הרבה ביקורות נמתחו על ראש הממשלה במבצע "צוק איתן". הרי הוא הבטיח למגר את שלטון חמאס, והוא בסוף הסכים פעם אחר פעם להפסקות אש. הלינו על 72 הרוגים, אמרו שהוא פחדן, שהוא לא מסוגל לקבל החלטות הרות גורל וללכת עד הסוף פעם אחת ולתמיד, וכמובן שהוליך את ישראל להפסד. אלא שהתלונות הללו רחוקות שנות אור מהמציאות.
מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והמאמרים
נתחיל בעובדה שלא הפסדנו, אלא ניצחנו בענק. מבחינה צבאית ניתן לרשום הישגים מרשימים במיוחד, ביניהם השמדת מנהרות הטרור, חיסולם של מאות מחבלים, ביניהם מספר בכירי חמאס, וסיכול ניסיונות השתלטות של החמאס על הגדה. כך שלא רק שהשגנו שקט בטווח הקצר אלא גם מנענו בעיה ביטחונית חמורה הרבה יותר בטווח הארוך. כיבוש הרצועה היה מביא בסופו של דבר להתמוטטות חמאס, אך במחיר דמים גדול הרבה יותר והשארת תושבי עוטף עזה בסכנה חמורה וממושכת. בנוסף, כשהיינו יוצאים מעזה היינו גורמים לכאוס מוחלט ולא ניתן לדעת מי היה עולה לשלטון במקום החמאס.
הישגים ותחושת פספוס
הפגיעה בחמאס הביאה לניצחון נוסף, הפעם בזירה המדינית. הפגיעה הייתה קשה עד כדי כך שבארגון הסכימו להפסקת אש בכל מחיר. אם בהתחלה הם דרשו שחרור אסירים נוספים, נמל ימי ושדה תעופה, בסופו של דבר הם הסתפקו בהרחבת התחום המותר לדיג, וגם זה בשביל להראות לציבור בעזה הישג כלשהו מסבב הלוחמה הנוכחי. לכך ניתן להוסיף את חיזוק היחסים עם מצרים ואת מיתוג החמאס בעיני העולם כארגון טרור וכמובן את זכותה של ישראל להגן על עצמה. בשלב זה העולם ילחץ לשקם את הרצועה אך בד בבד הוא מעוניין שגורמים מתונים יותר ישלטו בה.
נמשיך בעובדה שהתנהלותו של נתניהו במהלך המבצע הייתה כמעט מושלמת. ראשית, הוא הכריז ששקט ייענה בשקט ואף הסכים שוב ושוב להפסקות אש הומניטריות תוך ידיעה ברורה שחמאס יפר אותן כדי להראות שישראל היא הצד השפוי בסכסוך הזה ושחמאס הוא ארגון טרור שלא באמת מתעניין בתושבי עזה. שנית, הוא הוכיח שבזמנים קשים יותר מתמיד המדינה נמצאת בראש מעייניו ולא שיקולים פוליטיים צרים, זאת בניגוד מוחלט לחלק משותפיו לקואליציה ואף מהאופוזיציה. כמו שבמלחמת לבנון השנייה הוא התגייס למערך ההסברה הישראלי למרות שהיה באופוזיציה, כך גם הפעם קרא לאיחוד השורות בקרב ההנהגה, כמו שמנהיג אמיתי צריך לנהוג.
אני בהחלט מבין את מי שחש פספוס. הרבה ישראלים רצו לראות את חמאס נופל סופית ואת ראשי הארגון מחוסלים בתקווה שלא יבוא סבב נוסף בעוד מספר חודשים או שנים. אבל לא ניתן להתעלם מהעובדה שחמאס ספג את המכה הקשה ביותר מאז הקמתו, מכה שהביאה אותו למשבר עמוק ויש ספק רב אם אי פעם יחזור להיות כבעבר. ואכן מעמדו של נתניהו ממשיך להיות חזק הן בתנועת הליכוד והן בציבור הרחב מתוך הבנה ברורה שהוא היחיד שיכול להנהיג את ישראל בימים אלו. ביבי, אנחנו איתך.
הכותב הוא רכז תא הליכוד באוניברסיטת תל אביב
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד