פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לשם שינוי, בכיוון הנכון

      בלילה שבין 22 ל?23 בספטמבר נפל, אולי, דבר במערכה נגד דאעש: האמריקנים הרחיבו באותו לילה את התקיפות נגד ארגון הטרור בסוריה. אלא שהטייסים האמריקנים לא היו לבד. מטוסי קרב של חילות האוויר של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, ירדן ובחריין הצטרפו אליהם, ובסיסים של כוויית וקטאר העניקו לטייסים האמריקנים תמיכה לוגיסטית. אירוע חסר תקדים בהיקפו במזרח התיכון, ועוד בלילה אחד.

      החל מאותו לילה, היה ברור שמדינות ערביות מכירות, דה?פקטו, בסכנת הטרור הג'יהאדיסטי הסוני, וחשוב עוד יותר - הן גם מוכנות להילחם נגדו. כעת רק יהיה צריך לשים לב שאיראן ומשטר אסד בסוריה - בעקבות ההתחזקות המשמעותית של הקואליציה הבינלאומית - ימשיכו להישאר מחוץ לאותה קואליציה, ואולי אף יהיו בהמשך המטרה הבאה של המלחמה העולמית נגד הטרור.

      בינתיים, אותן איראן וסוריה - שגינו את המערכה והצהירו כי הן רואות בה תירוץ של המערב לחזור למזרח התיכון - מברכות על התקיפות (דמשק), ואף מצהירות כי יצטרפו לתקיפות בעיראק אם כוחות דאעש יתקרבו לגבול האיראני (טהרן). ככה זה כשאמריקה שבה להיות אמריקה, והקיצונים השיעים בלחץ.

      אין ספק שמאז 8 באוגוסט, עת החלו האמריקנים להפציץ מטרות של דאעש בעיראק, תפסה המערכה תאוצה. אחרי צרפת, גם בריטניה, בלגיה, הולנד ודנמרק מוכנות לתקוף. כנראה דאעש התגרה קצת יותר מדי במערב כשהפגין לעולם את הקלות הבלתי נסבלת של עריפת ראשים מערביים.
      היום ייתכן שאנחנו חוזים ב"מאה קולפה" (אני אשם) של הקהילה הבינלאומית: אפילו טורקיה שסירבה לחבור לקואליציה מצטרפת, גם אם לא לקרבות עצמם.

      אבל גם אם הכיוון חיובי, אנחנו עדיין רחוקים מהכרעה. ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל מרטין דמפסי, סבור כי יהיה צורך בהקמת כוח קרקעי המונה בין 12 ל?15 אלף חיילים מקרב המורדים, על מנת להשתלט על האזורים שבהם שולט היום ארגון דאעש. וושינגטון היום מאמנת רק שליש מאותו כוח.

      ויש כמובן גם חשש מתגובה של דאעש בערים שונות בעולם. האזרח הצרפתי שהוצא להורג באלג'יריה הוא איתות למערב. וכמובן, העולם מגלה גם את ארגון חוראסאן המשתייך לאל?קאעידה, המאיים אף הוא בפיגועים נגד המערב.

      ואי אפשר בלי הסיפור החיובי במערכה נגד דאעש - וזה סיפור הטייסת של איחוד האמירויות, שהובילה את הכוח התוקף של ארצה. זה הרבה יותר אופטימי מכל אביב העמים הערבי גם יחד. הנה סימן אמיתי לאביב. נכון, היא גם קיבלה איומים ברשת בלי סוף, וזה החלק הפחות אופטימי של התקיפה בלילה שבין 22 ל?23 בספטמבר. כל זה ייקח זמן, אבל יש מספיק אלמנטים חיוביים בימים האחרונים כדי שנתחיל את השנה החדשה עם תקווה לשינוי, גם אם המזרח התיכון לימד אותנו שבסוף הדברים יכולים, כמו אייפון 6, להתעקם.