קטונתי מלהיות זה המגיב לכתבת השער במגזין הכלכלי הבריטי אקונומיסט, אשר מצייר תמונה עגומה עבור ישראל ומנבא לה שחורות (ישראל ניצחה בקרב אבל מפסידה במלחמה). לחיזוק התיזה שלו הוא מצביע על הכרסום בתמיכה בישראל ותדמיתה כבריון שכונתי אשר אבד לה חן נעוריה כבימי הקיבוצים. כמו שאמרתי, אשאיר למומחים את ניתוח המאמר ובחינת האובייקטיביות שלו, כולל מדוע לא נשאלת השאלה "האם מדינות ערב הינן שגיאות ואולי היה עדיף להשאיר את הקולוניאליזם?", במיוחד לאור העובדה שאותו מגזין פרסם לפני שבועיים כתבת שער קשה על העולם הערבי.
נבואתם של גדולי עולם התבדו עוד במהלך חייהם ולא אזכיר נחלתם של מי היא הנבואה, במיוחד בעולם כה הפכפך ובלתי צפוי. ובכל זאת אסור להתעלם מכך שישנה בעיה תדמיתית שחייבים להתמודד איתה, כדי שלא תהיינה לה השלכות שליליות בלתי הפיכות וארוכות טווח. ולפני שאעז בצנעה להציע מחשבה או שתיים, אמליץ למנהיגינו בבירור שלא להתייחס יתר על המידה לשיקול של דעת הקהל בעולם בקבלת ההחלטות לגבי המלחמה הנוכחית בעזה. בדומה לרוח הדברים שאמר הקומיקאי ביל מאהר, בהישמע האזעקה ותוך כדי ריצתו, ליעקב כהן מתל אביב לא מעניין מה חושבת עליו פנלופה קרוז (שחקנית קולנוע מדהימה עד שחתמה על מכתב מביש שהאשים את ישראל בביצוע "רצח עם" בעזה).
אז מה כן עושים לשיפור דעת הקהל בעולם כלפי ישראל? לצורך כך אשאל שיטות מעולם הטכנולוגיה ובמיוחד מחברת Apple. למי שאינו זוכר, בשנות ה-90' המוקדמות, החברה עמדה על סף קריסה כאשר קהל הנאמנים שלה הלך והצטמצם, ואל מול האקו-סיסטם האימתני של מיקרוסופט, ניבאו לה המומחים (כמו אלה המאחלים לנו) היעלמות מהמפה. אז אפשר ללמוד מאפל, שתוך 30 שנים מאז הפכה להיות חברת טכנולוגיה בעלת ערך השוק הגבוה ביותר והמותג הכי חזק בעולם?
לנצח גם בקרב וגם במלחמה
1. לשנות מנהיגות (במקרה של אפל החזירו את סטיב ג'ובס): לבחור כזו אשר מסוגלת לבנות חזון שיסחף אחריו לא רק את העם, אלא ייצור הדים חיוביים בכל העולם.
2. לגייס את המשאבים הדרושים - קרי כסף (במקרה של אפל, אפילו מיקרוסופט השקיעה בה 500 מיליון דולר). אותה מנהיגות תוכל לגייס את הכוח הכלכלי היהודי (במיוחד בצפון אמריקה) ולרתום אותו למשימת ההישרדות והשגשוג. חובה להקים קרן השקעות מיוחדת שלא תמומן מתרומות לצורך בנייה וחיזוק התדמית של ישראל, משימה שתדרוש לפחות 100 מיליארד דולרים בעשר השנים הקרובות.
3. להישאר נאמנים לאמת שלנו, כפי שעשה סטיב ג'ובס בהקשר להיצמדותו לפיתוח עצמאי של חומרה ותוכנה. חובה על ישראל לייצר לעצמה תכנית ל-50 השנים הקרובות.
4. על ישראל להיות מפוקסת ולהשתמש באופן אופטימלי במשאביה. בהקשר של יחסי ציבור, בל לנו להשקיע 80% מכוחותינו בכדי לשכנע 20% מהעולם. ואני מתכוון לאירופה, ובמיוחד המדינות המתאסלמות כמו צרפת, אנגליה, שבדיה ועוד.
5. מלבד המשך הפעילות בארה"ב, יש להשקיע מאמץ עצום בבניית תדמית במדינות בעלות אוכלוסייה ענקית וכוחות כלכליים כמו סין, הודו, ברזיל (בהקשר לזה לפטר את דובר משרד החוץ עם התבטאויותיו האומללות נגד ברזיל), פיליפינים, רוסיה, וכדומה.
בעולם בו השטחיות שולטת ואף אחד לא רוצה להתאמץ מעבר לראיית תמונה וקריאת שני משפטים על מנת לחוות דעה, אפשר יהיה לבצע מהפך ולומר לאקונומיסט שאפשר לנצח גם בקרב וגם במלחמה. ישראל אינה שגיאה, ישראל אינה נגד העולם, אלא הדבר הכי טוב שהעולם קיבל במתנה, כי אכן אור היא לעמי העולם שמסרבים לראות את האמת. אל תירא ישראל, כי גור אריה הלא אתה ואריה ישאג, והעולם ישמע.
הכותב הוא לשעבר יו"ר עיתון מעריב ומשקיע בחברות היי-טק
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד