פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טיפים לקופצים לשקם את הדרום

      בשוך הקרבות מתגייסת הממשלה וגופים פרטיים לשקם את אזור עוטף עזה המופצץ. כדי להימנע מהשגיאות שנעשו לאחר מלחמת לבנון השנייה, החבר'ה מהצפון ממליצים על כמה צעדים

      לצד מאמצי ההסדרה החלה כבר ההתעסקות בשאלת שיקום הדרום והטיפול בנזקים, בעסקים ובקהילות שנפגעו במהלך מבצע "צוק איתן". הממשלה אישרה כבר הקצאה ראשונה של 23 מיליון שקלים ועוד היד נטויה. מצב דומה התרחש לאחר מלחמת לבנון השנייה, אז עשרות עמותות שייצגו אלפי אנשים וחברות פרטיות חשו רצון עז לסייע בשיקום הצפון במקביל למשרדי הממשלה. כתוצאה מכך, מאות מיליונים שקלים נשפכו בקריית שמונה ובאזור הגליל בכלל. בדיעבד, ניתן לומר כי כסף רב שנשפך לא היה אפקטיבי. הוא לא הצליח לייצר שינוי ממשי במציאות הצפונית תוך מתן מענה לאתגרים המרכזיים העומדים בפני האזור, בדגש על פיתוח כלכלי.

      מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

      השיח הנוכחי כלפי הדרום דומה - אנשים רבים מהארץ ומהעולם רוצים לעשות טוב לתרום מכספם, ממרצם ומזמנם לשיקום הדרום. משרדי הממשלה והשרים כבר מתחילים בהקצאת הכספים. כל משבר הוא גם הזדמנות. בנגב וגם בגליל מתרחשים בשנים האחרונות תהליכים משמעותיים שעיקרם יצירת איכות חיים גבוהה תוך שבירת משוואת ההגירה השלילית על ידי השארת הצעירים המקומיים ומשיכת צעירים נוספים. על מנת לנצל נכון את כל הנכונות להפנות תקציבים ומשאבים לדרום, חשוב לבחון אם באמת כל השקעה כספית באזור תומכת באותם תהליכים בריאים ומחזקת אותם, ולא נהפכת לסוג של פלסטר חד פעמי שאינו מחולל שינוי לאורך זמן.

      אנחנו, החבר'ה בצפון, חשבנו לנסות להשיא מספר עצות ואזהרות מניסיוננו לכל אותם משקיעים ותורמים המעוניינים לסייע באמת לשיקום הדרום.

      בית בכפר עזה שנפגע מנפילת רקטה. אוגוסט 2014 (בן קלמר)
      "לא משקמים בשיטת 'זבנג וגמרנו'".בית שנפגע ביישוב בעוטף עזה במהלך מבצע "צוק איתן" (צילום: בן קלמר)

      1. היזהרו מהשקעה שתביא למחלת ה"פרוייקטיסיס" - פרוייקטיסיס היא מחלה ידועה בנגב ובגליל. מאפייני המחלה הם השקעה של אנשים טובים בפרויקט נקודתי. הפרויקט מוקם, מייצר ציפיות אבל כעבור שנתיים-שלוש נגמר הכסף לתפעולו. התוצאה היא מפח נפש לקהילה ואבדן ההשקעה הראשונית. לכן המשקיעים החברתיים צריכים להבין כי שלב ההקמה הוא חשוב, אך אחזקת הפרויקט לאחר הקמתו חשובה עוד יותר. לא תמיד לרשות המקומית יש יכולת לתחזק אותו לאחר הקמתו. לכן, השקיעו בפרויקטים ארוכי טווח, השקיעו בעיקר כסף לאחזקה לאחר ההקמה, סייעו בגיוס שותפים נוספים וביצירת מקורות הכנסה עצמיים אם הדבר ניתן. קחו בחשבון שהדבר דורש מכם ליווי יותר ארוך מאשר תרומה של "זבנג וגמרנו".

      2. תאמו ההשקעה עם הרשות והקהילה המקומית – לעתים, עמותות שונות רוצות "להציל את העיר" ומחליטות על דעת עצמן מה אותו צורך שיעשה זאת, בעוד שהקהילה המקומית לא זקוקה ולא מעוניינת בכלל בפרויקט שאלו הגו. חשוב לבחון לעומק את הצרכים האמתיים של הרשות והקהילה ולהעביר את התרומה בתיאום עם הרשות המקומית ועם הקהילה על מנת שההשקעה תלך לצורך אמיתי.


      3. אל תתרמו, תשקיעו! – למרות שמדובר בכסף שלא יוצא באופן ישיר מכיסו של איש זה או אחר, ההתייחסות לכסף שמועבר צריכה להיות כשל משקיע בשוק העסקי. בחנו איזו תשואה חברתית וכלכלית תישא ההשקעה שלכם, דרשו לראות תכנית מסודרת הכוללת מדדי הצלחה ועזרו לפתח כלי מדידה. ובעיקר, ודאו שהכסף מייצר השפעה אפקטיבית ארוכת טווח.

      לא בדגים - בחכות

      4. שלבו בין השקעה עסקית להשקעה פילנתרופית – כן, שמעתם נכון. הרבה אנשי עסקים פרטיים התורמים סכומים גדולים וגם תאגידים עסקיים המקצים תקציבים לפעילות פילנתרופית. הבעיה היא שבגלל תפיסה שמרנית אינם נוהגים לפעול בשתי הזרועות יחד. בזרוע העסקית אפשר להקים מפעל היי-טק ובזרוע הפילנתרופית להשקיע בחינוך טכנולוגי או בפיתוח מסלולי לימוד מתאימים במכללה המקומית על מנת שתכשיר כוח אדם איכותי. בזרוע העסקית אפשר להשקיע בפרויקטים של נדל"ן (עדיף שיהיה גם דיור בר-השגה) ובמקביל להשתמש בכסף פילנתרופי כדי לשפר את רמת החינוך, הבריאות והתרבות בקרבת הפרויקט כדי להפוך אותו לאטרקטיבי באמת. השקעה נכונה וחכמה של כסף עסקי לצד כסף פילנתרופי היא דרך יעילה ביותר לחולל שינוי עוצמתי ויציב לאורך זמן.


      5. היזהרו מהשקעה שתביא לתרבות ה"המגיע לי" – בצדק יש לנו תחושת סימפטיה גדולה מאוד לתושבי הדרום, אלא שהשקעה לא נכונה יכולה להביא למצב שבו מקבל התרומה מתרגל לקבלת התרומה ומפתח תחושה של "מגיע לי כי חוויתי מלחמה". במקרה כזה, התושב מסיר מעצמו אחריות ומצפה מאחרים לסייע לו. הימנעו מתרומות כאלו כי לא משנה כמה כסף ייתרם, הוא אף פעם לא יספיק.

      6. העדיפו צמיחה דמוגרפית בערים –המרחב הכפרי כבודו במקומו מונח, וברור שצריך להשקיע כרגע באופן ממוקד באותם ישובים "צמודי-גדר", אך בהסתכלות רחבה על פיתוח כלל אזורי, נכון למקד את עיקר המאמץ בפיתוח הערים בדרום. בשנים האחרונות נראית הגירה שלילית ממרכזי הערים בדרום הארץ ובצפונה, לא רק למרכז הארץ, אלא הגירה פנים אזורית של משפחות חזקות מהערים למרחב הכפרי הסמוך אליה. האתגר הכי משמעותי כיום בנגב ובגליל הוא תחום ההתחדשות העירונית. לא רק בתחום הפיזי אלא התחדשות כלכלית, קהילתית, ותרבותית בערים. בסופו של דבר, "עיר מחוז" חזקה ומשגשגת משרתת את כל יישובי הסביבה ומאפשרת מיצוי טוב יותר של משאבים המושקעים באזור כולו.


      7. שפה יוצרת מציאות – לא תרומה אלא השקעה, לא פריפריה אלא נגב גליל.

      לסיכום – הרמב"ם בחיבור מרתק קובע שמונה מעלות (דרגות) של נתינת צדקה. "המעלה הגדולה ביותר שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול". במילים אחרות, אל תשקיעו בדגים השקיעו בחכות.

      הכותב הוא רכז צמיחה דמוגרפית בעיריית קריית שמונה וחבר בתנועת שינוי כיוון לפיתוח הגליל העליון

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד