פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המשמורת הוענקה לאב החורג - ולא לאב הביולוגי

      בהחלטה חריגה, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המשמורת על ילדה שאמה נפטרה תועבר לאביה החורג, עמו חיה מאז התגרשו הוריה. "ראוי היה שהאבות ימצאו דרך לפתרון המחלוקת"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "יש לייחס משקל נכבד לרצון הקטינה" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע אתמול (ראשון) כי בת 17 שאמה נפטרה תעבור למשמורת קבועה אצל אביה החורג – ולא אצל אביה הביולוגי. הוריה התגרשו בשנת 2001, כשהייתה בת ארבע, והילדה נשארה אצל אמה, יחד עם בעלה השני, ונקבעו לה הסדרי ראייה עם האב הביולוגי.

      בשנת 2009, נפטרה האם ממחלה קשה, והאב הביולוגי ביקש כי הילדה תעבור למשמורת קבועה אצלו. מנגד, האב החורג טען כי הוא זה שגידל אותה בפועל, והוסיף כי היא קשורה לשתי אחיותיה למחצה, שנולדו לו ולאם.

      עוד בוואלה! חדשות:
      סקנדל: 500 מורים יחזירו שכר בשל "טעות חישוב"
      באחד הימים העמוסים בשנה: כ-20 טיסות עוכבו בנתב"ג
      הרעלת מזון במלון בטבריה: "הביאו מהבית בשר שנרקב"

      האב הביולוגי השיב כי הוא ההורה הביולוגי של הילדה, וזכותו החוקית לקבל את המשמורת. לטענתו, זכות זו קודמת לזכותו של האב החורג או של כל אדם אחר. משמורת של הורה ביולוגי נלקחת ממנו על ידי בית המשפט רק כאשר ההורה מזניח את חובותיו כלפי הקטין, אולם במהלך הדיון בבית המשפט נטען כי אין זה המקרה.

      השופטת אסתר ז'יטניצקי-רקובר ציינה בהחלטתה כי "ראוי היה ששני האבות ימצאו את הדרך לפתרון המחלוקות שביניהם", אך למרות מאמציה לעודד אותם להגיע להסכמה, הם לא הצליחו ובית המשפט נאלץ להכריע בעניין.

      בנימוקיה, כתבה השופטת כי נקודת המוצא הינה שטובתו של הקטין היא לגדול אצל הוריו הביולוגיים, ועל כן אם נפטר אחד מההורים, יישאר הקטין אצל ההורה הנותר בחיים, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות. לדבריה, במקרה זה הן אכן מתקיימות, מאחר והילדה גדלה יחד עם אחיותיה מיומן הראשון ושימשה כאחותן הבכורה.

      "שלושתן עברו יחד את התקופה הקשה של מחלת האם ופטירתה. חוויה קשה משותפת זו יצרה ביניהן קשר מיוחד, המחבר אותן יחד", הבהירה. לילדה שני אחים למחצה נוספים מנישואיו השניים של אביה הביולוגי, אולם השופטת ציינה כי הקשר עמם אינו דומה לקשר שיש לה עם אחיותיה, איתן גדלה.

      בפגישה שערכה השופטת עם הקטינה, כשזו הייתה בת 14, היא הביעה רצון "נחוש והחלטי" להישאר עם אביה החורג ועם אחיותיה. למרות שגילה של הילדה אינו מאפשר מתן בחירה על פי החוק, השופטת ציינה: "במקרה הנידון יש לייחס משקל נכבד לרצון הקטינה, אשר לפי התרשמות בית המשפט הראתה בגרות והבנה הרבה מעבר לגילה".

      בנוסף, ציינה השופטת כי הילדה כבר עברה משבר נפשי קשה לאחר מות אמה, "ואין כל צורך בחוות דעת פסיכולוגית על מנת להבין שעקירתה מהבית בו גדלה" תגרום לה למשבר קשה נוסף.

      שנים רבות לאחר שהחל המשפט, כששאלת המשמורת כמעט ואינה רלוונטית עוד, פסק בית המשפט לטובת האב החורג, אולם השופטת ציינה בדבריה כי על הילדה לזכור כי "שני האבות נלחמו עליה" שתגדל בביתם, ושניהם רצו בטובתה.

      לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com