האב שלום כותב לבניה שראל
בניה נקרא על שמו של בניה בן יהוידע מגיבורי דוד המלך אשר חיבר בפעלו ובאישיותו שמים וארץ-אידיאלים נשגבים עם הליכות עולם המעשה. ככל שנקפו השנים והנער היה לאיש, ניכרה הלימה מופלאה בין השם שנשא לבין תכונות האופי שלו ומעשיו. מול עיננו המשתאות, צמח ילד רגיש לזולתו אך אמיץ לב.שובב גדול, תמיד עם רובד פנימי עמוק של רצינות. נראה כמסוגל "לבלוע" עולם ומלואו, אך בעל יכולת להתרכז בהשגת כל משימה שהציב לעצמו ולהשלימה עד תומה. מדריך נערץ בתנועת נוער אשר נותן תשומת לב אין סופית לאלו הנמצאים בשולי החברה.
אחדות הניגודים שהופיעה באישיותו בילדותו ובבחרותו, נסקה לגבהים חדשים בעת שירותו הצבאי. מקורס הטיס ומן השייטת הודח בגלל "תכונות של מרדנות ואי קבלת מרות". והנה כשהגיע לפקד על לוחמיו, היה מפקד קשוח וקפדן מחד גיסא, ומעין אבא דואג ומרחם מאידך גיסא. מפקד המגיע לביקורי בית ומממן משלוחי מזון מכספו למשפחות הצריכות לכך. מפקד המשקיע שעות בשיחות עם חייליו, מקשיב להם ומשתדל ככל יכולתו להקל מן המעיק עליהם. מפקד הניצב בראש לוחמיו בכל אירוע של סכנה או לחימה.
הנוכחות המרשימה והכריזמה שהייתה לו, חיה לה בשלום עם ענווה אמת גדולה. ההכרה בערך עצמו לא מנעה ממנו לקבל ביקורת ומעולם לא היסס מלבקר או למחות כאשר ראה עוול שנעשה לזולתו. חייו הקצרים היו מלאי מסירות לזולתו ולעמו. כהמשך רציף למסירות זו-מסר גם את נפשו בפועל ביום ה' בחודש מנחם-אב תשע"ד, בקרב בפאתי הישוב מורג, וזכה לעלות לגנזי מרומים בסמוך לתאריך לידתו והוא כבן 27 שנים. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
רב-סרן בניה שראל, מפקד סיירת גבעתי, בן 26 מקריית ארבע, נהרג ב-1 באוגוסט בהיתקלות עם מחבלים שיצאו מפיר של מנהרה ברפיח, שבדרום רצועת עזה
משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד