעה יישובים עורפיים ברמת הגולן אשר מרוחקים קילומטרים בודדים מהגבול, הוחלט לפטר את הרבש"צים, לרוקן את הנשקיות ולהחזיר את כלי הנשק לצה"ל. ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, אמר כי הוא רואה בחומרה רבה את החלטת משרד הביטחון לבטל את המשרות הללו. "ההחלטה זו אינה מסתדרת עם ההנחיות של צה"ל להיערך לקראת הסלמה באזור ופוגע בביטחון האישי של התושבים", נמסר מהמועצה האזורית גולן. "המרחק בין היישובים והעובדה שכל יישוב יצטרך להתמודד בשעות הראשונות לאירוע ביטחון לבד עד להגעת כוחות, מחייבים רכז ביטחון בכל יישוב שידע להכין אותו ובעיקר לנהל אירוע בזמן התרחשותו".

במועצה האזורית מרום גליל ניסו למצוא פיתרון למצב הבעייתי, ובימים אלה שוקדים על הקמתו של צוות סיוע עצמי ראשוני (סע"ר). נכון להיום, התגבשה קבוצה של 35 תושבים מיישובי המועצה, חלקם יישאו נשק ויתגברו את כיתות הכוננות היישוביות ואחרים ידאגו למתן סיוע רפואי והומניטרי ראשוני. מדובר בכוח חדש שיעבור הכשרה וייתן מענה זמין ומידי עד להגעת הכוחות המקצועיים לשטח.

ממערכת הביטחון נמסר בתגובה: "מערך ההגנה על היישובים כולל לא רק רבש"צים אלא גם גדר, אמצעים טכנולוגיים, מערכי מודיעין, כוחות צה"ל מאומנים הפרוסים במרחב ועוד, באופן שמספק מענה ביטחוני מתאים אל מול האיומים".

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.com