השבוע התבשרנו כי יחידת להב 433, זו שחקרה את ח"כ חנין זועבי בחשדות להסתה לאלימות, איומים והעלבת עובד ציבור, המליצה בפני היועץ המשפטי לממשלה להעמידה לדין באישומים הללו. הרקע לחקירתה של זועבי וההמלצה להעמידה לדין נעוץ באמירות שהפנתה זועבי כלפי שוטרים, ממוצא ערבי, במהלך דיון משפטי בבית משפט השלום בנצרת, שעה שזה דן במעצרם של מפירי סדר.
זועבי התבטאה כלפי השוטרים באמירות כגון "אלה שמשתפים פעולה נגד בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה", "שיפחדו מהשבאב", ו"צריך לירוק להם בפרצוף". סעיף ההסתה לאלימות או טרור, כפי הגדרתו בחוק העונשין ובפרט העונש הנקוב לצדו מלמד על החומרה בה ראה המחוקק עבירות ממין זה. לא לחינם מוקם הסעיף בקטגוריית הסעיפים שתחת הפרק שכותרתו "פגיעה בסדרי המשטר והחברה" בחוק העונשין. העונש המקסימלי שנקבע לצדה של עבירה זו היא חמש שנות מאסר. עבירת איומים נושאת בחובה עונש של שלוש שנות מאסר ועבירה של העלבת ציבור נמצאת בתחתית המדרג הנ"ל כשלצדה מאסר של שישה חודשים.
לכל הטורים של אבי עמירם בוואלה! דעות
יאמר עוד, כי רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט נוטים לדון לחומרה מעשים שיש בהם אלימות כלפי ממלאי תפקידים העוסקים באכיפת החוק, מכאן גם ההסבר לנחישות וזריזות מערכת אכיפת החוק במיצוי ההליכים הקשורים בחקירת הפרשה, מה גם שהרקע לפעילות מפרי הסדר היה מבצע "צוק איתן". כזכור כ-400 מפגינים ערבים הפגינו כנגד פעולת צה"ל בעזה תוך הנפת דגלי פלסטין.
הנסיבות בהן נאמרו דברי זועבי והתזמון שנבחר לכך על ידה מהלך המבצע בעזה - נחשב על ידי משטרת ישראל כמין התרת דמם של שוטרים ככלל ושוטרים ממוצא ערבי בפרט. התרת דמם של אנשי אכיפת חוק על ידי חברת כנסת יש בה משום משנה חומרה, ראשית משום מעמדה ושנית נוכח הרייטינג לו היא זוכה בקרב ערביי ישראל. שני הדברים גם יחד, מהווים לכאורה הסתה מוחשית ולא דברים בעלמא.
לשם המחשה, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, ראאד סלאח, נידון לשמונה חודשי מאסר בגין הסתה לאלימות כאשר אמר בין היתר כי "הרגעים הכי יפים שלנו הם כשנפגוש את אלוהים כשהידים באל-אקצא". אין ספק כי בית המשפט ראה במעמדו והשפעתו של ראאד סלאח על חסידיו כנסיבה לחומרה. במדרג של חומרה נמצאים דבריה של זועבי, לכאורה, בשלביו הגבוהים של הסולם בהשוואה לשלב הסולם עליו עומדים דברי סלאח.
האישום נאה לה?
חקירתה של זועבי בוצעה, כך יש להניח, לאחר שנאספו עדויות הנפגעים והמעורבים בפרשה ולאחר שניתן אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה לחקור אותה. בהקשר עם המלצת המשטרה אבהיר, כי המלצת המשטרה דרך כלל, לרבות יחידת להב 433, כשמה כן היא, עסקינן בהמלצה גרידא. על עצם הפרקטיקה של המשטרה להמליץ על העמדה לדין ניטשת מחלוקת. ישנם הסבורים כי אין זה מתפקידה של המשטרה להמליץ בפני דרג הפרקליטות על העמדה לדין, אלא עליה להסתפק במיצוי העובדות, כפי העולה מהיבול החקירתי ולתת לפרקליטים לקבוע אם עולה מהן המסד הראייתי הנחוץ לביסוס כתב אישום. אך בכך לא סגי, שהרי הסאגה המשפטית במקרה דנן היא בתחילת דרכה משום מעמדה של זועבי כחברת כנסת.
על היועץ המשפטי לדלג מעל שלוש משוכות בבואו להעמיד לדין את זועבי. הראשונה היא קביעה כי אכן מתקיים מסד ראייתי להעמדתה לדין בעבירות עליהן המליצה המשטרה. בהקשר זה אציין כי להמלצת היחידה החוקרת יש יתרון לכאורה משום האוריינטציה של חוקריה שחלקם נהנה מנסיון משפטי. אלא שאין היועץ המשפטי פטור מעיון בחומר החקירה וממסקנתו כי מתקיים מסד ראייתי מבוסס דיו. לאחר שידלג היועץ המשפטי לממשלה מעל המשוכה הראשונה נכונה לו משוכה שנייה: האם דברי זועבי נופלים למסגרת החסינות המהותית ממנה היא נהנת כחברת כנסת , האם היא הביעה דעה או עשתה המעשה במסגרת מילוי תפקידה או לשם מילוי תפקידה. על פניו לא נראה כי זועבי תוכל להיתלות בחסינות זו. בהנחה שכך, נכונה ליועץ המשפטי משוכה אחרונה, בדמות הסרת חסינותה של זועבי. כפי הידוע, בקשת היועץ המשפטי לממשלה להסרת חסינות מובאת תחילה להצבעה בפני ועדת הכנסת והכרעתה, שאמורה להתקבל ברוב קולות חבריה, היה ו-וועדת הכנסת תחליט שכך יהא יובא העניין להצבעת מליאת הכנסת. החלטת ועדת הכנסת ומליאתה כפופה לביקורת בג"ץ.
כל שנותר לנו כעת הוא להמתין לתוצאות דילוג היועץ המשפטי מעל כל משוכה ומשוכה. יש להניח כי בג"ץ יקרא להכריע בסוגיה בין אם יוחלט להעמיד את זועבי לדין ובין אם לאו. היה ויוחלט להעמידה לדין תנסה זועבי את כוחה בבג"ץ בטענה שדבריה ומעשיה נופלים לגדר החסינות המהותית ממנה היא נהנית היה ויוחלט שלא להעמידה לדין, תמיד ימצא העותר כנגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה. כך או כך, קשה להשתחרר מהרושם שזועבי תוותר על הזדמנות כל שהיא שבכוחה להעצים את הנרטיב של סיעת בל"ד לאורו היא פוסעת, נרטיב המתודלק פעם אחר פעם ממיצוי כל הזדמנות הנקרת בדרכה לשם יצירת פרובוקציות ממנה עשוי פסיפס האג'נדה הפוליטית שלה. פרובוקציות אשר לרוב נמצאות על ספו של ההליך הפלילי.
הכותב הוא בעליו של משרד עריכת דין המתמחה במשפט פלילי ובפשיעה כלכלית, ויו"ר הוועדה לענייני פלילים בלשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד