פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא היה אחד שלא היה לו מקום בלבך

      גליה הלר, חברה טובה, כותבת על זאב (זאביק) עציון

      "אבל אילו ניצל בפעם ההיא... בקיץ הדוקר הזה הוא עוד היה איתנו עם אותו לב רחב וחיוך ועיניים טובות. צוחק בעננים"

      זאביק, כשאמרו שרסיס פגע לך בלב, והיית שליו ושוכב על הגב מול השמיים, היה מובן שבכל מקום שהרסיס פגע היה לך לב, כי לב כל כך גדול כשלך, ממלא את כל הגוף.

      לא היה אחד שלא היה לו מקום בו. זה היה לב של עזרה ונתינה. לב של ילד, של בן, של בעל, של אבא, של אח, של איש משפחה, של חבר ושותף לעבודה או לטיול של רגע. לכולם היה לך תמיד עוד מקום.

      תמיד היית מוכן לתת מעצמך. לעזור, גם אם לא באותו רגע. תמיד היית בתנועה ותמיד דיברת עם כולם בגובה העיניים. הייתה לך הדרך שלך, עם העיניים הטובות שרואות ומסגירות את הלב הרחב.

      ראית את הכול כהרפתקה ענקית. חיית תמיד את החיים, ובאמת שלא הפסקת להיות אתה. אחד שנותן מעצמו, עם לב כזה ענקי, מותיר חלל כל כך עצוב כזה שאינו מתאחה.

      זאב (זאביק) עציון, בן 55 רכז הביטחון של קיבוץ נירים. נהרג ב-26 באוגוסט מפגיעת פצמ"ר במועצה האזורית אשכול.


      משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד