שם נרדף לכסף: העבריין שהצליח לחדור למשטרה?

אלי מוסלי הוא איש מרשים. לאורך השנים הצליח, יחד עם אחיו, לבנות סביבו הילה שמלווה אותו בכל אשר ילך. גם בחדרי החקירות הוא זוכה ליחס השמור רק לאצולת הפשע; לעבריינים שיש להם כבוד למשטרה. בחודש שעבר נחשף החשד שרכז מודיעין ביחידת המטענים של להב 433 מכר למוסלי מידע פנימי. חומרים מהחקירה, שהתנהלה במחלקה לחקירות שוטרים בשיתוף ימ"ר תל אביב, ממחישים היטב את הכריזמה של העבריין, שגדל בין הבסטות של שוק התקווה בתל אביב.

"השמנת", זורק לו אחד החוקרים. מוסלי יושב בחדר החקירות ושומר על זכות השתיקה. "מה לעשות? אני עושה ספורט ומשמין", הוא עונה בבדיחות הדעת. "הולך לישון מאוחר?", ממשיך החוקר את רצף הדחקות. "בבית אני הולך לישון בשבע ערב", משיב ראש ארגון הפשיעה, שלפי המידע המודיעיני של המשטרה, הצליח לבנות אימפריית הימורים חובקת עולם.

"אני טס הרבה, הולך הרבה, חיי לילה. בחו"ל אתה עושה לעצמך הנחות", אומר מוסלי, ופרץ של צחוק מתגלגל נשמע בחדר הקטן. "החוקרים מכבדים אותך", מודה בהמשך אחד השוטרים. "כמה שנים אתה חוקר?", משיב מוסלי. "אומר לך דבר הכי פשוט בעולם. אומרים: המשטרה מנאייק. אני בחיים לא מקלל, גם אם הטלפון שלי מוקלט. אני בעד חוק, בעד משטרה. אמרתי באלף מקומות שמדינה שאין בה משטרה היא מדינה הכי גרועה שיש. כמו שאני אזרח, אני מצפה מכם שתגיעו לאמת".

עם כל הכבוד, מוסלי הוא אחד מאנשי הפשע העשירים והמתוחכמים בישראל, יעד מודיעיני מרכזי של המשטרה.

באחרונה הוגש נגדו כתב אישום בגין מתן שוחד, כתב אישום הגורס כי מוסלי הצליח לחדור לאף-בי-איי הישראלי – היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן להב 433 – ואולי אפילו לחשוף מקור משטרתי. עם זאת, היום (חמישי) אחר הצהריים הורתה שופטת בית המשפט המחוזי בלוד לשחרר את מוסלי. היא מתחה ביקורת חריפה על מח"ש והבהירה שאיו תשתית ראייתית מספקת לאישום. מוסלי, המיוצג בידי עו"ד מוטי כץ, הולך הביתה. אדם חופשי.

אחיו הקטן של אלי, יוסי, נידון ל-12 שנות מאסר על שורת ניסיונות חיסול. אח נוסף, שי, נמצא הרחק מישראל ואם להאמין למשטרה, מנהל מעצמת פשע משלו ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. אלי אמון על עסקי המשפחה בישראל ובאירופה. גורמים בכירים במשטרה אומרים כי הארגון הצליח לבנות רשת בתי הימורים ברחבי אירופה. העסקים פורחים בעיקר ברומניה, אך גם באנגליה, בספרד, בהונגריה ובסלובניה. בין היתר, מוסלי הוא בעליו של קזינו "פלטיניום", הקזינו הגדול ביותר ברומניה, שמגלגל מיליונים מדי חודש. במשטרה מעריכים שכמעט כל עסקי המשפחה חוקיים, מה שמאפשר להם לגרוף לכיסם סכומי עתק.

מסמך סודי שהגיע לידי וואלה! חדשות מלמד על מספר הטיסות הבלתי נתפס של אלי מוסלי בארבע השנים האחרונות. לפי המסמך, עזב מוסלי את ישראל לא פחות מ-34 פעמים רק מתחילת שנה זו. היעד המוביל – נמל התעופה הבינלאומי של בוקרשט. לפי גיליון הטיסות, מוסלי פוקד את בירת רומניה מדי חודש. הוא טס לתקופות קצרות מאוד – יומיים-שלושה – חזר ארצה וטס שוב ביום למחרת. בנוסף, הוא ביקר במדריד, במוסקבה, במינכן ובטורנטו וביעדים נוספים. הוא אף טס מפעם לפעם – גם כן לתקופות קצרות – לניו יורק ולפילדלפיה וערך גם שם פגישות עסקיות.

במשטרה מדגישים כי מרבית הטיסות הן לצורך עסקים חוקיים. הם לא מזהים פעילות פלילית בחו"ל. גורם במשטרה אומר שמוסלי יצא לשוק העולמי משום ששם יש מרחב מחייה גדול יותר. "אין בחו"ל סכסוכים כל כך גדולים כמו כאן", אומר הגורם. "אם בישראל הרבה אנשים נלחמים על שטח קטן, בחו"ל יש הרבה מקומות שבהם אפשר להרוויח טוב".

"מוסלי הוא היום שם נרדף להרבה מאוד כסף והרבה מאוד הצלחה בתחום הפיננסי", אומר בכיר אחר במשטרה. "שני הירקנים משכונת התקווה שבעבר היו מעורבים עסקית בקבוצת בני יהודה ואפילו שיחקו בה, הצליחו להתקדם בסולם הדרגות, בעיקר בזכות חוש עסקי טוב וקריאת מפת הפשע".

במשך שנים, לא עלו האחים מוסלי לכותרות. הם פרצו לתודעה בעיקר בגלל סכסוך מר עם הארגון של יצחק אברג'יל. האחים היו ממקורביו עד שהחלו לחתור תחתיו. הסגרתו של אברג'יל לארה"ב היטיבה עם האחים. כחלק מהסכסוך, בעיקר כאשר ניהול הארגון של אברג'יל הופקד בידי העבריין הירושלמי יעקב "עקא" שמעון, התנהל מאבק דמים עם האחים מוסלי, שחברו לעבריין ירושלמי אחר, אלי "קוסם" נעים. לפחות 17 קורבנות מייחסים במשטרה לסכסוך זה, במשולש בת ים-חולון-ראשון לציון.

מעגל הדמים נשבר עם מאסרו של עקא, בזכות אישום זניח יחסית באחזקת נשק, ועם מאסרם של חמישה מחברי הזרוע המבצעית של מוסלי, בגין רצח משה אברהם בחולון. חבר נוסף בארגון של מוסלי, שימי ענו, מצא את מותו לפני כחצי שנה בדרום אפריקה, בנסיבות שלא ניתן עליהן להרחיב עליהן את הדיבור, אך סביר להניח שייחשפו ביום מן הימים.

במשטרה מעריכים כי הארגון של מוסלי הוא הארגון העשיר ביותר בישראל כיום, בעיקר בזכות ההכנסות מחוץ לארץ. בשל העושר הרב, לא הופתעו במשטרה כאשר בזמן המעקב אחר אנשי מוסלי צף שמו של רכז מודיעין מלהב 433. בלב כבד, אך ביעילות מפתיעה, החליטו במשטרה לערב את חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים.

במשטרה יירטו שיחות שבהן נשמע אלי חדד, המתווך של מוסלי, מנהל דיונים חשודים עם חוקר פרטי ושמו ע', בנוגע לקניית מידע חיוני. חדד ידע היטב שאסור לו לשלוח הודעות טקסט לבן שיחות. ע', שאינו מתורגל עד כדי כך בכללים של עולם הפשע, שלח כמה הודעות לחדד, לפני הפגישות שקבעו השניים. "יש חדש?", "אני מבין שלא מסתדר", "דבר איתי דחוף", ו"אני בהרצליה, מתי נפגשים?", הן חלק מן ההודעות שהובילו לחשד שמדובר בפגישות מפוקפקות.

במסגרת המעקב אחר החוקר הפרטי ע', גילתה המשטרה כי מוסלי, באמצעות חדד, שכר אותו כדי למצוא "שטינקר" שהדליף מידע על הארגון שלו. במשטרה מעריכים כי מוסלי חשד שאחד מאנשיו, שבמשך השנים הניב לארגונו רווחים נאים מפוקר בלתי חוקי בישראל, החליף צד ומשתף פעולה עם המשטרה.

ע' עמד במשימה בדרך המתוחכמת ואולי המסוכנת ביותר לציבור: גיוס מקור בתוך המשטרה. האזנות לשיחותיו של ע' הובילו לחברו הטוב בני יפתח, חבלן משטרה לשעבר וכיום איש עסקים. הקשר עם יפרח הוביל לחפרפרת בשורות המשטרה: גלעד גרנביץ, רכז מודיעין באחת מיחידות הפאר של המשטרה, יחידת המטענים בלהב 433, שבעבר אף שימש סוכן אינטרפול.

במשטרה סבורים כי אין זו הפעם הראשונה שהאחים מוסלי הצליחו לחדור לתוך ארגון כחולי המדים. לפני כעשר שנים, מצא יוסי מוסלי מכשיר האזנה בתוך קיר משרדו בתל אביב, מה שהעלה את החשד שהמידע החיוני הגיע אליו מאחד מאנשי המשטרה. במשטרה אף שקלו להציע ליוסי מוסלי עסקה בתמורה לחשיפת שמו של איש המשטרה, אך מוסלי לא חשף את המקור. עד היום מסתובבים במשטרה עם החשש שלארגון יש מקורות נוספים בתוך הגוף האחראי על אכיפת החוק.

בפרשה הנוכחית, המתווך שגויס למשימה, אלי חדד, מקורב גם ליעד מספר 1 של משטרת ישראל, עמיר מולנר. חדד יצר את הקשר עם ע' וביקש לשכור את שירותיו. שלא במפתיע, חדד הכחיש כל מעורבות במתן שוחד, אך הודה שביקש להיפגש עם מוסלי. הסיבה שהוא מסר בחקירה מעניינת לא פחות: "אמרו לי שלאלי יש קשר עם מישהו מכובד מאוד, פיגורה כלכלית בארץ ורציתי שיקשר אותי אליו לגבי השקעה מאוד רווחית בנדל"ן לתקופה קצרה", אמר חדד להגנתו. הוא טען כי מוסלי הבטיח "לבדוק", אך לאחר מכן התחמק ממתן תשובה ולא הגיב לניסיונות ליצור עמו קשר בטלפון ובהודעות טקסט.

הקשר שאנשי מח"ש הצליחו לבסס לשוטר גלעד גרנביץ נסמך בעיקר על הכניסות התכופות של רכז המודיעין למערכת המידע המשטרתית ועל הוצאת פרטים סודיים ממנה. מהחומרים עולה כי גרנביץ ידע היטב מי אמור לשלם לו בעבור המידע. ב-18 ביוני נכנס גרנביץ למחשב וחיפש מתי לאחרונה יצא מוסלי מישראל ומתי הוא אמור לחזור. "יצא ב-16 ביוני", כותב גלעד. "אחת בלילה". במשך חודשים, ניהלו החבלן לשעבר בני יפתח וגלעד גרנביץ התכתבות ענפה. יפתח ביקש לבדוק שמות נוספים, ובהם שמו של אלי חדד. "רשמת את הכול? גם את הש"סניק?", שאל יפתח. "תזכיר לי את הש"סניק?", ענה גרנביץ. "אלי חדד", השיב יפתח. "יטופל", מסכם גרנביץ.

ע' נעצר והוצע לו הסכם עד מדינה. הוא הסכים מיד וסיפר כמעט הכול: כיצד התבקש להשיג מידע משטרתי על ארבעה אנשים שונים שאחד מהם עשוי להיות המקור המשטרתי, איך קיבל את המידע, על אופן התשלום, על הסכומים שביקשו ע' ובני יפתח - 100 אלף דולר בעבור מקור משטרתי - ועל פגישה מרובעת בבית קפה בהרצליה. ע' העיד גם כי מוסלי נטש את העסקה: "בני הלך וחזר למחרת עם הפרטים האמיתיים (שמו של המקור המשטרתי, י"א), שנמסרו לגורם עברייני - ולא קיבלנו כסף", אמר ע' לחוקריו.

גם השיחות בין יפתח לגרנביץ מצביעות על חוסר הנכונות של מוסלי לשים את הכסף על השולחן. כשמוסלי וע' לא שילמו על המידע שהועבר אליהם, החלו גרנביץ ויפתח להילחץ. כמה ימים חלפו, והם ניסו לברר אם מוסלי בארץ. "דיברתי עם החבר שלי", אומר יפתח לגרנביץ. "אמר לי במשך היום ההוא לא מוצא את הלקוח שלו מאז. בדקתי בדרכים שלי, דממת אלחוט. יש לו נהג הרי".

גרנביץ: "טל לוי".

יפתח: "הוא איש עסקים. אדם כל היום בביזנס".

גרנביץ: "איך אתה מסביר את זה?".

יפתח: "כולם מבולבלים, לא יודעים מה להגיד. אני מרחם, מחכה, אבל אתמול אמרתי סטופ, אינאף איז אינאף, מצדי שימות".

גרנביץ: "בסדר, אין בעיה".

יפתח: "מוזר מאוד".

דבר אחד החליט ע' לא לחשוף בחקירה. הוא ביקש מחוקריו לא לנקוב בשמות מחשש שיבולע לו. "אני חש מהשאלות שלך שאתה מנסה להוציא ממני את השם ואני מבקש שתכבד את זה שאת השם אני לא מוכן להגיד", אמר ע'. במשך החקירה, כינה ע' את מוסלי "גורם עברייני" ואת חדד "מתווך", למרות הניסיונות של חוקרי מח"ש להוציא ממנו את השמות המפורשים.

פריצת הדרך הגיעה עם איכון טלפוני נכון של הפגישה המרובעת. ב-10 ביוני, הצביע האיכון על כך שע', בני יפתח, אלי חדד, ו"הגורם העברייני" אלי מוסלי נמצאים באותו בית קפה בהרצליה. המעצר של מוסלי היה רק עניין של זמן. לפני שהוא הספיק לצאת לנופש עם בת זוגו, נעצר מוסלי בנמל התעופה בן גוריון והובא לחקירה, לא במח"ש, כי אם במשרדי ימ"ר תל אביב. "לפי מה שאני רואה, אתם צריכים להחזיר ציוד", גיחך מוסלי בפני חוקריו. "פעם היו לכם הצלחות באמצעות עט ודף. יותר מדי טכנולוגיה זה לא טוב".

החוקרים הטיחו במוסלי שהוא ניסה לשחד את גרנביץ באמצעות מתווכים. "מרוב שזה עצוב הסיפור הזה, זה נהיה מצחיק", הטיח מוסלי בחזרה. "לא נתתי כסף לאף אחד, לא שיחדתי אף אחד ואני רוצה עימות עם כל בן אדם שאמר את זה. שיהיה לכם ברור, תהיה לכם פארסה כמו הבר נוער. לא נתתי שוחד לאף בן אדם מעולם. שלא כל אחד יתפוס טרמפ על הגב שלי ויתפסו אותי שעיר לעזאזל. תעשו לי מכונת אמת ותראו איך התיק הזה מתפורר".

מרגע זה הוא מילא פיו מים. כל שאלה נענתה במבט סתום. בשלב מסוים, שאל אותו אחד החוקרים: "מדוע שני אנשים חוששים לחבר אותך לפגישה?". מוסלי לא הגיב. "שנשמע פידבקים", המשיך החוקר. מוסלי נפתח: "אם היית עובד אצלי, היית מקבל פידבקים. אבל אתה מקבל משכורת מהמדינה. אני רק משלם מסים למדינה. תביא לי כל אדם, עימות בשתי שאלות מפורר לך את התיק, בשתי שאלות. למה? אתם יודעים שאני בזכות שתיקה כל החיים? כי אני לא מאמין באף אחד? אני בחיים שלי, אפילו את השם שלי לא אמרתי בחקירה. אחרי הכול אתם שוטרים ואתם מחפשים צדק, נכון? למה לעשות דבר כזה לבנאדם? כי קוראים לי אלי מוסלי? למה, אני פושע או משהו? מה אתם רוצים ממני? אני קם בבוקר הולך לעבודה, לא מבין מה אתם רוצים ממני. יותר מזה, אם הייתם באים אליי 'תקשיב אלי, אתה פרצת את החנות פה ושם', מי בכלל היה עונה לכם. יאללה, להתראות, נכון? אני לא קשור. זורקים לי מספרים באוויר, 100 אלף דולר, 700 אלף דולר. מה, קוטפים דולרים מהעצים?".

החוקר: "אלי מוסלי יש לו שם. אלי מוסלי לא בן אדם רגיל. יש סביבו מעטפת".

מוסלי: "לא יפה איך שאתה מצייר אותי. אתה מצייר אותי כמפלצת. אתם מגדירים אותי בכתבות ובעיתונים. אני מתעסק עם אנשים לא פחות מכובדים מכם. אם מכונת אמת יוצא שקר, על רצח ארלוזורוב אני מודה".

אף ששתק ברוב החקירה, על דבר אחד מוסלי לא יכול להבליג: על הטענה של ע' שהוא לא שילם על המידע שגרנביץ העביר לכאורה. הכבוד למילה, כך התברר, הוא הדבר החשוב לו מכל. "דבר אחד בחיים שלי לא שברתי", זעק מוסלי בחקירה. "אני יכול ללכת בשוק לקחת הלוואה כמה שאני רוצה, כי בחיים שלי לא שברתי את המילה שלי. אפילו אם הפסדתי, אפילו עשיתי טעות. אתם קצת מכירים אותי - אני לא נוכל, יכולים להגיד מה שאתם רוצים, אם אני מבטיח משהו למישהו, אני אחתוך את הלשון והראש שלי. אין אדם בחיים שהבטחתי לו ולא קיימתי. אתם יודעים עליי הכול. אתם יודעים מתי אני הולך אפילו לזיין".

החוקר: "יכול להיות שלא נתת כי הסחורה פגומה (המידע על המקור המשטרתי לא נכון, י"א)?".

מוסלי: "זה נוכלות. אני מכבד איך שאתם חוקרים אותי. אני רוצה מאוד שתבדקו את הסיטואציה. אולי אני לא אזרח שאתם הכי אוהבים ובכל זאת יש צדק. לא נתתי שוחד, אני אומר את זה במלוא מובן המילה. יותר מזה אני אומר: יזמינו אותי למגרש מכוניות לקנות אוטו. במגרש הזה יש עסקת סמים. אז מה, אני גם סוחר סמים?".

איש לא הסכים לנקוב בשמו של מוסלי בחקירה, והשם אף לא עלה בשיחות שיורטו. עם זאת, מזכר שכתב רפ"ק משה אביטל מתשאול ימ"ר תל אביב, המחיש את מה שהחוקרים ידעו מלכתחילה: "הסברתי לבני כי מדובר בתיק חמור, ובתור בן של שוטר ואבא של שוטרת הוא צריך לעמוד בבית המשפט ולקחת אחריות על מעשיו. זה עדיף על כך שהוא מתנהג כמו אחרון העבריינים ומכחיש ומשקר. סבירות גבוהה שהוא ישב בכלא, וילדיו מבינים שהוא גם ביצע את המעשים ולא לקח אחריות. פתאום, קם אליי בני ולחש לי באוזן 'יותר חשוב שילדיי יישארו בחיים'".

עו"ד קובי סודרי, בא כוחו של גלעד גרנביץ מסר בתגובה: "כל שיש לנו לומר, ייאמר בבית המשפט".

עו"ד קובי בן שעיה, בא כוחו של בני יפתח מסר: "מדובר באדם נורמטיבי שמעולם לא דבק בו רבב. גרסתו של עד המדינה מעלה תהיות ותמיהות רבות אשר יתבהרו במהלך ניהול המשפט. בסוף המשפט יישארו רק הכותרות".