ידע להכיל ולתמוך ללא תנאי, ללא גבול

מערכת וואלה!

האח ינון כותב על אביתר תורג'מן

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הגב - בלי לצאת מהבית

לכתבה המלאה

אביתרי נולד בתאריך כ"א כסלו תשנ"ד, ה-5 בדצמבר 1993, גר בבית שאן, ילד רביעי בין ארבעה בנים - בן הזקונים הצעיר והחמוד. אביתר למד בישיבה התיכונית בבית שאן ומשם המשיך לאחר י"ב לישיבת ההסדר "הכותל". במסגרת זו החליט להתנדב לצנחנים, ולאחר שנה וחצי בישיבה התגייס לגדוד 202, שם היה חייל מצטיין ו"ראבקיסט", ובעקבות כך היה נגביסט – ובכן, גם בכלל גובהו וחוזקו...

כשעלה לפלוגה הוותיקה של הגדוד, פלוגת המסייעת, עבר גם הכשרה כמאגיסט במחלקה 6. במסגרת מסלול ההסדר היה אמור אביתר להשתחרר. טיפה לפני השחרור החל מבצע "שובו בנים", להשבת שלושת הנערים. שירותו הוארך לטובת המבצע, לאחריו אביתר ושאר חבריו שוחררו. שבוע ויום לפני הכניסה הקרקעית גויסו חבריו של אביתר לטובת מבצע "צוק איתן". אביתר וחבריו הבניי"שים נותרו ללא מ"מ, והוחלט לפזרם כחפ"קים בגדוד. אביתר נבחר להיות קשר סמג"ד. במהלך הלחימה סופחה יחידת מגלן לגדוד 202, ואביתר והחפ"ק סמג"ד לחמו בחאן יונס, שם נפגע אביתר מצרור בקרב מול מחבל בתוך בית אליו פרץ הכוח. אביתר חש שהוא הולך למות, ואף אמר זאת לחבריו...

אביתרי היה ילד מדהים, חייכן, שמח, רגוע, דעתן - הגדירו אותו רבים בעל עוז ועדינות.

הרביעי מבין ארבעה בנים, שהכי מחובר לצד הנשי, אבל גם הכי חזק וגבר מכולם.

ילד שידע להכיל ולתמוך ללא תנאי, ללא גבול, בכל אשר היה, נצרך. כך כלפי אביו, שבדרך לטקס כומתה שלו עבר תאונה קשה והיה מוגדר פצוע אנוש. אביתרי בתוך הצבא תמך, סעד, ולא הפסיק לתת כתף לאבא, עם חיוך, מילה טובה, ועוד עידוד.

גבר אמתי שהמשפחה היא כל עולמו. רק כשנהרג נתגלתה לפנינו התמונה המלאה, דרך הטלפון שלו, עם מי וכמה היה בקשר - מבני דודים צעירים ממנו בשנים, שמדבר עימם בגובה העיניים, ועד בני דודים ואחרים מבוגרים, דודות, חברים מהצבא, מהישיבה, וכמובן האחים וההורים.

אביתר היה חדור מוטיבציה לקראת המערכה, כך עלה בשיחות רבות עמו וגם בהודעות שנשארו ותזכירים שכתב לעצמו.

כזה היה אביתר, ילד עם חיוך, אוהב החיים הטובים, יין, אוכל הנאות קטנות, ים, ומצד שני איש הספר, תורה ומצוות, בעל הכרה יהודית וערכית בארץ הזאת, חדור ציונות ואהבה לארץ ולעם הזה. שילוב של רצינות ושובבות, חיוך עם עמידה על עקרונות, עוז וענווה.

אביתרי יחסר לנו לעד, נתגעגע ונערוג לבניין שהיה יכול להיבנות ממנו, לצאצאים שיכלו להיות שלו, לנתינה ולכל הייחוד שהיווה נדבך ייחודי בביתנו, במשפחתנו.

אוהבים, מתגעגעים וגאים, ההורים, מאיר ואורה, האחים, ינון, אביה ואיתי, הכלות, שני ואביטל, והאחיינים שכל כך אהבת, נעמי, יובל ורימון.

סמל-ראשון אביתר תורג'מן, לוחם בחטיבת הצנחנים, בן 20 מבית שאן. נהרג ב-22 ביולי בהיתקלות עם מחבלים בחאן יונס.


משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully