פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עצמאות תמורת פירוז

      בשוך הקרבות של מבצע "צוק איתן" יכולה ממשלת ישראל לנקוט ביוזמה מדינית שעשויה להביא לפריצת דרך מדינית גם בגדה המערבית. בשלב הראשון: שעזה תהפוך לסינגפור ולא לאפגניסטן

      סבב הלחימה הנוכחי בעזה יכול להיגמר בעוד מספר ימים, שבועות או מעבר לכך, ייתכן בהסדר וייתכן בהכרעה צבאית. המועד והדרך אינם האלמנטים החשובים, אלא מה קורה ביום שאחרי. תחת ההנחה הסבירה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני לא עתיד להיפתר מעצמו בזמן הקרוב, ממשלת ישראל תצטרך לנקוט יוזמה כלשהי. באופן אירוני משהו בהתחשב באירועי החודש האחרון, דווקא עזה, ולא הגדה המערבית, יכולה להיות המפתח לסבך המדיני שאנו נמצאים בו. עם שוך הקרבות, ישראל צריכה לנקוט בגישה אחרת שאומרת – עזה תחילה.

      מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

      די ברור שבכל הסדר עתידי, ישראל תצטרך לפנות שטחים בגדה המערבית. הבעיה המרכזית היא שלאור מה שקרה בעזה מאז ההתנתקות, יהיה זה קשה עד כדי בלתי אפשרי להוביל מהלך כזה בציבור הישראלי. התסריט של מנהרות טרור וטילים מאזור הגדה יהיה בלתי אפשרי להכלה. ולכן, ללא הוכחה אמתית שניתן לסגת מהשטחים בלי שהם יהפכו למוקדי טרור, ישראל לא תוכל להוציא לפועל שום תכנית מדינית. האמון והגיבוי הציבורי פשוט אינם קיימים. המפתח לבעיה הזאת היא עזה, בעזה האמון הזה נשבר ובעזה הוא ישוקם.

      אם מניחים שרעיון שתי המדינות עדיין שריר וקיים, אז היוזמה היא די פשוטה – לקחת את עזה כפרויקט כדי להוכיח זאת תחת הנוסחה של עצמאות תמורת פירוז וסיום הסכסוך מול הרצועה. בפרפרזה על דברי השר נפתלי בנט, צריך להתחיל בכך שעזה תהפוך להיות יותר סינגפור ופחות אפגניסטן. רק הצלחה בפרויקט כזה יכול לבנות את האמון והביטחון הדרושים בכדי להגיע להסדר כלשהו בגדה המערבית.

      בהיבט הישראלי, התזמון והמקום לא יכולים להיות טובים יותר. אציין רק מספר סיבות, אבל רשימת היתרונות נמשכת עוד ועוד. תחילה, ממשלת האחדות הפלסטינית ואבו מאזן נותנים לישראל כתובת לדון עמה על המצב בעזה, ולכן אין צורך לדון עם חמאס. בנוסף, הממשלה המצרית הנוכחית, יחד עם מדינות מפתח באזור, נמצאות במצב ייחודי בו הן מעוניינות לתת סיוע קריטי הן בהיבט מדיני-ביטחוני והן בהיבט כלכלי בהוצאה לפועל של תכנית מדינית בעזה. הן ישמחו להיות השושבינות של יוזמה מדינית כוללת שמסייעת לעם בעזה.

      לא לדבר על הגדה

      מבחינה דיפלומטית, לישראל דרושה בצורה נואשת יוזמה מדינית יצירתית חדשה כדי לשבור את הקיפאון. בסופו של יום, אנו נמצאים במצב בו כל העולם המתון מעוניין להירתם לשינוי מהותי באזור וישראל יכולה להוביל אותו תחת הסדר כולל של פירוז תמורת עצמאות בעזה כשלב ראשון בפתרון שתי המדינות. היבט נוסף שחשוב לציין הוא פוליטי-פנימי. חשוב לזכור שההתנתקות מעזה כבר בוצעה ולכן מבחינה פוליטית הסיכון בהשקת יוזמה מדינית שכזאת לא מהווה סיכון פוליטי רב לראש הממשלה. כמעט כל הצדדים במפה הפוליטית יסכימו לנוסחה שאומרת שמתחילים עם עזה כפיילוט לראות אם אכן ניתן לקיים צמד מדינות אחת בצד השנייה, ורק לאחר מכן מעתיקים את המודל הזה בצורה מדורגת לגדה המערבית.

      ישנן סיבות לא מעטות לכך שזה לא קרה עד כה. נתחיל בכך שיצאנו מעזה בלא הסדר. באותה עת הפלסטינים המשיכו בירי הטילים מבלי להבין שיש להם הזדמנות פז להתחיל להקים לעצמם מדינה בחבל הארץ הזה. לטעמי, בנקודה הזאת הם כשלו בצורה נוראית, אבל זה בגדר מעט מדי ומאוחר מדי להתחיל לחפש אשמים. בתגובה, ישראל הטילה סגר על הרצועה ומשם המצב יכול היה רק להידרדר והסוף ידוע. בנוסף, בל נשכח שהפעמים היחידות בהן ניסינו להגיע להסדר עם רצועת עזה, זה היה בהסדרה מצומצמת דרך גורם שלישי בלא מתן מענה אמיתי לבעיות שהביאו לסבב האלים.

      רוב הדיונים המדיניים נסובו עד כה סביב עתיד הגדה המערבית ולא נתנו את הדעת לרצועת עזה. מוקד המחלוקת היה ונשאר הדאגות הביטחוניות של ישראל אל מול הרצון הפלסטיני לעצמאות וחופש מוחלטים. ההבטחות על הסדרות ביטחוניות באמצעי טכנולוגיים וכוחות רב-לאומיים לא זוכים לאמון רב וייתכן שבצדק. לכן אלו בדיוק הבעיות אותן ניתן לבחון, לא דרך מילים ריקות, אלא בפועל בשטח בנקיטת הגישה של עזה תחילה. למעשה, עד כה לא ניסינו בצורה אמתית להסדיר את היחסים עם רצועת עזה כשלב ראשון מהסדר כולל עם הפלסטינים, ויכול מאוד להיות שההזדמנות הזאת הגיעה לפתחנו.

      מנגד, ניתן לטעון שהחמאס לעולם לא יסכים. ייתכן מאוד שכך יהיה, אבל באותה נשימה הוא יצטרך להסביר לתושבי עזה איך הוא ויתר על כל הטוב הזה רק בתמורה להמשך ירי הטילים המיותר על ישראל. תושבי עזה אינם טיפשים. אם תהיה הצעה אמתית ומשמעותית על השולחן בגיבוי ממשלת האחדות הפלסטינית, מצרים, סעודיה וכלל הליגה הערבית כאשר מנגד האינטרס הצר של חמאס לירות טילים שיעילותם מוטלת בספק רב, הם יידעו לבוא חשבון עם חמאס. אם מישהו מחפש דרך אמתית להחליש את חמאס, הוא צריך לשים את ההצעה על השולחן.

      הכותב הוא דוקטורנט למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד