הקרב על השאריות: ההזדמנות האחרונה של חמאס לרשום הישג

מה שהחל ב-12 ביוני בצומת הכניסה להתנחלות אלון שבות שבגוש עציון בחטיפתם של שלושת הנערים הישראלים וברציחתם, ייתכן שהסתיים סמוך לשם, בנפילתה של רקטה אחרונה שירה חמאס מרצועת עזה, דקות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. קו אחד ארוך מחבר בין אותו פיגוע חטיפה ורצח לבין ההידרדרות המתוכננת שיזם חמאס נגד ישראל ברצועה. הארגון רצה בהסלמה מבוקרת של המצב עם ישראל, ובמידה מסוימת גם עם הרשות הפלסטינית, במטרה לשפר את מצבו בדעת הקהל הפלסטינית והערבית ולהבטיח את המשך שרידותו הכלכלית של חמאס בעזה.

עדיין מוקדם לקבוע אם הפסקת האש הנוכחית תחזיק מעמד, בשונה מקודמותיה. כמעט כצפוי, כמה דקות לפני השעה 8:00 בבוקר עוד שיגר חמאס מטח רקטות לכמה יעדים, ואחת מהן נחתה על בית בעיירה הפלסטינית בית סאחור שליד בית לחם. לכאורה דבר לא השתנה. ובכל זאת, עצם ההכרזה של בעלת הבית במזרח התיכון, מצרים, על הפסקת האש, הפעם בהתייעצות עם חמאס ועם הג'יהאד האיסלאמי ולא בהכרזה חד-צדדית, יכולה לרמז על סיכוי טוב יותר להצלחתה במקרה הנוכחי.

מלחמה בדרום - כל הכתבות, העדכונים והפרשנויות

המצרים עשו דבר אחד אחרת מכפי שעשו בהודעה הראשונה שלהם שחמאס דחתה – הם הביאו את נציגי הארגון לקהיר ונתנו לשליטי עזה תחושה שהפעם מדברים איתם ולא יורקים בפרצופם. יתרה מכך, העובדה שכל הפלגים הפלסטינים קיבלו את "המתווה המצרי" ונטשו את הערוץ הקטארי-טורקי היא ניצחון גדול למצרים במרוץ על הבכורה באזור, ובמידה מסוימת מקשה על חמאס לחמוק מעצירת הלחימה.

השאלה הקריטית עבור הארגון היא מה הוא יצליח לקבל בסיומו של המשא ומתן הלא ישיר, שיתחיל היום בקהיר בין המשלחת מישראל למשלחת הפלסטינית, שבה חברים נציגי חמאס והג'יהאד האיסלאמי. עצם העבודה שחמאס הסכים לקבל את המטרייה המצרית ואת המתווה של קהיר, שאומר שקודם כל עוצרים את האש ואחר כך מדברים, היא הודאה מסוימת בתבוסה. במשך קרוב לשלושה שבועות סירב חמאס בתוקף לרעיון הזה, והנה הפעם הוא עושה זאת. ההסכמה הזאת מרמזת על מצבו הקשה של הארגון. אמנם יש עדיין ברשותו די רקטות והנהגתו נותרה ללא פגע, ובכל זאת התשתית הצבאית שלו ניזוקה קשות וגרוע מכך – התשתית האזרחית של רצועת עזה מרוסקת: אלפי בתים שנהרסו לחלוטין, עשרות אלפים נהרסו חלקית, 1,869 נהרגו ויותר מ-9,500 נפצעו. אם אחרי כל זה יסיים חמאס את השיחות בקהיר ללא הישג ניכר הנוגע להסרת המצור, המשמעות תהיה מהלומה קשה לארגון, בעיקר בתחום דעת הקהל הפלסטינית. גם ליכולת של הארגון לשקם את הרצועה תהיה השפעה מכרעת על מעמדו בקרב הציבור הפלסטיני.

עם זאת, ספק אם יש כיום גורם פלסטיני, מהרשות או מחמאס, שיכול להתמודד עם פרויקט שכזה. הנזק לרצועה נאמד במיליארדי דולרים וחמאס בוודאי אינו יכול לעשות זאת לבד. אמנם הרשות הפלסטינית יוזמת כבר עכשיו ועידה בינלאומית שתעסוק בשיקום עזה, וממשלת הרשות החדשה – זו שישראל סירבה לשתף עמה פעולה – אפילו מבטיחה לנסות לחדש את זרם החשמל ואת אספקת המים לתושבים ברצועה, אבל תהליך בנייתה של עזה מחדש יימשך שנים. אלפי התושבים שייאלצו בזמן הזה להתגורר באוהלים בשג'אעיה, בבית חאנון, בחזאע ובמקומות אחרים, לא צפויים להגביר את תמיכתם בחמאס (או ברשות) ללא בתים חדשים במקום אלה שנהרסו.

ללא שיקום מהיר ומידי של הרצועה, המרוויחים הגדולים מההרס העצום בעזה צפויים להיות, למרבה הצער, הארגונים הקיצונים עוד יותר הפועלים בעזה. אלה ימצאו קרקע נוחה לגיוס לקבוצות ולפלגים המזוהים עם אל-קאעדה ושות', כאלה הגורמים לחמאס להישמע ולהראות כחברי תנועת הצופים. הארגונים הקטנים הללו צפויים גם הם לנסות לחדש את הירי לעבר ישראל כבר בימים הקרובים, בעיקר כדי להביך את חמאס. השאלה הגדולה שישראל תצטרך להשיב עליה היא מה תעשה אז: האם היא תחדש את המערכה בעזה או שמא תחזור למדיניות הישנה שלאחר מבצע "עמוד ענן", שבה ראתה בשלטון חמאס ברצועה אינטרס ביטחוני וכוח המגן על מדינת ישראל?