קשה להסביר את הגעגוע

האח פז כותב על נדב גולדמכר

מה אני יכול לספר על נדב? נדב היה בן 23 בנופלו. הוא השאיר אחריו שני הורים, אריה ושוש, שלושה אחים, ניר, פז ומאי וכמובן עוד הרבה אנשים שליוו אותו במהלך חייו.
נדב היה בנאדם טוב. הוא תמיד נהג לעזור לאחר מתי שרק היה יכול. גם באותו יום, ב-21 ביולי, נדב התנדב למשימה בשביל להביא מנוחה לנהג עייף, משימה שכלל לא היה צריך להיות בה.

נדב למד בבית ספר "היובל" במשך שש שנותיו הראשונות של הבית ספר ואת שש שנותיו האחרות העביר בבית ספר בקיבוץ שובל. נדב התגייס לצבא בהתחלה בגיוס כלל צה"לי. הוא לא היה מרוצה מזה, כי הוא תמיד רצה לתרום כמה שיותר. לכן הוא הגיש טפסי 55 כדי לעבור לקרבי, עד שאישרו לו. בסופו של דבר נדב התחיל מסלול בשנית, הפעם בחיל התותחנים. במהלך שירותי הוא שימש כ-"ב' קודקוד" של המ"פ שלו, רז איימליך. הוא כל כך נהנה בשירות שלו ותמיד רצה לתרום יותר. במהלך שירותו נדב גם הקים סוללה חדשה בגדוד "נמר", ששמה "גרניט".

לאחר שהחל מבצע "צוק איתן" הוא היה מאוד עצבני, ותהה למה לא קוראים לו. ברגע שקראו לו הוא התייצב ראשון, עזר בכל ההכנות של הפלוגה (החתמת ציוד, ארגון וכו'), למרות שזה לא היה בכלל קשור אליו, כי הוא היה ה"ב' קודקוד" של מפקד הפלוגה עופר טאיטו. הוא פשוט רצה לעזור.

לנדב היה אישיות מדהימה. הוא היה מתנדב איתי ועם ניר בגמ"ח (חלוקת מנות למשפחות קשות יום) מדי שבוע גם בשירותו הצבאי וגם אחריו. נוסף על כך, הוא היה מתנדב אתנו בניפוח בלונים לילדים בטיפול נמרץ בימי שישי.

הוא תמיד רצה לתרום ולתת. הוא היה בנאדם כזה של נתינה. כל בנאדם שפגש אותו במהלך חייו יעיד על זה. זה עדיין לא נתפס שהוא לא כאן. קשה להסביר את הגעגוע אליו.

פז

סמל נדב גולדמכר, לוחם בבה"ד 1 בן 23 מבאר שבע. נהרג ב-21 ביולי בחדירת מחבלים ליד קיבוץ ניר עם.


משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד