לקראת כיפור: הכי טובים והכי רעים בישראל

לקראת יום כיפור, הנה הצעה לחשבון הנפש שלנו כאומה ישראלית. מה הם המוסדות, הארגונים, והגופים הממשלתיים הכי טובים בארץ? ואילו הכי רעים?

מעבר לכל זה, הדבר הכי טוב בארץ הוא כמובן הארץ עצמה, הטובה, הנהדרת, העברית האלוהית, התנ"ך העומד בבסיס הכל. ומה הכי רע? הגזענות היהודית מהזן הרבני המונעת מאתנו שלום בתוך הארץ ונישואים אזרחיים. ועוד רעה גדולה היא מערכת החינוך הממלכתי-חילוני, שנושאת על גבה ועל גב התלמידים תכניות לימוד איומות הנובעות מסיאוב אקדמי קשה, בעיקר בתחום מקצועות הרוח והעברית. זאת בניגוד למערכת החינוך הממלכתית-דתית, שאת ההבדל העיקרי בין השתיים ניתן לראות באיכות הבוגרים.

מערכת החינוך החינוך הממלכתי-דתי מוציאה מתוכה בוגרים משכילים, אינטלקטואלים, יודעי עברית, גם אם איננו מסכימים לחלוטין לתפיסה הדתית הרבנית שלהם, ואילו זו הממלכתית-חילונית מוציאה לנו צעירים בלתי אינטלקטואלים בעליל מבחינה עברית ורוחנית, גם אם משכילים בתחומי ההייטק והמדע.

וכך אנחנו מוצאים את הרע ואת הטוב שבשני הקצוות: מצד אחד, ההשפעה של הדת במוסדות החינוך הדתיים מובילה בהרבה מקרים לגזענות יהודית. ומצד שני, החינוך הדתי עולה בהרבה על החינוך החילוני. בשורה התחתונה, אם הייתי היום אב לילדים קטנים, הייתי שולח אותם למוסד חינוכי לאומי-דתי (ומחנך אותם בבית לאחווה בין גזעית). בכל מקרה, הנה חלוקה פרטנית מסוימת של הטוב והרע לפי מוסדות וארגונים.

1.בג"ץ

הגוף ששומר על כולנו כאומה מפני עוול, עושק, גזל. פסק הדין האחרון בעניין הפליטים הוא מופת של אומץ אזרחי, אישי ולאומי. בזכותו אולי כולנו נינצל מן הרעה המצטברת והנמשכת שעשינו לאחינו בני האדם, שאמנם אינם אחינו היהודים, אבל צווינו לאהוב אותם. ולכל מי ששואל מה נעשה איתם עכשיו כשבג"צ אסר על כליאתם? התשובה פשוטה להפליא: צריך קודם כל לתת רישיון עבודה לכולם. מיד. זה יבטיח קודם את יכולתם לנוע ברחבי הארץ ולעבוד. אחר-כך נראה.

2.צה"ל

כולנו ראינו את גבורת הלוחמים במלחמה האחרונה, והכרנו מקרוב את הצעירים הנפלאים האלה, השומרים עלינו בגבורה עליונה ומקפידים על טוהר הנשק. הם עשו זאת ככל יכולתם כי אנו נלחמים מול אויבים דעאשיים במהותם, שיורים טילי רצח על כל אזרחנו ומקווים להרוג את כולנו - אם רק תתרופף עמידתנו חס וחלילה. ואבו מאזן המסוכן להחליא (כי הוא לפעמים זאב בעור כבש) עוד אומר שאנחנו חוטאים בהשמדת עם. אנחנו?! ועוד משהו בעניין צה"ל : אמנם לא אהבתי את הפומביות שניתנה לחקירת אירועים חריגים מסוימים במלחמה האחרונה על ידי הפרקליט הצבאי הראשי (כי דברים כאלה צריך לעשות בתוך צה"ל ולא לפרסם אותם ולהטיל מורך לב על החיילים), אבל אי אפשר לא להיות גאה בניסיון המתמיד של צה"ל לבדוק את עצמו ולתקן את עצמו. צבא צנוע בהליכותיו, פשוט, שוויוני. אין כמוהו.

3. התקשורת

בזכות העיתונים, בזכות הטלוויזיה , בזכות הרדיו, אנחנו נושמים כאן אוויר חופשי בארץ הזאת. ואם עיתון אחד נמנע מלבקר מישהו או משהו, אז עיתון שני יעשה זאת, ואם לא הוא, אז מערכת חדשות זו או אחרת באחד מערוצי השידור. אין אפס ואין אמת שלא מתגלה או יכולה להיחשף כאן. העיתונאי המצטיין של השנה בעיני הוא ברוך קרא מערוץ 10 , שעמד בין השאר מול איומי עורך הדין של ח"כ מאיר שטרית וחשף את פרטי ההסכם עם עוזרת הבית שלו, וכן שידר סידרה חשובה להפליא על הצורך בנישואים אזרחיים בישראל (והוא איש חובש כיפה!). אבל בוודאי שאפשר להזכיר עוד עשרות עיתונאים מצוינים וכותבים ויוצרים נפלאים, מיוצרי "ארץ נהדרת" ו"הפרלמנט" בערוץ 2 עד יוצרי ומגישי "גלובוס" בערוץ 1. הטובים ביותר לסוגיהם פזורים בכל כלי התקשורת.

4. התרבות במיטבה

הספרות הישראלית בשיאיה (דויד גרוסמן כמשל) התיאטרון בשיאיו (תיאטרון החאן למשל). הקולנוע הישראלי במיטבו (מ"גט" ועד "אפס ביחסי אנוש"); יוצרי הזמר העברי (משלמה ארצי ועד גבע אלון, מאתי אנקרי ועד דנה ברגר). אין, אין, אין נפלאים מהם. ועוד יוצרים גדולים בעוד תחומים, הרי לא נמנה את כולם.

5. החקלאות הישראלית

כולנו אוכלים, כולנו יודעים על מה מדובר כשמדובר בתוצרת הארץ. אין עונה שאתה לא יכול להשיג בה את הפירות הכי טובים - מהתפוזים בחורף עד דובדבני רמת הגולן בקיץ. אוי למי שיפגע בחקלאות הישראלית ויפתח את השוק ליבוא נחות יותר או שצה"ל ימנע מקניית תוצרת מקומית בגלל הבלי שנת השמיטה.

1. הרבנות הראשית

גוף חולה, חשוך, פרימיטיבי, החי לפי הלכות שאינן רלוונטיות לחיינו (והרי בתלמוד עצמו נאמר "לעתיד לבוא מצוות בטלות". טוב, לא כל המצוות אבל בוודאי חלק מהן וממה שהרבנות חיה על פיו). הגוף המדכא כל מי ש"איננו יהודי" לעניות דעתו החשוכה (למשל, מי שנולד רק לאב יהודי, והרי בתנ"ך האלוהי זה בדיוק להיפך: יהודי הוא מי שנולד לאב יהודי). גוף המדכא עלייה לישראל, מדכא התייהדות או "השתראלות" (הקרויה בפיו "גיור"), מפלה את העולים מרוסיה ומאתיופיה, מדכא ומפלה ככל יכולתו את היהודים הקראים (המונים כ-40 אלף בני אדם בישראל, ובסך הכל הלכותיהם שונות במקצת מהלכות הרבנות. שלא לבלבל עם השומרונים המקריבים קורבן בהר גריזים). ועוד מענה הרבנות הראשית את מסורבות הגט, את ה"ממזרים", את הרפורמים (רוב יהודי ארה"ב) וכו' וכו'. היא גם קובעת הלכות שמיטה מטומטמות, הלכות כשרות שהמגיעות לאבסורדים רבניים מיותרים להחליא ועוד. זה הגוף הראשון שצריך להעיף מהשתלטותו על חיינו.

2. רשות האוכלוסין במשרד הפנים

הגוף שאחראי ישירות לעובדה שבכל שנה עולה שיעור הגידול של האוכלוסייה הערבית בישראל על שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית מפני שהוא עוצר בכוח את גדילתה על ידי מחסומים על גיור, על נישואים ועל עלייה. זהו הגוף שימרר את חייך אם אתה לא יהודי על פי הרבנות. הרבנות לא תיתן לך להתחתן בארץ הזאת אם אתה לא רשום אצלה כיהודי והיא לא תאפשר לך להגדיר את עצמך כ"עברי" או כ"ישראלי" (אם לא בא לך על התואר שהפך לגזעני בארץ: יהודי). זה הגוף שמתמחה בהוצאת צווי גירוש לאימהות, לאבות ולילדים, גם אם הם שוהים בארץ במשך שנים כישראלים לכל דבר וגם אם למדו במערכת החינוך הישראלית. צווי הגירוש יינתנו להם גם אם העברית שבפיהם מושלמת. די למשל שבן הזוג הישראלי של אישה לא יהודייה יתגרש ממנה, וכבר היא מגורשת מהארץ.

אין גבול לעוול, אין גבול לחרפה. אין גבול לגזענות. אפילו שרה נתניהו מצאה את עצמה מתחננת לשר הפנים הקודם, אלי ישי, שלא לגרש את ילדי העובדים הזרים. זה לא עזר כידוע. אפס נדיבות. אפס אנושיות. והכל בשם קדושת אי-התבוללות כביכול. שלא לציין את משטרת ההגירה ששליחיה מגיעים לבתי משפחות פליטים או עובדים זרים באישון לילה, לעיני ילדיהם, כדי לתת להם צווי גירוש למתקני כליאה למיניהם. אינקוויזיציה ישראלית. טוב שבג"צ בלם את זה במידת מה. ונוסיף לכל הסמטוכה הזו את משרד הדתות. אותו סיפור. מי ייתן וכל הגופים האלה ייעלמו מחיינו בקרוב.

3. משרד החינוך – האגף לתכניות לימודים

משרד החינוך הממלכתי שלנו חולה, חולה מאוד. די לראות את ספרי הלימוד בתחומי התנ"ך, הלשון, הספרות, כדי להזדעזע ממש. דוגמא מזערית היא תופעת הייבוא של מושגים אקדמאים מטומטמים ומיותרים לגמרי ("כיווץ דיפתונג" בלשון, "תקבולת כיאסטית" בתנ"ך, "אקספוזיציה" ו"דובר" בספרות) לספרי הלימוד. למרבה הצער, שר החינוך שי פירון אפילו לא מתחיל להבין את הבעיה ומקשקש על "לימוד משמעותי" וכו'. חביבי, תראה לי בוגר אחד של מערכת החינוך הממלכתית שיודע לקרוא ולהקריא פסוק תנ"כי כפשוטו ולהבינו. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

ועוד לא דיברנו על ההשחתה הגדולה של מקצועות הרוח באקדמיה עצמה, שדרדרה את לימודי התנ"ך, הספרות והלשון לשפל נוראי שאין לו טיפת ביקוש אמיתי מצד הסטודנטים, ובצדק.

4. שירות בתי הסוהר

כל מערכת הענישה וכליאת האסירים שלנו צריכה להשתנות תוך כדי שיתווספו לה הרבה יותר שעות טיפול פסיכולוגי ושיקומי לכלואים. פסיכולוגי, לא פסיכיאטרי, במשך שעות כל יום, ויעלה כמה שיעלה. זה ביטחוני לא פחות מהביטחון. הצלת הנפשות הזו חשוב לא פחות מזו שמבצע הצבא. יש ליישמה בעיקר בעיקר וקודם כל על עצירים המועמדים להשתחרר לאחר שנעצרו בגין אלימות במשפחה.

לא ייתכן שבת זוג תתלונן על בן זוג שנפרדה ממנו, וכעבור ימים הוא ירצח אותה, כשהפתרון היחיד שהוצע לה הוא מקלט לנשים מוכות. על הגבר להיעצר מיד, לתקופה ארוכה, ולהיות נתון לטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי, יום-יום, עד שצוות פסיכולוגי יקבע שהוא כשיר לחזור לחברה. מעבר לכך, אסור בכלל לכלוא סוגים מסוימים של אנשים. בוודאי לא מעשני מריחואנה למיניהם (בשעה שאלכוהול כבד ורצחני הוא חוקי) , אבל זה כבר ברשימת החוקים שדורשים שינוי, והם רבים מספור.

5. ארגוני ההסתה

כל הארגונים המסיתים והגזעניים, החל מארגון "להב"ה" ועד "התנועה האסלאמית, הפלג הצפוני". אסור שידברו אסור שיתארגנו , אסור שיגיעו לכנסת. הדמוקרטיה צריכה להתגונן בפני כל מי שרוצה להרוס אותה, עוד בשלב ההסתה. זה כולל אגב גם טוקבקיסטים אלימים. הגיע הזמן שכל מי שמסית, מוציא דיבה, ייקנס מיד בהליך מהיר בפני בתי דין מנהליים מיוחדים, ולא ייתכן שיפורסם טוקבק שזהות מחברו לא ידועה. אני בהחלט ממליץ לפרסם כל טוקבק, בלי להאשים את העורכים, המו"לים וכו' – אותם צריך לפטור מאשמה כלשהי כדי לאפשר את חופש הוויכוח והדעה - אבל מי שכתב טוקבק שקרי חייב לשלם. הכנסת חייבת לחוקק חוק חדש ברוח זו - "וביערת הרע מן הארץ". איזה כיף יהיה להתעורר בשנה הבאה בלי כל החרא הזה.

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד