חשוב לי להגיד לכל עם ישראל שניצחנו, ובגדול. גם מבחינה צבאית וגם מבחינה אזרחית. מבחינה צבאית אנחנו יכולים לצאת בעצרות ניצחון: החמאס נמצא על הקרשים, ולכל היותר הוא יכול להוציא לשנייה את הראש מהבור שבו הוא מתחבא ולסמן וי בידיו. החמאס לא יכול להכניס תגבורות טילים דרך מצרים (מה שהוא עשה באופן חופשי בעידן שלטון "האחים המוסלמים"). במשך שנים רבות הקים החמאס עשרות מנהרות התקפיות לעומק יישובינו והצלחנו להשמיד את כולם. כל מה שהחמאס ניסה לעשות במלחמה נגדנו נכשל, גם דרך הים וגם דרך האוויר.
מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים
אז למה אנחנו נותנים לו את ההרגשה שהוא ניצח? כל מגע עם האויב במבצע "צוק איתן" נגמר בניצחון חד-משמעי של כוחותינו. כל עיירה שרצינו לכבוש כבשנו תוך שעות ספורות בסיוע חיל האוויר וארטילריה. במלחמת יום כיפור, הצלחנו לקום מהקרשים וניצחנו, במחיר חיי 2,656 חיילים. ניצחנו - אבל לצערנו בתודעה הלאומית יצרו לנו תחושה של כישלון. במלחמה הנוכחית, לוחמים ומפקדים בראשם יצאו ללחימה מלאים במוטיבציה שלא ניתן להכילה. לוחמים שנפצעים ולא מוכנים לצאת ממעגל הלחימה על מנת שחבריהם לא יישארו בלעדיהם.
חיילינו נלחמו בגבורה ואף איבדנו עשרות מטובי בנינו, אך החזרנו את הצבא לתפקידו האמיתי: הגנה על האזרחים. חלק מהחיילים ומהמפקדים יוצאים בתחושה שלא סיימנו את המשימה, והם רוצים להיכנס במחבלים עוד ועוד. ככה צריכים תמיד להרגיש חיילים ומפקדים. מצוין שזו תחושתם. אם הם היו יוצאים בתחושת סיום וסיפוק זו היתה תקלה גדולה. אני גם לא מקבל את המילים שצה"ל נסוג. חשוב לציין שישנה תמונה רחבה וגדולה יותר שנמצאת ברמות הבכירות, ולא כל אחד שכותב פוסט מתלהם מבין אותה. צה"ל ממשיך לירות באופן חופשי לאן שצריך וממוקם במקומות שנכון למקם אותו.
עורף קשוח
החמאס והג'יהאד האיסלאמי רצים למצרים להתחנן להסכם הפסקת אש ואנחנו לא שלחנו אפילו נציג. לא רק שהם לא השיגו כלום בלחימה הנוכחית, אלא רק הפסידו הרבה מאוד. כל העם בעזה יחזור ל'אין בתים" שלו, ללא שום סיבה ותמורה.
לא פחות חשוב מהיבט הצבאי, צריך להדגיש גם מה עבר עם ישראל בתקופה הזו: העורף עמד על גווניו כצוק איתן והעניק ללוחמים ולמפקדים את הגיבוי לו הם היו כל כך זקוקים כך נראה ניצחון של עם. מטרתו של ארגון טרור היא לא לכבוש שטח, אלא לפורר ולמוסס את החברה אותה הוא תוקף. לפני כחודש וחצי ערב חטיפתם של שלושת הנערים המקסימים והמתוקים, עם ישראל היה מפורד ומפולג כמו שלא היה מזה זמן רב. הלהבות המילוליות עלו לגבהים חסרי תקדים: בפי החרדים, היו הדתיים-לאומיים עמלקים, וסתם מתנחלים קיצוניים בפי שאר העם. החרדים היו מושחתים וטפילים, והחילוניים היו כופרים, שונאי יהדות ומתבוללים. תסתכלו מה קרה לנו בחודש וחצי האחרונים: עם ישראל וצה"ל הפכו להיות מקשה אחת, מלאה עוצמה, עם חיבור עמוק למסורת.
אפילו התקשורת, שלעתים משכה אותנו לכיוונים אחרים התיישרה ברובה, וזרמה עם הנחשול הענק של הלחימה ושל עם ישראל כולו. ראיתי את עם ישראל כצוק איתן גם בעורף: עשרות משאיות שמגיעות מכל הארץ להביא ציוד וצ'ופרים ללוחמים. אב שכול שמגיע עם משאית ואומר שבנו נהרג, ולכן הוא עסוק בנתינה לבנים האחרים שלו - לוחמי צה"ל. הילדים שלי צחקו שאני לא מכיר את הזמר מוקי, אבל הוא וזמרים נוספים באו להופיע בפני החיילים, אפילו מול עשרה בלבד. אנשים שהתארגנו לעזור לכל הנשים שבעליהם התגייסו בצו 8, בקניות, בשמרטפות ועוד. בעלים של חברת ההיי-טק שקנה טאבלטים לכל הלוחמים שנפצעו. בעלי אולמות ומסעדות שעושים "על האש" לאלפי חיילים שיצאו להתרעננות, עם השתדלות עצומה של חילונים גמורים על כשרות המזון והכלים.
ויש עוד: אמא של לוחם חרדי שנפצע מכדור בבטן מבקשת ממני שאדאג להחזיר אותו ללחימה עם חבריו. משאית שמגיעה מישיבת מיר עם אוכל וציוד ללוחמים, והרב שטיינמן, גדול הדור בציבור החרדי, בוכה בבר המצווה של נכדו ומסביר: "יש בחזית חיילים שנפצעים ונהרגים ואני יכול לשמוח?". רק לשם ההמחשה, מסופר עליו כי כשאשתו נפטרה, הוא רק אמר לפרמדיק איפה היא שוכבת, וחזר ללמוד תורה. היה גם ריקוד משותף של מאות חיילים מכל שבטי ישראל בליל שבת. קידוש ל-1,500 לוחמים שעונים אמן שהרעיד את השמיים. מ"פ שנפצע ובפינוי שלו הוא צועק שנספור את הלוחמים שלו, הילדים שלו, שלא שכחנו אף אחד מהם בטעות. אני יכול להוסיף פה עוד מאות דוגמאות של העוצמה שזרמה מהחיילים, מהמפקדים ומהעם הנפלא שלנו שפגשתי בחודש האחרון. בואו נצא כולנו מההרגשה הלא נכונה בעליל שהפסדנו והחמאס ניצח. בואו כולנו נעשה את השינוי ביחד, בשיחות עם משפחותינו ובשיחות בעבודה. נכניס לתודעתנו שככה נראה ניצחון.
הכותב הוא סגן-מפקד חטיבת הנח"ל במילואים ששירת במבצע "צוק איתן" בעזה
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד