ארה"ב: היכן הקול היהודי?

בחודשים האחרונים ישראל סופגת נזיפות מצד הנשיא אובאמה ודובריו במקביל למאמציהם הכושלים לקידום הסדר עם הפלשתינים ולאחרונה גם בנוגע להתנהלותה במלחמת צוק איתן.

ארה"ב היא בעלת הברית המרכזית של ישראל. הציבור האמריקני ושתי המפלגות בקונגרס נותרו פרו?ישראליים בעיקרם. לכן ישראל מסתייגת מעימות עם ההצהרות הפוגעניות שמקורן בבית הלבן, והיא פועלת כפי יכולתה לצמצום חילוקי הדעות. ואולם היה אפשר לצפות מההנהגה היהודית?אמריקנית האיתנה שתשמיע באופן אקטיבי את חששותיה, ונדמה שזו בחרה להתעטף במסך של שתיקה רועמת.

עד לממשל רייגן, חוץ מבימי קרטר, הנשיאים הדמוקרטיים הוכיחו עצמם כאוהדים יותר כלפי ישראל מאשר הרפובליקנים. מגמה זו סיפקה את מרבית היהודים, שלהם התמיכה במפלגה הדמוקרטית הפכה לחלק מובנה מהדנ"א. כיום, המצב השתנה דרמטית ויש שחיקה בתמיכה בישראל בשורות המפלגה הדמוקרטית.

מזכיר המדינה הדהים את הישראלים כשביקש להחליף את התיווך המצרי בקטאר ובטורקיה התומכות בחמאס - צעד בעל פוטנציאל הרסני לישראל אלמלא סוכל.

מחלקת המדינה גינתה את ישראל על הקורבנות האזרחים, אך מנגד הנשיא התייחס לאלפי הטילים ששיגר חמאס כ"חסרי אחריות באופן חריג". הוא ציין שישראל חייבת להסיר את המצור - וזאת מבלי להתייחס לדרישות הביטחון. למרבה הצער, הגינויים של אובאמה דירבנו את העולם לבצע דמוניזציה של ישראל, ועודדו את חמאס לאמונה שהמשך המלחמה והקרבת האזרחים יובילו לבסוף להתערבות גלובלית שתכפה על ישראל להסכים לדרישותיו.

ואולם לא נשמעה כל ביקורת על מדיניות הממשל מצד איפא"ק, ועידת הנשיאים, הוועד היהודי?אמריקני וה?ADL. המנהיגים היהודים?אמריקנים בוודאי אינם אדישים למאורעות, אך נדמה שההנהגה היהודית החליטה שעימות עם הנשיא רק יוביל לקיטוב נוסף. כמו כן, יש חששות שביקורת על הבית הלבן תוביל מחוקקים דמוקרטיים מסוימים לזנוח אותם לטובת נשיאם.

זאת ועוד, יש החוששים שלאחר הבחירות לקונגרס בנובמבר, אובאמה ירגיש חופשי לפעול כראות עיניו עד לסיום הקדנציה שלו. לכן הוחלט שיהיה "בטוח" יותר להתמקד בדיפלומטיה חרישית ובחיזוק היחסים עם הקונגרס. יש להודות שהדילמה באשר לגבול בין דיפלומטיה חרישית לפעולה ציבורית היא מורכבת. אפילו בכל הקשור ליהדות בריה"מ, התקיימו בתחילה ויכוחים סוערים בנוגע לתוצאות הפוטנציאליות הרות האסון שימיטו הפגנות על היהודים הסובייטים. ברוב המקרים, אומצה גישה דו?מסלולית. אך מאז הקמפיינים המוצלחים הללו, יהודי ארה"ב מתגאים בכך שתמיד השמיעו את קולם.

כיום, המנהיגים היהודים?אמריקנים נכשלים במילוי המנדט שלהם. היעדר תגובה להתבטאויות הפרובוקטיביות מהבית הלבן משגר מסר של חולשה, ועלול להוביל לשחיקה משמעותית בהשפעה הפוליטית של יהדות ארה"ב. יש דרכים להביע מחלוקת תוך כדי שימור הכבוד והאצילות. השתיקה הפומבית המתמשכת של מנהיגי יהדות אמריקה צפויה להישפט בחומרה על ידי ההיסטוריונים בעתיד.