בראשית שנות ה-2000 החל גל העלייה הראשון של תכניות הריאליטי, כשהראשונה שהצליחה להשאיר אחריה חותם היא "קחי אותי שרון". היינו תמימים אז. חשבנו שכהיעלמותם הפתאומית של כל השעשועונים ותוכניות האירוח משנות ה-90, גם הריאליטי יגיע לסופו בעשור שלנו, אבל המציאות הוכיחה לנו אחרת. אנו חיים ונושמים תוכניות מציאות והשאלה היא עד מתי? עד מתי נמשיך לחפש כוכבים, להדיח דיירים ולהכתיר שורדים?
לא משנה כמה נתלונן, בסופו של יום כולנו נמצא את עצמנו מול המסך צופים בדנית ונופר בוכות על אליאב. איך אומר המשפט ההוא שנשמע יותר טוב באנגלית? אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם. לכן, כשהתבקשתי לרפרף בגיליוניות הויקיפדיה ולהיזכר בתוכניות הריאליטי שאיכשהו לא שרדו עד היום, נעניתי לבקשה בשמחה פתאומית כזו שכלל לא מתאימה לי.
תוכניות הראליטי שאני לא מתגעגעת אליהן:
1. הדור הבא 24/7
נפתח בתכנית ריאליטי שבוודאי כולכם זוכרים, ולא בגלל שהיא הייתה כל כך טובה. היא פשוט שודרה רק לפני 3 שנים. לערוץ 10 פיתחו פורמט שהוא מעין הכלאה של "האח הגדול" עם "הרווק". חיפשו לאיתן אורבך כלה בבית מוקף מצלמות בעיר השוקקת חיים בת ים. לא רק שהיא לא הייתה מקורית, עבודת הליהוק לא צלחה להם, לא בגזרת הבנות ולא בבחירת הרווק. אורבך כל כך נכשל בלספק את הסחורה, שההפקה נאלצה להרים את הכפפה ולהכניס לבית רווק אחר (גב פשטי) שגם לקח לו את המיליון בסוף. אאוץ'.
2. רוקדים עם כוכבים
מפליא אותי איך התכנית הזאת שרדה 7 עונות. היא עניינה בעיקר את ההורים שלי אז אולי בגללם. ב"רוקדים עם כוכבים" השתתפו כוכבים מהשורה הראשונה מהסוף אליהם ציוותו רקדנים מקצועיים שלימדו אותם את ריקוד הצ'ה צ'ה צ'ה ועוד כל מיני ריקודים שמעולם לא שמענו עליהם. גם מהמנצחים לא שמענו מאז, אבל בזמנו היה ידוע שמי שזוכה בתכנית הזאת גם זוכה להיעלם מהתודעה שלנו ככה כצ'ופר. יצאנו מהתכנית הזאת עם טראומת המקום השני של אנה ארונוב והג'ל המבריק של קושניר.
3. האקדמיה לצחוק
תכנית ריאליטי ששודרה ב-2004, אותה הנחו אייל קיציס ועלמה זק. התכנית חיפשה אחר הקומיקאי הגדול הבא. רבות דובר על כשלון התכנית הזו. רבים הכתירו אותה כתכנית הריאליטי הגרועה ביותר שנעשתה על המסך ועד היום צוחקים על צחי אירני שזכה במקום הראשון אבל אף אחד לא זוכר אותו.
4. הדבר הגדול הבא
תחרות כישרונות ששודרה ב-2007 בהנחיית נועה תשבי. לתכנית הייתה המון פוטנציאל, אך היא כשלה כנראה בגלל שהייתה מפוזרת מדי. היו שם זמרים, רקדנים, קוסמים, סטנדאפיסטים, להטוטנים וכל מה שהוא קצת יותר מאדם נורמלי חסר כשרון. האמת שבאודישנים היו גם כאלה. בכל העולם התכנית זוכה להצלחה גדולה, אבל לקהל הישראלי זה כנראה טיפה יותר מדי, לפחות נכון לקהל שהיינו ב-2007. היום, כך מסתמן, קשת צפויה להחזיר את "הדבר הגדול הבא" למסך בגרסה חדשה ואני סקרנית לדעת האם הפעם נצליח להתחבר לזה. כך או כך, הם לוקחים הימור רציני.
תוכניות הריאליטי שאני מתגעגעת אליהן:
1. החפרפרת
מופתעים? תיארתי לעצמי. "החפרפרת" היא פספוס גדול שלנו. מדובר בתכנית הריאליטי הראשונה ששודרה בישראל (2001), עוד כשהקהל הישראלי לא ידע בכלל מה זה ריאליטי. היא גם הייתה מורכבת מדי בשבילנו. אנחנו רגילים לתוכניות ריאליטי שלא מצריכות מאיתנו לחשוב. ב"חפרפרת" הוטלו משימות על עשרה משתתפים, כשאחד מהם היה החפרפרת- זה שתפקידו להכשיל את המשימה. בסוף כל פרק, המתמודדים ענו על שאלון הנוגע לזהות החפרפרת. מי שלא הצליח לדלות פרטים על החפרפרת- הודח. רעיון מבריק, ביצוע לא רע בכלל, אבל שוב- זה היה מוקדם מדי.
2. הדוגמניות
התכנית, המבוססת על הפורמט האמריקאי המצליח "הטופ מודל הבאה", שודרה במשך 3 עונות בערוץ 10 ובה חיפשו את הדוגמנית הבאה של ישראל. הסיבה לירידתה אחרי 3 עונות היא בגלל העונה השלישית שסבלה מליהוק כושל. העונות הראשונות דווקא זכו להצלחה גדולה ובצדק. מיקי בוגנים ובטי רוקאווי ישבו על תקן השופטים הרעים שלא פחדו לפתוח את הפה וללכלך על הדוגמניות המסכנות ("פשוט חבית, לגלגל אותה במדרגות"). בטי רוקאווי הרגישה כל כך רע עם ההתבטאויות שלה בעונה הראשונה (ועם שאר התבטאויות לא נעימות במהלך הקריירה) שהיא פרשה במפתיע מעולם הזוהר וביקשה סליחה מכל מי שנפגע ממנה. מה עוד היה לנו ב"דוגמניות"? דוגמנית שלא הבינה "מה זה אותנטי?" ואחת שדאגה להבהיר לנו מה ההבדל בין עוף לפרה "כי עוף זה ציפור ופרה זה חיה".
3. סוף הדרך
כמה שנים לפני "המירוץ למיליון", שודרה בישראל "סוף הדרך", תכנית ריאליטי בה צוותו לזוגות 24 אנשים שלא מכירים זה את זה ויחד הם היו צריכים להתחרות במשימות שפוזרו ברחבי הארץ ואולי לזכות בחצי מיליון שקלים. התכנית התמקדה באתרים התיירותיים של ישראל ושמה דגש על השוני שבין בני הזוג, שנאלצו ללמוד להסתדר אחד עם השני למרות ההבדלים ביניהם. אני זוכרת שקפצתי מהתרגשות כשעובד וג'ניה זכו בעונה השניה, ואני לא זוכרת שהגבתי דומה בשום זכיה אחרת בתכנית ריאליטי (אולי רק כששפרה נצחה את בובליל). אני אוהבת את הבוסריות שבתכנית הזאת. תכנית שמתמקדת בארץ ישראל היפה, בתושביה השונים, במנטליות הישראלית. היא העבירה ערכים חשובים של לכידות חברתית, ערכים שבמירוץ למיליון קצת אבדו בדרך וחבל.
4. לא נפסיק לשיר- כוכב נולד (עונה 1)
למה לא לעצור פה? תוכניות הריאליטי המוזיקליות כבר אינן מייצרות כוכבים, ולמרות שאני קצת מאשימה את "כוכב נולד" בגיהנום שאנו חווים היום עם כל האקס פקטורים והדה וויסים למיניהם, אני גם קצת מתגעגעת למקור. העונה הראשונה ששודרה ב-2003 הייתה שילוב בין השעשועון "לא נפסיק לשיר" לריאליטי "כוכב נולד". בחלק מהתוכניות השתתפו המתחרים כמתחרים רגילים ב"לא נפסיק לשיר" ובחלקן הם הופיעו. לכל משתתף היו מעט מאוד ביצועים במהלך העונה, כך שהיה קל לזכור את כולם, החידון הוסיף קצת עניין לתחרות השירה, הזמרים באמת היו מוכשרים, נינט ושירי נולדו מהעונה הזאת, הגמר בניצנים היה באמת מרגש והכל הרגיש נורא אותנטי ותמים. היום "הגמר הגדול" הוא כבר לא באמת גדול, הכוכבים נשכחים, השופטים מקבלים יותר תשומת לב מהתמודדים, המוזיקה הישראלית הוחלפה בלועזית וסיפור החיים הקשה של המתמודדים הפך לכלי מרכזי יותר בבחירתם לנבחרת. משהו ללא ספק השתבש שם בדרך ומאחר שאנו מכורים לז'אנר, למדנו לבלוע גם את זה.