בת הזוג מלורי כותבת על אבי גרינצויג
לילד הכי יפה בעולם, החבר הכי טוב שלי, גוש של אושר שלי, זה בערך המכתב האלף שאני רושמת לך מאז שנהרגת. וזה נהיה קשה מרגע לרגע, אני כבר לא יודעת מה לרשום, אני מוחקת ורושמת כבר עשר פעמים.
עברו כבר כמה שבועות מאז שזה קרה ואני אפילו לא מעכלת את זה, לא נקלט לי שאני לא אראה אותך יותר. ביקשו ממני מאז שנהרגת לעשות מלא כתבות ולהתראיין לטלוויזיה וזה היה ניראה לי הזוי אז לא הסכמתי לשום דבר. אבל הפעם כשפנו אליי ואמרו לי שזה מכתב שאני יכולה לספר בו עלייך ועל איזה סוג של בן אדם היית ישר קפצתי על ההזדמנות. היית מדהים. אתה עדיין מדהים. בשבילי זה תמיד יהיה עדיין. אני לא חושבת שקיים עוד בן אדם כמוך בעולם, אני תמיד אמרתי לך את זה עוד מלפני כל הסיוט הזה. אני גם חושבת שמגיע לכולם לדעת את זה, במיוחד שאתה כבר איננו. מדהים וטהור זה מה שאנשים צריכים לדעת עלייך. השארת אחרייך הרבה מעריצים. הייתי מעריצה שלך, כל כך גאה בזה שאתה חבר שלי. בן אדם עם הלב הכי גדול שהכרתי, תמיד היית פה בשבילי ובשביל כולם. אני הרגשתי בכל השלוש שנים האלה ברת מזל שיש לי אותך, במיוחד שאני בן אדם נאחס, תמיד הייתי אומרת לך מה אני מתבכיינת יש לי אותך הרי.
הרבה אנשים הרגישו ככה סביבך, תמיד היית מחייך, תמיד היית אומר עם החיוך הזה שלך "הכל טוב, יהיה בסדר" גם אם זה המשפט הכי לא מעודד בעולם, ותמיד אמרתי לך את זה, אבל כשזה בא ממך זה הרגיש קצת שונה, כאילו באמת הולך להיות בסדר. הפעם לא היה בסדר. השארת אחרייך הרבה אנשים שכואבים את מותך. זה אפילו לא נשמע הגיוני באותו משפט. אף אחד לא רוצה להאמין שאתה באמת איננו זה פשוט לא פייר שזה היית אתה צריך ללכת. מי קבע בכלל שתורך למות? זה פשוט לא נקלט. החור שיש לי בלב רק מתעצם מיום ליום והלבד הזה שאני מרגישה רק גורם לי לדקירות בחזה. הכי עצוב זה שהבן אדם היחידי שהיה מבין מה עובר עלי כרגע זה רק אתה ואתה לא פה. היית כל כך טוב היית החבר הכי טוב שלי זה פשוט לא הגיע לך, אין עוד אנשים כמוך בעולם, הייתי כל כך ברת מזל, לא הייתי מוותרת על שנייה אחת איתך,
התבגרנו ביחד. כל כך השתנית בשנים האחרונות, נהיית גבר אוהב, אכפתי והגון כבר לא היית ילד שמחפש לעשות שטויות. הצבא, הקרבי הזה שנהיית, שינה אותך לטובה. יש משהו בכם הקרביים שאני תמיד אסתכל מהצד ואעריץ. יש בכם כל כך הרבה אהבה לחברים שלכם שאתם מסתכלים עליהם כמו אחים שלכם שרק צריך להגן עליהם. חיכו לנו חיים שלמים ביחד היינו כאלה תמימים בחיים לא חשבנו שמשהו יפריד ביננו, חשבנו שכל החיים לפנינו. בסוף המבצע הארור הזה קרה, וכנראה שאני אצטרך להמשיך להתבגר בלעדייך.
אתה תמיד תישאר בן 20, אתה תמיד תהיה האהבה הראשונה שלי, אתה תמיד תהיה הנשיקה הראשונה שלי, אתה תמיד תהיה שלי ואתה תמיד תישאר החבר הכי טוב שלי. את זה כבר אף אחד לא יכול לקחת ממני. אני מבטיחה לך שאתה תמשיך ללוות אותי בהמשך החיים לא משנה באיזה צורה זה יהיה, תמיד הלב שלי יהיה איתך. וככה זה אצל כולנו. אף אחד לא יישכח אותך. מאמי שלי, הלוואי כל זה היה סיוט. הלוואי יגיע הרגע שייפול לי האסימון ואני אבין שאתה איננו וזה לתמיד, אני מפחדת מהרגע הזה אבל מרוב שהוא מפחיד אותי אני רוצה שהוא ייקרה כבר. כולנו רוצים. כל ערב אנחנו יושבים כל החברים בהלם מעלים זיכרונות ולא מאמינים שזה אמיתי. אף אחד פה למטה לא קלט עדיין וגם לא רוצה לקלוט.
אני אוהבת אותך הכי בעולם אהובי אני מאחלת לכל האנשים לאהוב בצורה שאנחנו אהבנו ושהם גם ימצאו את הבן אדם שמשלים אותם והוא החצי שלהם. כי אני מצאתי, וזה תמיד יהיה אתה. תודה על השלוש שנים הכי מדהימות בחיים שלי שעיצבו אותי לבן אדם שאני היום. תודה שלימדת אותי מה זה לאהוב ולהיות נאהבת. בחיים לא אשכח את זה.
תודה שהשארת אחרייך שובל של אנשים מדהימים, משפחה חמה ואוהבת, אחות מדהימה והחברים הכי טובים שלך שכרגע הם אחים שלי לכל דבר. אתה נמצא בכל אחד ואחת מהם אז זה מחמם את הלב, נותן הרגשה שמשו ממך עדיין חיי וקיים. גוש של אושר הייתי קוראת לך זה הכינוי שהכי מתאר מה אתה בשבילי, פשוט גוש של אושר. תודה על זה שאתה האושר שלי, ואני מקווה שיום אחד השם שלך שוב יעלה בי אושר אין סופי ולא רק מועקה ובכי. אני אוהבת אותך בכל לבי ואני אמשיך לאהוב, תמיד יהיה לך את המקום העצום הזה בלב שלי חצי שלי. חבר הכי טוב בעולם.
"אם מישהו אוהב פרח, שבכל מיליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום". אהובי שלי, אין משפט שמתאר אותך יותר טוב מהמשפט הזה, אני כל כך אוהבת ומתגעגעת. אני עדיין מחכה להתעורר מהסיוט. אוהבת הכי בעולם, החברה הכי טובה שלך לנצח.
סמל-ראשון אברהם גרינצויג, לוחם בחטיבת הנח"ל, בן 20 מפתח תקווה. נהרג ב-25 ביולי במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה
משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד