פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הממשלה חירשת למצוקות

      מצוקתם של חמישה כבדי שמיעה שרכבם הותקף בצפון ונאלצו להביא מתורגמן לשפת הסימנים כדי להתלונן במשטרה חשפה את הצורך בהנגשת שירותי ביטחון לחירשים בישראל

      כל אחד מאתנו היה או יהיה במצב מצוקה ויזדקק לעזרה. במצב חירום – אנו יודעים לחייג את המספר המקוצר 100. אם אתה אדם חירש או כבד שמיעה, האפשרות הזו חסומה בעבורך. כשאדם שומע עובר תאונת דרכים הוא מתקשר למשטרה. כשאדם שומע מגלה פורץ בביתו הוא קורא לעזרה ומתקשר למשטרה. הפעולות הללו הן הפעולות הטבעיות וההגיוניות ביותר.

      אך אדם חירש או כבד שמיעה לא יכול לצעוק "הצילו" וגם לא להתקשר למשטרה. לשם כך נדרשת מכוחות הביטחון היערכות מיוחדת. עד לא מזמן, אדם חירש או כבד שמיעה נאלץ להיעזר באנשים שומעים על מנת להזעיק את המשטרה, אך באופן לא מפתיע – מצבי חירום קורים בדרך כלל כשאתה לבד. וכך אדם חירש או כבד שמיעה נותר לגורלו, בלי יכולת להזעיק את כוחות הביטחון.

      כל זה השתנה באופן משמעותי כשהצלחנו לקבל מהמשטרה לאחר מאבק ממושך מוקד מיוחד הפועל בעזרת מסרונים במקום שיחת טלפון.

      אחרי הטראומה התמודדו עם הביורוקרטיה

      השבוע פורסם בוואלה! חדשות כי בשבת האחרונה נסעו שני זוגות חירשים בכבישי הצפון כשלפתע רכב ובו חמישה ערבים החל לרדוף אחריהם. הערבים החלו ליידות אבנים וחפצים שונים מרכבם אל עבר רכבם של החירשים. אחת מנוסעות הרכב פנתה במסרון למוקד המשטרה ודיווחה על האירוע החמור. אך בכך לא תמה מסכת הייסורים של המותקפים. כשהגיעו לעכו חיכתה להם ניידת משטרה, אך לא היה אף שוטר או מתורגמן לשפת סימנים שידע לשוחח עם הקורבנות.

      וכך, בנוסף לטראומה הקשה של התקיפה בכביש, נאלצו ארבעת החירשים להתמודד גם עם הבירוקרטיה הישראלית. אותה בירוקרטיה הקשה והמסורבלת לכל אזרח בישראל, הופכת למשוכה בלתי אפשרית כשאתה אדם חירש. תחנות המשטרה השונות התווכחו ביניהן לאיזה אזור שייכת התלונה, ולאחר מכן ביקשו לחקור את המותקפים אך בהיעדר תרגום נאלצו החירשים להביא מתורגמן באופן עצמאי, דבר שעיכב, האריך וסרבל את החקירה.

      קהילת החירשים וכבדי השמיעה בישראל מצפה להנגשה מלאה של שירותי הביטחון. זה לא דורש המון משאבים וגם לא מאמצים על-אנושיים. כל מה שאנו מבקשים זה מודעות ורגישות לצרכי הזולת. זמינות של מתורגמן לשפת סימנים מטעם הרשויות באזור הצפון הייתה מקלה על המותקפים. במקום זה, חוו המותקפים החירשים אטימות מערכתית במקום שאמור להגן עליהם יותר מכל – משטרת ישראל.

      המשטרה עושה את המוטל עליה במסגרת החוק, אך זה לא מספיק. אני פונה לחברי הכנסת שלנו לפעול לחקיקה חברתית המכילה את כל הפתרונות הקיימים בארץ ובעולם למען ביטחונם לאנשים חירשים וכבדי שמיעה. באחריותכם לפעול להנגשת שירותי ביטחון, מוסדות ממשלתיים, ומוסדות להשכלה גבוהה. רק כך נצליח להחזיר את קהילת החירשים וכבדי השמיעה למקום שהם שייכים אליו – לב החברה הישראלית.

      הכותבת היא מנהלת המכון לקידום החירש

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד