יש אירוניה רבה בכך שבמהלך הלחימה בעזה צה"ל מצא עצמו מותקף מתוך או ליד מתקנים של אונר"א ונאלץ לירות לעברם בחזרה, שכן לא היה לאונר"א מגן טוב יותר במשך כל שנות קיומו מאשר צה"ל ומערכת הביטחון. אבל כעת, עם תום הלחימה ובאיחור של עשרות שנים, הגיעה העת להסיר את מעטפת ההגנה והלגיטימציה שישראל מעניקה לאונר"א. על ישראל להתייחס לאונר"א כפי שהוא: ארגון פלסטיני עוין הפועל להנצחת חלום השיבה.
המדיניות הישראלית ביחס לאונר"א נקבעה מאז ומתמיד במערכת הביטחון. היא התבססה על ההנחה שאונר"א הוא "הרע במיעוטו" - או כפי שניסח עבורי בבהירות פקיד במשרד הביטחון: "אונר"א חרא, אבל חמאס יותר". זוהי ראייה צרה: גם אם אונר"א עצמו אינו תוקף ישירות את צה"ל, הוא מבטיח שתמיד יהיו מי שיעשו זאת בעתיד. תחת כסות דקיקה של פעילות הומניטרית מקיים אונר"א פעילות פוליטית מובהקת, שכל מטרתה להנציח את מצב הפליטות הפלסטיני ולטפח את חלום השיבה. כך אונר"א מקיים ומפתח את התשתית הרעיונית שעליה גדל הדור הבא של מי שנאבקים נגד ישראל.
באופן רשמי אונר"א מעניק שירותי חינוך, בריאות וסעד לכ?5 מיליון פליטים פלסטינים בעזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. בפועל אונר"א הוא האחראי ישירות לכך שיש חמישה מיליון אנשים הרשומים כפליטים פלסטינים, וחלקם הגדול ממשיכים לחיות במחנות פליטים. אונר"א פועל לנפח את מספר הפליטים הרשומים בארגון בשתי דרכים: צאצאי הפליטים הפלשתינים מ?1948, כבר דור חמישי, "זוכים" אוטומטית להירשם כפליטים, ובנוסף, אונר"א נמנע מכל ניסיון ליישב את הפליטים במקומותיהם או במדינה שלישית. לו אונר"א היה פועל בדומה לארגון האו"ם, שאחראי לטפל בכל הפליטים האחרים בעולם - למעט הפלסטינים - היו היום בין אפס לכמה עשרות אלפי פליטים פלסטינים.
כאשר ישראל תשנה את מדיניותה ותסיר את ההגנה שהיא מעניקה לאונר"א, יהיה אפשר להביא לשינוי דרמטי בארגון ובפעילותו הפוליטית. הסיבה היא שאונר"א אינו מקבל את תקציבו ישירות מהאו"ם, אלא תלוי בהמשך קיומו בתרומות בסך כמיליארד דולר בשנה ממדינות המערב, מתוכן כ?250 מיליון דולר מארה"ב ויותר מחצי מיליארד דולר מאירופה.
במשך שנים גורמים שונים במדינות המערב שאלו את השאלה המתבקשת - מדוע מממנים משלמי המסים במערב ארגון שפועל בניגוד מוחלט למדיניותן להביא לפתרון הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים? אך בכל פעם שעלתה אפילו אפשרות קלה שהמימון של אונר"א ייפגע, ישראל התערבה כדי להבטיח שהכספים ימשיכו לזרום - מתוך חשש שהובע במערכת הביטחון שכל פגיעה במימון של אונר"א תביא להתלקחות בשטח ולאינתיפאדה חדשה.
אם ישראל מצפה, בצדק, שכחלק מכל הסדר מדיני תוכר סופית זכותו של העם היהודי למדינה משלו במולדתו ההיסטורית, ראוי שהיא תנהג על פי עיקרון זה ותחדל מההגנה שהיא מעניקה לאונר"א - ארגון השואף לכך שמדינת ישראל לא תזכה לעולם ללגיטימיות כמדינתו של העם היהודי.