קבוצת בני נוער יהודים בני 18-17 מאוסטרליה ודרום אפריקה ביקרו השבוע בפולין במסגרת שבוע בנושא השואה. שלשום (שישי) ביקרו הצעירים במחנה ההשמדה אושוויץ. כשהגיעו למקום מבודד יחסית, החלו הצעירים להצטופף ולשיר "אני מאמין", על רקע המצב הביטחוני בישראל. אנשי הצוות במקום לא אהבו זאת, בלשון המעטה, והחליטו לקרוא למשטרה.
"היינו לבד באזור מבודד במחנה. החבר'ה שרים 'אני מאמין'. שומר רודף אחרינו עם אוטו וצועק עלי שאשתיק אותם", כך כתב בעמוד הפייסבוק שלו מדריך משלחות בני עקיבא בפולין, הרב רפי אוסטרוף, שליווה את הקבוצה. "אמרתי לו שאין לי שליטה על זה. הם קראו למשטרה ודרשו לעצור אותי. היו ויכוחים וצעקות ובסוף נגמר בקנס של אלף זלוטי (כ-350 דולר). לולא היה שעתיים לפני שבת, הייתי מעדיף להיעצר", הוסיף אוסטרוף. "ביקשתי מהשוטר לכתוב בתלונה קנס על שירה בבירקנאו והוא סירב".
עוד כותרות בוואלה! חדשות:
תיעוד: האופנועים שנועדו להבריח חטופים במנהרה לעזה
למה חמישה שוטרים התנפלו באלימות על עיתונאית אחת?
גולדין הובא למנוחות: "תן לנו כוחות לחיות בלעדיך"
בתחילת הפוסט בפייסבוק ציין אוסטרוף כי שירת שירים נפוצה בקרב החניכים הנרגשים בהגעתם לאושוויץ וכי "השתדלנו תמיד לא להפריע. בכל מקום, כולל בתא הגזים. והשומרים צועקים עלינו שלא נפריע. בפעם האחרונה זה הגדיש את הסאה. אני מתכוון לפנות להנהלת המחנה ולדרוש שינוי מדיניות", אמר. "לא ייתכן להתייחס לקבוצת יהודים כאילו הם תיירים המבקרים במחנה. בקבוצה שלי היו חניכים שהסבא וסבתא שלהם היו אסירים או נרצחו שם. בכינו לא מעט. ובכל מקום השומרים צועקים עלינו".
המקרה העלה את זעמם של החניכים ושל אוסטרוף, שאמר כי הוא דורש מהנהלת המחנה התנצלות רשמית והחזרת כספי הקנס. "לא ייתכן ששומרי המחנה מרשים לעצמם לצעוק על יהודים ששרים את השיר ששרו הנרצחים בדרכם למוות. לא עוד!", תקף.
"התחושה היא של התנכלות"
נתי רכט, ראש מחלקת תכניות ישראל בתנועת בני עקיבא, האחראי על הקבוצה ועל תכנית ההכשרה שלהם בארץ ובפולין, נדהם אף הוא כששמע על התנהלות הפולנים במקרה. "מצד אחד זה מוזיאון בעיני הפולנים, אבל בעיני היהודים זה מעבר - במצעד החיים שרים 'עם ישראל חי', זה לא חריג. לעצור אדם ולהביא משטרה נראה לנו אקט חריג", אמר רכט. "דיברתי עם רכז הקבוצה שהיה יחד איתו והם מאוד הופתעו מהתגובה. הוא חיזק את דבריו של הרב אוסטרוף ואמר שהם השתדלו לכבד, לא היו במקום מרכזי אלא צדדי והתחילו לשיר כחלק מהחוויה שלהם - ולא כאקט הפגנתי - שהייתה להם לפני כן בארץ ובפולין". לדבריו, "חניכים שלנו העירו בפייסבוק שלפני חודש הם שרו שם ואף אחד לא אמר להם כלום. זאת לא מדיניות מאד ברורה, התחושה היא של התנכלות מסוימת".
ארי צ'יקין, בן 18 מיוהנסבורג שבדרום אפריקה, אחד מחניכי הקבוצה ששוהים כעת בפולין ושר יחד עם חבריו, אמר בשיחה עם וואלה! חדשות: "היינו מאוכזבים מאוד כשאמרו לנו לשתוק, אבל גם גאים מאד שעמדנו על שלנו ושרנו כמעט עד הסוף. השוטרים אמרו שזה לא מקובל עליהם כי זה מוזיאון ולכן אנחנו חייבים להיות בשקט. אבל חלק מהחברים שלי הם נכדים לניצולי שואה, וגם עבורי כיהודי לא מדובר בעוד מוזיאון", אמר. "אני לא חושב שזה קשור למה שקורה בישראל, אלא שהם פשוט לא מבינים כמה זה חשוב ליהודים. הם מתייחסים אל זה כאילו זה עוד מוזיאון בעוד שעבורנו זה מלא משמעות".
צ'יקין לומד בחצי השנה האחרונה במסגרת תכנית העשרה של בני עקיבא בישיבת הר ציון בגוש עציון. לדעתו, התקופה הזאת, במהלכה גם נחטפו ונרצחו שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, דווקא חיזקה אצלו את השייכות לארץ. "ראיתי פה הרבה אחדות. זה מדהים בשבילי להיות כאן בתקופה הזאת, הרגשתי ממש חלק מעם ישראל בגלל זה", סיפר. "הייתי כמה בפעמים במקלטים ובאזעקות, בהתחלה זה היה מעט מפחיד ואחר כך קצת התרגלתי. זה רק העצים את החוויה שלי. המשפחה שלי אפילו אמרה לי להישאר והיא שמחה מזה. אני בהחלט שוקל לעשות עלייה אחרי מה שעברתי כאן".
לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com