בעוד מבצע "צוק איתן" מתקדם באיטיות לקראת סיום, והנה כבר דופק בדלת האחורית ממזרח האיום החדש והמפתיע הבא - דאעש - ארגון טרור של ג'יהאדיסטים סונים קיצונים. אכן, במזרח התיכון אין רגע דל, השכונה הדינמית הזאת שאנחנו חלק ממנה מנפקת בשנים האחרונות שורה של מהפכים צבאיים ושלטוניים ומה שביניהם בקצב שאף ארגון מודיעיני לא שיער ולא חזה.
בעוד האביב הערבי בעיצומו, פרצו האירועים במצרים ובסוריה וטרפו את הקלפים באזור. מפת האינטרסים של השחקנים גמישה ומשתנית כל העת, כשכל שחקן קובע את מיקומו אד-הוק אל מול המציאות המשתנה, וכל זה מתרחש לידינו. עכשיו קיבלנו על הגדר ארגון טרור מוסלמי מסוג חדש, שמגדיר חוקי משחק חדשים, הן בדפוסי הלחימה האכזריים שהוא מכתיב והן בשאיפותיו האידיאולוגיות והטריטוריאליות מרחיקות הלכת. ג'ינגיס חאן של המאה ה-21 יצא לדרך, והוא הולך ומתקרב לדלת הכניסה הראשית של ביתנו, ומאיים להטביע בדם כל אויב. ראוי לפיכך, שנתחיל לבצע את ההכנות הצבאיות המתאימות על מנת להיערך כראוי לאיום שמגיע ממזרח.
כל ניסיון לתאר את דאעש, או "המדינה האיסלאמית", כאספסוף אכזר וצמא דם חוטא לאמת. ארגון שנלחם במקביל במספר טריטוריות בהצלחה סבירה ומצליח בזמן קצר לזעזע את מנהיגי מדינות המערב איננו ארגון של מה בכך. יש לו אסטרטגיה, נבנה סוג של מבנה ארגוני ייעודי למטרותיו, עם יחידות לוחמות, בעל פיקוד היררכי ומנהיגות דתית, ומאחור תמיכה כספית ,לוגיסטיקה ומשאבים הדרושים לניהול המערכה.
דאעש הינו בשלב הזה אניגמה מודיעינית לכל מדינות המערב ובכללן ישראל. לא ברור עדיין מה הם האינטרסים שלו, מה היכולות הצבאיות האמתיות שלו ומי עומד מאחוריו ומספק לו נשק ואמצעים נוספים הדרושים ללחימה. מה שכן ניתן כבר לומר זה שבזמן הקצר שהוא פועל, יש לו הצלחות צבאיות מרשימות. למרות שכוחותיו אינם גדולים והוא פועל בפריסה גדולה במספר מדינות, דאעש מצליח לעת עתה להשיג את מטרותיו המוצהרות תוך שהוא מדכא באכזריות יוצאת דופן כל התנגדות בדרכו. אבל ראוי שלא להיסחף בדימוי ובתיאורים המגיעים משדה הקרב בסוריה ובעיראק. בסופו של דבר, לא מדובר כאן במפלצת דו-ראשית שיורקת אש מנחיריה, אלא בעוד ארגון טרור עם אג'נדה ייחודית ,עם אינטרסים, פיקוד וכוחות לוחמים, ובעיקר עם נקודות תורפה לא מעטות.
חיל אוויר, ארטילריה ומפקדת העומק
אז איך ראוי להיערך לעימות שכזה? ראשית, זהו אתגר מודיעיני חדש, איראן אאוט - דאעש אין. סוכנויות המודיעין השונות יצטרכו להפנות לנושא זה משאבים ותשומת לב, ויפה שעה אחת קודם.
באשר לכוחות הלוחמים, מי יצטרכו להיות השחקנים הראשיים במפגש צבאי עם לוחמי המדינה האיסלאמית אם יתרחש? חיל האוויר יוביל את המערכה בשלביה הראשונים, טווחי הפעולה ותנאי שדה הקרב מאפשרים לחיל להפגין את יכולותיו כמעט במודל אופטימלי. המפגש הבא רצוי שיהיה עם כל יצרני האש לטווחים השונים: לצה"ל יש יכולות יוצאות דופן בתחום זה, שרק חלק מהן נחשף לציבור, ובעוד שבשטחים בנויים יש לכך מגבלות רבות, הרי בשטחים פתוחים המצב משתנה לחלוטין. הארטילריה החכמה עם מערכות איכון אש מדויקות שפותחו בעשור האחרון תהיה שחקן דומיננטי בקרב, וגם ליחידות המיוחדות לסוגיהן יש תפקיד חשוב ומרכזי. יתכן שראוי למקד באתגר זה גם את מפקדת העומק שעדיין לא טעמה את טעמו של שדה הקרב. יחידות חיל הרגלים הן הפחות מתאימות לסוג הלחימה הזה, והן אופציה כמעט אחרונה. מערכת כיפת ברזל תישאר נצורה.
יש גם צדדים חיוביים לעימות כזה, אם יתממש. באופן פרדוקסלי, הוא עשוי להביא לשיפור מהותי במיצובה ותדמיתה של ישראל באזור ובמעמדה הבינלאומי שנישחק לאחרונה באופן קשה. אם תדע ישראל להנחית מכה ניצחת לדאעש, ובכך להוציא את הערמונים מן האש עבור מדינות המערב, תהיה בכך תרומה אדירה למכלול יחסי החוץ השברירי שמתקיים כעת. הדבר עשוי לשקם את יחסינו עם ממשל אובמה, לחזק בריתות באזור, וגם ביחסינו עם מדינות אירופה ובריטניה בראשן תהיה לכך משמעות רבה. האם בשל העובדות שצוינו לעיל צריך ליזום מכה מקדימה על דאעש? בשום פנים ואופן לא. יהיה נכון להתערב בעימות בסוריה אם זאת תיפול לידי דאעש? גם לכך התשובה היא שלילית. מענה לתרחיש כזה בירדן התשובה יהיה יותר מורכב וככל הנראה שונה לחלוטין.
קולות אשר מגיעים ממחנה דעאש מבשרים לנו על כוונותיהם: "היהודים והחיזבאללה זמנם יבוא בקרוב". למרות הזיווג המוזר שנוצר, המסר הנשמע חד וברור, ולא מומלץ להקל בו ראש.
לכל הטורים של אודי שמחוני בוואלה! דעות
הכותב הוא תת-אלוף ומפקד אוגדה במיל', כיום איש עסקים בתחום התעשיות הביטחוניות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד