פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התנהלות בעייתית של צה"ל בנושא המנהרות לפני כעשור

      בפסק דין שהותר לפרסום במקביל ללחימה בעזה נקבע כי מערכת הביטחון נהגה באופן לא הוגן בחברה שהציעה פתרון לסוגיית המנהרות. החברה טענה להפרת סודות מסחריים, אך פוצתה רק באופן חלקי

      מגלן השמידה את המנהרה ממנה הופעל מטען שהרג חיילי מגלן במרפאה של האו"ם. יולי 2014 (דובר צה"ל)
      פיצוץ מנהרה שצה"ל חשף ברצועה, בשבוע שעבר (צילום: דובר צה"ל)

      הותר לפרסום: בחודשים האחרונים נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין באחת ההצעות לטיפול במנהרות שנבדקו על ידי הצבא ומערכת הביטחון. התיק התנהל בדלתיים סגורות, ופסק הדין המלא הועבר לצדדים. היום (ראשון), לאחר הסרת הפרטים החסויים, הותר פסק הדין לפרסום.

      בשנת 2001 הייתה מערכת הביטחון עסוקה בלחימה בשטחי יהודה, שומרון ועזה. אחד האתגרים המבצעיים שהיה בחיתוליו באותה עת היה איום המנהרות. בתוך אותן מנהרות הוברחו אמצעי לחימה ומחבלים בניסיון לפגוע במוצבים, בלוחמי צה"ל ובאזרחי מדינת ישראל ומאוחר יותר גם לצורך חטיפות. בתקופה זו, ויותר מכך בשלבים מאוחרים יותר, נעשו ניסיונות למצוא פתרון לבעיה המורכבת.

      על רקע זה התקבצה קבוצה של אנשי עסקים ישראלים, שהייתה סבורה כי יש בידה פתרון לבעיית המנהרות, בהם משה רוטשילד, דורון אלתר וישראל אלתר. השלושה הקימו חברה שניסתה לשווק מה שהם סברו כי הוא הפתרון לבעיית המנהרות.

      בצה"ל סברו כי הפתרון אינו מתאים

      המוצר שהשלושה ניסו למכור הוצג לראשונה בפני גורמי מערכת הביטחון ביולי 2001, אז פגש דורון אלתר במהלך אירוע חברתי את סגן הרמטכ"ל דאז ושר הביטחון כיום משה יעלון. האחרון הפנה אותו לאלוף פיקוד הדרום דאז, אלוף דורון אלמוג. ב-12 ביולי 2001 נערכה פגישה שבה השתתפו בין היתר, דורון אלתר ואלוף אלמוג, ובה הבהיר האחרון כי לדעתו אין בפתרון המוצע כדי לפתור את הבעיה המורכבת.

      הפתרון הוצג בשנית בשנת 2003, בין היתר בפני קצין ההנדסה של פיקוד דרום באותה עת וכיום דובר צה"ל, מוטי אלמוז. אלמוז, בדומה לאלמוג, סבר כי הפתרון המוצע אינו מתאים, שכן אין בו כדי להתמודד עם הצורך במניעת חפירת מנהרות חדשות.

      בשנת 2004 שוב הוצג הפתרון, הפעם בפני אל"מ (במיל') זאב לירון, דודו של דורון אלתר. לירון הציג את הפתרון למנכ"ל משרד הביטחון דאז, עמוס ירון. האחרון זימן את אלתר לפגישה, ולאחריה ביקש כי אלתר יציג את הפתרון בפני מי שהיה באותה עת ראש מטה פיקוד הדרום, תא"ל גיא צור. הרעיון הוצג על ידי דורון אלתר בפגישה שבה נכחו תא"ל צור, אל"מ אלמוז, שהיה לפני סיום תפקידו, ומחליפו, אל"מ איתן יצחקי. נציגי הצבא הביעו בפני היזמים את העדפתם הברורה לפתרון אחר, ולכן לא היה המשך לאפיק זה של מגעים מצד היזמים עם מערכת הביטחון.

      "לא הקפידו לנהוג בדרך מקובלת ובהגינות"

      במהלך שנת 2004 המשיכו היזמים לנסות לשכנע את מערכת הביטחון לקבל את הפתרון שהציעו ונערכה פגישה נוספת עם מנכ"ל משרד הביטחון. ירון הפנה את היזמים לויקטור בר גיל, ששימש סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים. בפגישה שנערכה בתחילת יולי 2014 עם סמנכ"ל משרד הביטחון ועם גורמים נוספים ממשרד הביטחון, הוצג שוב הפתרון. בניגוד לעבר, נציגי משרד הביטחון ראו את הפתרון באור חיובי, ככזה שיוכל להתאים למערכת הביטחון. לאור זאת, הוחלט כי תצא משלחת של מערכת הביטחון לאתר שבו היה הכלי, באוסטין, טקסס, וזאת על מנת לראות את הכלי בזמן עבודתו.

      בסופו של דבר נרכש לצורכי ניסוי כלי דומה, קטן יותר, שהובא ארצה, אך הניסוי שנערך לא צלח. מערכת הביטחון החליטה לדחות את הפתרון ובשלב זה הגישה החברה תביעה ובה טענה שעל סמך הבטחות שניתנו, היא רכשה את הכלי בארצות הברית. לפיכך, היא ביקשה כי המדינה תשיב את כל ההוצאות. כמו כן, החברה טענה כי המדינה הפרה סודות מסחריים.

      קצין צה"ל במנהרה שחפרו אנשי חמאס בגבול עזה, מבצע צוק איתן, יולי 2014 (AP)
      קצין צה"ל בתוך את המנהרות המבוטנות של חמאס (צילום: אי-פי)

      בפסק הדין, השופטת מיכל אגמון-גונן בחנה את התנהלותה של החברה מול מערכת הביטחון, ועמדה על כך שהספק לא פנה בדרך מקובלת, אלא לבכירים שונים במערכת. הם מצדם היו מוכנים לערוך את הבדיקות הנדרשות, אך כשהעניין עבר לבחינה מקצועית של מערכת הביטחון, נמצא כי הכלי שהוצע אינו כשיר לעמוד במשימה. השופטת דחתה גם את הטענות בדבר סוד מסחרי, וקבעה כי על מערכת הביטחון לפצות את החברה באופן חלקי – רק בגין השלב שבו הוציא הוצאות לפני שהתקבלה ההחלטה המקצועית בעניין.

      לנוכח ההתנהלות הבעייתית של מערכת הביטחון, בין השאר בשליחת משלחת לבדיקת הכלי, שהיה מפורק בשעה שהמשלחת הגיעה, וכן אי-עמידה בנהלים, הורתה השופטת אגמון-גונן על העברת פסק הדין המלא למבקר מערכת הביטחון ולמבקר המדינה. "היה על נציגי מערכת הביטחון להבהיר לתובעות באופן מפורש וברור כי טרם התקבלה החלטה סופית ליישם את הפתרון שהציעו היזמים וכי במקביל הוחלט גם על רכישת הכלי מהדגם הבינוני, באופן שיאפשר לתובעות להיערך לכך שייתכן כי המכרז לא ימומש ואולי לבחון אפשרות לשכירת הכלי תחת רכישתו", כתבה השופטת.

      השופטת הוסיפה וקבעה כי נציגי משרד הביטחון וצה"ל "לא הקפידו לנהוג בדרך מקובלת ובהגינות כלפי התובעות ולא פרשו בפניהן את מלוא הסיכונים אשר הן נוטלות, כפי שהיה עליהם לעשות, אף שבשלב זה היה ידוע להם היטב כי בד בבד עם פרסום המכרז הוחלט גם על רכישת כלי מהדגם הבינוני וכי על מנת לעמוד בתנאי הסף של המכרז, יהיה על התובעות להוציא הוצאות משמעותיות בעבור רכישת הכלי. בכך הם הפרו את החובות המוטלות עליהם בשלב הטרום חוזי וביתר שאת בהיותם פועלים בשם המדינה. יש לציין, כי בהחלט ייתכן שהתמונה לא הוצגה בפני התובעות באופן הזה משום שנציגי מערכת הביטחון עצמם היו משוכנעים כי הפתרון ייושם וההתקשרות עם התובעות תצא אל הפועל".