פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מהטיילת ועד המזרקה - פועלו של צ'יץ' בתל אביב

      ראש העיר המיתולוגי של תל אביב, שלמה להט, הותיר אחריו שורה ארוכה של כיכרות, מרכזי תרבות ופרויקטים ששינו את פני העיר, ובהם כיכר דיזנגוף המוגבה ובתי עסק פתוחים בשבת

      מהטיילת ועד המזרקה - פועלו של צ'יץ' בתל אביב
      צילום: רוני שיצר, לע"מ, דוברות עיריית תל אביב, ניר לנדאו, אורי לנץ; עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ'

      שלמה להט, ראש העירייה השביעי של תל אביב שהלך הלילה לעולמו, נחשב אחד מראשי העירייה הבולטים שהיו בתל אביב בפרט ובישראל בכלל. בתקופת כהונתו הארוכה – קרוב ל-20 שנה – יצאו מתחת ידו פרויקטים רבים ששינו את פני העיר. חלקם זכו להצלחה רבה, אך חלקם נותרו שנויים במחלוקת עד היום.

      בתקופתו של להט, הידוע בכינוי "צ'יץ'", הוקמו הטיילת בתל אביב, שהפכה למרכז הבילוי העיקרי של העיר ואף נקראה לימים על שמו, מרכז סוזן דלל, הסינמטק, המשכן לאומנויות הבמה וכיכר אתרים. בעיר נערכו קונצרטים פתוחים בכיכר מלכי ישראל ובפארק הירקון, פסטיבלי אביב, הרצאות לקהל הרחב ואוניברסיטה עממית. כמו כן, הוקמו פסלי חוצות ולשם כך ניתנה הזדמנות לאמנים חדשים ופחות מוכרים, שחלקם עוררו חילוקי דעות חריפים, דוגמת האנדרטה לשואה ולתקומה של יגאל תומרקין. עוד נפתחו בתקופתו המוזיאונים וגן החיות לקהל בשבת ללא תשלום.

      עוד על מותו של שלמה להט:
      בנו של שלמה להט ספד: "אבא שלי פתח את העיר"
      גילה אלמגור: "צ'יץ' טווה את תל אביב כבירת התרבות של ישראל"

      שר התקשורת, מרדכי ציפורי וראש עיריית תל אביב שלמה להט (צ'יץ) בגזירת הסרט בפתיחת תערוכה בגני התערוכה, ספטמבר 1983 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      להט בפתיחת תערוכה בגני התערוכה עם שר התקשורת מרדכי ציפורי ב-1983 (צילום: לע"מ)

      להט הוא שטבע את הסיסמה "עיר ללא הפסקה", בין היתר בזכות פעילותו שהפכה את תל אביב למרכז תרבות ותיירות תוסס. הוא פעל רבות להעשרת חיי התרבות למען הקהל הרחב בעיר, הוא היה ממובילי השינוי בסטטוס קוו של העיר בעקבות החלטתו לפתוח את מקומות הבילוי ובתי העסק בשבת, נושא שעליו מתנהל בימים אלה מאבק ציבורי.

      כמו כן, להט הוא שאישר להגביה את כיכר דיזנגוף בשנת 1978, שינוי שעורר תגובות חריפות ונזעמות מצד רבים. לדבריו, החלטתו נבעה מרצון לפתור את הבעיה החמורה של פקקי התנועה במקום. בשנת 1986 אף הוצבה במקום המזרקה "מים ואש" של האמן יעקב אגם. עם סיום כהונתו כראש עיר, הוא הביע חרטה על המהלך ועל ביטול כיכר צינה דיזינגוף. "אני האחראי, ואני לוקח את האשמה על עצמי", אמר.

      הגביל את הבנייה לשלוש קומות

      עוד מזוהה להט עם פרויקט שיקום השכונות שהנהיג, ובמסגרתו ניסו לשנות את המדיניות של הריסת משכנות עוני והעברת תושביהן לבתי שיכון חדשים לטובת שיפוץ עצמי של הבתים והשכונות בידי התושבים והקמת ועדות היגוי שכללו גם את נציגי השכונות. לצד זאת, זכורה לצ'יץ' ההחלטה השנויה במחלוקת על הגבלת גובה הבנייה לשלוש קומות בלבד באזורים רבים בתל אביב, כמו גם הקצאת שטח מועט למבני מסחר ומשרדים.

      גם מגדל האופרה מזוהה עם מורשתו של להט. באזור כיכר הרברט סמואל לשעבר ובניין האופרה הישן, שהיה בתקופת קום המדינה משכן הכנסת, הוקמו מגדל האופרה החדש תוך שמירה על דמיון לחזית המקורית, נוסחה ששימשה לשיפוץ מבנים נוספים משנות ה-20 וה-30.

      את הכינוי "צ'יץ'" קיבל להט מחבריו בעיר רחובות. "הוא היה ילד בן שמונה ובבית ספר היה שומר דובר גרמנית. שלמה היה יליד ברלין ודיבר גרמנית, הם שיחקו בחבל והוא צעק לו 'צין, צין' – 'תמשכו' בעברית", סיפרה אלמנתו של להט, זיוה. "החברים שלא הבינו צחקו והחלו לקרוא לו ציץ עם השנים זה הפך לצ'יץ' והשם דבק בו".

      טיילת תל אביב (יח"צ)
      הפכה למרכז הבילוי העיקרי של העיר ונקראה לימים על שמו. הטיילת בתל אביב (צילום: יח”צ)

      להט עלה לישראל מגרמניה ב-1933. ב-1944 הוא הצטרף לשורות "ההגנה" ומ-1964 הוא שירת בקבע בארגון. בהמשך הוא השתתף במלחמת השחרור, במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. במהלך שירותו הצבאי הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם הפסיק את לימודי המשפטים לטובת לימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה בקנזס שבארצות הברית, וסיים אותם בהצלחה. ב-1970 הוא מונה לראש אגף כוח האדם במטה הכללי, ומילא את התפקיד עד ספטמבר 1972, אז פרש מצה"ל בדרגת אלוף.

      כיכר דיזינגוף תל אביב (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
      בדיעבד התחרט להט על הגבהת הכיכר. כיכר דיזנגוף והמזרקה (צילום: ניר לנדאו)

      הוא נבחר לראשונה לראשות עיריית תל אביב בפברואר 1974, לאחר שהתמודד על התפקיד מטעם מפלגת הליכוד. הוא נבחר לתפקיד שלוש פעמים נוספות בבחירת ישירות – ב-1978, ב-1983 וב-1989. בזמן מלחמת המפרץ התבטא להט בחריפות נגד תושבים שעזבו את תל אביב וכינה אותם "עריקים". דבריו ספגו ביקורת ציבורית קשה.

      בנובמבר 1993 הוא סיים את תפקידו בראשות העירייה לאחר כמעט ארבע קדנציות מלאות. עם סיום כהונתו הרביעית, החליט להט לסיים את פועלו בחיים הציבוריים. הוא פנה לפרויקטים בתחום החינוך ולהתנדבות. כמו כן, הוא פעל לקידום המגעים לשלום וב-1995 הוא ארגן את עצרת השלום שבה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. הוא היה מיוזמי הסכם ז'נבה, וב-2009 הוא השתתף בטקס יום העצמאות המרכזי והדליק משואה בשל תרומתו לעיר תל אביב. את ביקורתו על עיר המגדלים שאליה הפכה תל אביב עם השנים כתוצאה מהחלטות ממשיכיו הוא לא חסך, וטען שהעיר הפכה לעיר נדל"ן המנתקת את התושבים מהסביבה.

      להט הלך לעולמו הלילה, שבוע לפני יום הולדתו ה-87. הוא אושפז אתמול בצהריים בית החולים איכילוב במצב קריטי לאחר שחלה בדלקת ריאות חמורה. הוא טופל במחלקה לטיפול נמרץ, והלילה נאלצו הרופאים לקבוע את מותו בשל זיהום חמור. הלווייתו תתקיים ביום שישי בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

      לפניות לכתבת: danayark@walla.co.il

      בית האופרה בת"א (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
      ניסו לשמור על דמיון לחזית המקורית. מגדל האופרה (צילום: ניר לנדאו)
      שלמה להט ציץ בקאמרי (אביב חופי)
      להט בתאטרון הקאמרי (צילום: אביב חופי)
      ראש עיריית תל אביב שלמה להט (ציץ') עם ראש הממשלה יצחק רבין. פברואר 1993 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      להט ורבין ב-1993 (צילום: לע"מ)
      ראשי עיריית תל אביב לשעבר שלמה להט ורוני מילוא וראש עיריית תל אביב הנוכחי רון חולדאי. (יח"צ , דוברות עיריית תל אביב)
      לא חסך ביקורת על כך שתל אביב הפכה לעיר נדל"ן. להט עם ראשי העיר מילוא וחולדאי (צילום: דוברות עיריית תל אביב)
      ראש עיריית תל אביב שלמה להט (צ'יץ) בהקפות בליל שמחת תורה, אוקטובר 1992 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      להט בהקפות בליל שמחת תורה ב-1992 (צילום: לע"מ)