פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ קבע: תלמידים חרדים לא יחויבו בלימודי ליבה

      ימשיכו לא ללמוד מקצועות ליבה: הרכב שופטים מורחב דחה ברוב של שבעה נגד שניים עתירה לביטול הפטור לישיבות חרדיות קטנות, שבהן לומדים תלמידי תיכון בכיתות ט'-י"ב

      חרדים (GettyImages)
      העתירה נדונה בהרכב מורחב של תשעה שופטים - ונדחתה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      בג"ץ דחה היום (רביעי) בהרכב מורחב של תשעה שופטים את העתירה לביטול חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, שפירושו פטור מלימודי ליבה במגזר החרדי. החוק מאפשר פטור מלימודי ליבה לישיבות חרדיות קטנות, שבהן לומדים תלמידי תיכון בכיתות ט'-י"ב, וזאת במקביל לתקצוב בגובה 30% ממשרד החינוך.

      העתירה הוגשה ב-2010 על ידי שבעה עותרים, שהבולטים שבהם הם אמנון רובינשטיין, לשעבר שר החינוך, אלעזר שטרן לשעבר ראש אכ"א וכיום ח"כ מטעם התנועה והמשפטן ומייסד המרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' אוריאל רייכמן. העותרים ביקשו לקבוע כי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים שנחקק בשנת 2008 ואפשר פטור מלימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים, במקביל לתקצוב ממשלתי בגובה של 60% למימון שעות לימוד במוסדות החינוך הללו, אינו חוקי.

      בבסיס העתירה, שנדחתה ברוב של שבעה מול שניים, נטען כי החוק אינו חוקתי שכן הפטור מלימודי הליבה פוגע ביכולת ההשתלבות של תלמידים חרדיים בחברה ובשוק העבודה, ועל כן פוגע בזכויותיהם החוקתיות לכבוד האדם וחופש העיסוק. "מטרת העתירה היא לתת בידי כל ילד בישראל כלים שיאפשרו לו להתמודד בחיים העצמאיים שלו, ויממש את הזכות לשוויון הזדמנויות ולפיתוח אישיותו, שזוהי מטרתה של תכנית הליבה", נכתב.

      עוד בוואלה! חדשות:
      השר גדעון סער הודיע על "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים
      פינטו בחקירה: "התת-ניצב היה בא לאוטו ויוצא עם מעטפות כסף"
      ברוב דחוק: בג"ץ אישר ועדות קבלה ליישובים

      בהחלטת השופטים, שהתפרסה על פני 182 עמודים, נכתב כי "הרחבת מעגל הזכויות החוקתיות צריכה להיעשות בזהירות המתבקשת. זאת, בהתאם למסורת הפסיקה, ובפרט על רקע היבטיו הייחודיים של החוק אותו תוקפים העותרים: פטור תרבותי-דתי, אשר מאפשר לצעיר חרדי להמשיך ולבחור בין ישיבה קטנה לבין מסגרת שבה מלמדים לימודי ליבה". "בהתחשב בזאת", נכתב עוד, "על אף שלא ניתן להתעלם מתרומתם של לימודי ליבה תיכוניים להשתלבות בחיי החברה והמשק, אין בכך כדי להראות שהחוק פוגע בזכות חוקתית".

      פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי משפט", שייצג את החרדים בעתירה אמר בתגובה להחלטת בית המשפט: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו ולפיה לימודי ליבה, שאנו רואים בהם דבר מבורך כשלעצמו, צריכים להילמד מתוך בחירה ורצון ולא בכפייה, מכוח חוק. בחברה החרדית חל בשנים האחרונות שינוי מבורך ורבים מבניה ובנותיה פונים, לאחר שלמדו שנים רבות בישיבות ובסמינרים, ללימודים אקדמיים. הניסיון לכפות עליהם לימודי ליבה עלול לעצור מגמה מבורכת זו ולהביא לתוצאה הפוכה".

      יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ עמרם מצנע (התנועה) אמר בתגובה: "השאיפה לחיזוק מערכת החינוך הציבורי וליצירת שפה משותפת לכלל הצעירים בישראל ספגה היום מכה קשה עם התפרסם פסק הדין של בג"ץ. לצערי משמעות ההחלטה היא שהמדינה תמשיך לממן את החינוך החרדי ללא יכולת השפעה על השתלבותם של צעירים חרדים בחברה הישראלית. הזדמנות שהוחמצה וחבל".