פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה מסתירה "להקת החימום" של אווירת החג?

      לפני החגים, מתפרסמים נתוני האוכלוסייה בישראל, השמות הפופולריים וסטטיסטיקות העוני. רק אם נצליב את מרכיבי החבילה, נוכל לבנות סולידריות אמתית, שתשרוד לא רק כפרומו לערב החג

      לפני ערבי חג מרכזיים – ראש השנה, פסח ויום העצמאות – מוצפים כלי התקשורת בשלושה נתונים קבועים. רשות האוכלוסין וההגירה מפרסמת כמה מונה האוכלוסייה בישראל, על התפלגויותיה השונות, ומהם השמות הפופולריים לבנים ולבנות, ומרכזי מחקר שונים מפרסמים נתונים סטטיסטיים שונים הנוגעים לעוני בישראל.

      כמעין ריטואל קבוע, אנו נחשפים לסטטיסטיקות האלה, שפרסומן הוא סוג של "להקת חימום" לאווירת החג. הסמיכות של נתוני האוכלוסייה, השמות המובילים ואחוזי העוני מוגשים לנו כמעט בחבילה אחת, שכמו נועדה לגרות את בלוטת הביחד הישראלית-יהודית לטוב ולרע: כך אנחנו יכולים יחד להישען אחורה בסיפוק למראה נתוני הגידול באוכלוסייה, לחייך ביחד לקוריוז סטטיסטיקת השמות, להיאנח ביחד כשנגלים לנו נתוני העוני, ולהבטיח לעצמנו לתרום השנה יותר מתוך סולידריות לעמנו – מה יכול לאחד אותנו יותר מאשר שמות משותפים לילדינו? – לאחת העמותות אשר מוצפות בפניות לסלי מזון.

      קשיש מחטט בפח אשפה (רותם דרוב)
      העניים, עניים כל השנה ולא רק בערבי החג, כאשר מצפון הלב נזכר להתעורר (צילום: רותם דרוב)

      אבל הרי מנתוני השמות הפופולריים הושמטו השמות אחמד ומוחמד, המשויכים באופן מובהק לחברה הערבית, המהווה "רק" כ-20% מהאוכלוסייה בישראל. בנוסף, נתוני העוני אינם באמת חדשים לאזרחי ישראל. העניים, עניים כל השנה ולא רק בערבי החג, כאשר מצפון הלב נזכר להתעורר לרגע אחד חולף.

      רק אם נצליב את מרכיבי החבילה, נוכל לפרק את ה"לוקש" שמאכילים אותנו בו שנה אחר שנה, לצד התפוח בדבש, המצות, או המנגל, ולבנות תחושת סולידריות אותנטית: למצוא את הקשר בין המספרים המסמנים את הגידול באוכלוסייה, לבין השמות הפופולריים ולנתוני העוני.

      אז נגלה כי קיים מתאם בין הקבוצות העניות, שגרמו לנו להיאנח, לבין אחוזי ילודה גבוהים, לבין השמות הפופולריים, שהעלו אצלנו חיוך. הציבור החרדי, היהודי-מסורתי והערבי זוכה בימים של שגרה לביקורת מהחברה החילונית על אורח חייו ועל הילודה הגבוהה, וזה הוא שסובל משיעור גבוה יחסית של חוסר ביטחון תזונתי.

      דגלי ישראל בחגיגות יום העצמאות (AP)
      קיים מכנה משותף כלכלי ותרבותי בין המגזרים השונים של החברה הישראלית (צילום: אי-פי)

      עוד נגלה כי השמות הפופולריים משותפים פעמים רבות לאוכלוסיות שבדרך כלל משתייכות לקטגוריות נבדלות במרשם האוכלוסין. כך למשל כי השמות יוסף, ליאן, מרים ומאיה משותפים למגזר היהודי ולמגזר הערבי, וחלקם אף משותפים לחברה החילונית בשני המגזרים.

      אם נבין שהסיבות שגורמות לנו לחייך והסיבות שגורמות לנו להיאנח משולבות לעתים זו בזו, ובתוך כך, נראה כי קיים מכנה משותף כלכלי ותרבותי בין המגזרים השונים של החברה הישראלית – יהודים, ערבים, חילונים ודתיים – אולי אז, נוכל ליצור "חבילה פטריוטית" אמינה יותר, כזו שתצליח לשרוד לא רק כפרומו לערב החג, אלא גם במהלך השנה כולה.

      ראש השנה הזה הוא יומה הראשון של שנת שמיטה, בה אנו מצווים להשמיט חובות ולאפשר גם לקבוצות המוחלשות בחברה התחלה חדשה. אין הזדמנות טובה מזו לפעול לצמצום פערים חברתיים ולביסוסה של החברה הישראלית על יסודות של צדק במקום צדקה, והוגנות במקום רחמים. אין הזדמנות טובה מזו לנסות למחוק מחלוקות בין מגזרים שונים, למצוא את המאחד ולברך: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".

      הכותבת היא סמנכ"לית עמותת "שחרית", העוסקת ביצירת תשתית רעיונית מרעננת לפוליטיקה בישראל

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד