פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רק לא מזוז

      בשתי פרשות שחיתות שלטוניות - פרשת שרון והאי היווני ופרשת קצב - הוכיח מני מזוז שיקול דעת שגוי, ולכן הוא לא ראוי לשרת בבית המשפט העליון

      כדי להבין מדוע היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז הוא בלתי ראוי בתכלית להתמנות לשופט בבית המשפט העליון, בייחוד בימים האלה, בשעה שאנחנו מלקקים את פצעי המלחמה, וזוכרים את ההתנתקות הנוראה ואת אדריכלה המאותרג אריאל שרון, צריך לחזור לימים שבהם הונחה לפני היועץ המשפטי דאז מזוז בקשת פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, להעמיד את שרון לדין בפרשת האי היווני.

      לכל הטורים של מנחם בן בוואלה! דעות

      היועמ"ש לשעבר מני מזוז בטקס חילופי פרקליט המדינה. דצמבר 2013 (טלי מאייר )
      "לא ראוי לעליון". מזוז, משמאל (צילום: טלי מאייר)

      אילו הצטרף מזוז לכתב האישום המפורט ההוא, שאליו הצטרפו שישה פרקליטים בכירים אחרים מטעם פרקליטות המדינה, שרון היה מפסיק מיד להיות ראש ממשלה, משום שכתב אישום מסוג זה היה מחייב את התפטרותו המידית, וכך היה נמנע מכולנו אסון ההתנתקות, שחולל שרון ממש במו ידיו, כשדחה את תוצאות המשאל שהוא עצמו יזם בקרב חברי הליכוד לאישור ההתנתקות. שחיתות שלטונית שלא נראתה כמוה בישראל. וכדאי לזכור כי ציפי לבני, שרת המשפטים התומכת במועמדותו של מני מזוז לעליון ודוחפת אותה, היתה מקורבת ראשית לשרון באותה תקופה, ואיתו יחד ייסדה את מפלגת קדימה. כלומר, מותר בהחלט לשער כי תמיכתה של לבני במזוז היא סוג של תגמול מאוחר על החסד המשפטי שבו נהג בשרון ושהמיט על כולנו רעה גדולה.

      כדאי להיזכר מה היה שם, בפרשת האי היווני, כשמיליוני שקלים חסרי פשר – ליתר דיוק, 640 אלף דולרים - זרמו מידי הקבלן ועסקן הליכוד (הכלוא היום) דודי אפל לחשבונם המשותף של אריק שרון ובניו, עומרי וגלעד, כשהעילה לכאורה היא "שירותי הייעוץ" של גלעד שרון לפרויקט האי היווני (בו תכנן אפל להקים מיזם בנייה ענק). אלא ששירותי הייעוץ של גלעד התגלו כעורבא פרח – משום שלא היו לו שום כישורים בנדון - וההשערה המשפטית המלומדת שעליה חתמה פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל היתה שמדובר בכספי שוחד שנועדו לאריאל שרון עצמו ומטרתם היתה שימוש בקשריו ובסמכויותיו כדי לשכנע כל מיני גורמים בממשלת יוון, להסיר את התנגדותם לפרויקט הבנייה באותו אי יווני שחוקי שימור היסטורי למיניהם חלו עליו.

      מעבר לכך, נועדו כספי השוחד, על פי טיוטת האישום של עדנה ארבל, לקדם עניינים אחרים של אפל בידי שרון. כל מי שקרא למשל את זיכרונותיו העסיסיים של אלדד יניב על האופן שבו פעל שרון כדי לקדם את מקורביו או את מי שחפץ ביקרו מטעמים מסוימים, יכול לזהות את דפוס פעולתו של שרון גם בפרשת האי היווני ומקורבו דוד אפל. אלא שכאן לא צריך לחפש חוטים סמויים, העניין כפשוטו היה מונח על השולחן: כספים גדולים התקבלו לחשבונו האישי של אריאל שרון מטעמו של דוד אפל, וההסבר שניתן להם היה מגוחך.

      גם הטיפול בקצב תמוה

      אבל מזוז זיכה את שרון מכל זה בכל מיני טענות משפטיות שאין המקום לבדוק אותן ברגע זה. לעומת זאת, עדיין מהדהדים במוחי דברים נכוחים שעדנה ארבל אמרה אז בפשטות ובישירות שאין למעלה ממנה: כשכספים בסדר גודל כזה מגיעים לחשבון משותף של שר, צריך להסביר את מקורם, ואם ההסבר לא מספק, צריך להעמיד לדין את כל בעלי החשבון המשותף (ובהם אריק שרון). במקרה האי היווני, בית משפט היה צריך לבדוק את הטענות, ולא מני מזוז בזיכוי חפוז ומחשיד מאוד.

      שלוש שנים לאחר שמזוז לא קיבל את המלצת פרקליטת המדינה, וזיכה את שרון, התבצעה ההתנתקות, שאת מחירה המשיכו החברה הישראלית וצה"ל לשלם במשך שנים, כולל במבצעים עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. כמה מתוק ומקומם לחשוב שמני מזוז היה יכול למנוע את כל זה, אילו עשה מה שמתבקש היה לעשות: לאשר את טיוטת כתב האישום נגד שרון ולהעמידו לדין.

      פרשה תמוהה אחרת שבה היה מזוז מעורב היתה פרשת הנשיא קצב. גם כאן התנהג מזוז באופן פתלתל במיוחד. תחילה הגיע להסדר טיעון משונה ביותר עם קצב, שבו הודה נשיא המדינה לשעבר בהטרדה מינית מינורית. רק אחרי שקצב בטיפשותו התנגד ברגע האחרון לעסקת טיעון זו, החליט היועץ המשפטי להגיש נגדו כתב אישום מחמיר בגין אונס, שגם היום לא לגמרי ברור אם אי אפשר היה להגדירו כניצול יחסי מרות וכו'.

      עובדה שמזוז היה מוכן בתחילה להתפשר על הטרדה מינית בלבד. אז לקפוץ לאונס? מה שלא ברור זה איך התחלף אישום מינורי שעליו חתם מזוז, עם מה שקרה בסוף, כשקצב הורשע באונס. וגם כאן קשה היה להתרשם מאמינותו של היועץ המשפטי מזוז, שהכניס אי שקט למערכת השלטונית והמשפטית. מזוז עלול לעשות אותו דבר בעליון, אם רק ניתן לו, בחסדי שרת המשפטים התומכת בו, אהובתו האפלטונית של שרון. לבני אמנם זוכרת למזוז את חסד נעוריו כלפי מיטיבה הפוליטי הגדול, אבל אנחנו זוכרים משהו אחר לגמרי. ונקווה שהוועדה למינוי שופטים תדע להגיע למסקנה נכונה בעניין זה: רק לא מזוז.

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד