ככל שחולפים הימים של המלחמה בעזה, הולכים ונערמים סימנים לכך שיש כבר מי שעוסק בהכנות לוועדת החקירה שתבוא, ככל הנראה, גם לאחר המלחמה הזו. ראשוני המצייצים כנגד המהלך הם שרי ממשלת ישראל בתמיכת הח"כים מכאן ומכאן. ההדלפות הבלתי פוסקות מישיבות הקבינט, ההתבטאויות הקשות נגד ראש הממשלה מצד שרים, "גורמי צבא בכירים" המתדרכים עיתונאים כדי לנער את חוצנם ממה שהם מגדירים כניהול לא תקין של הדרג המדיני, נועדו, בין היתר, כדי להכין את הקרקע לקראת הדין וחשבון שהציבור ידרוש מהם כנושאים באחריות לביטחון ישראל.
מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים
שרי הקבינט מיליטנטיים כלפי חוץ, בדגש על כלפי חוץ, מנסים לשמור על ישבנם על ידי הצגת עמדה קיצונית, למשל כיבוש עזה ושליטה בה, כאשר ברור שיעד זה לא ישים כי הוא טומן בחובו בעיות קשות ביותר. אלא שאין פעמיהם מופנים כלפי ועדת החקירה שעוד תבוא, ולא פחות מכך, לרווח הפוליטי שיצמח להם בעקבות מה שהם טוענים כהחמצת הזדמנות בלתי חוזרת לפרק, תרתי משמע, את חמאס. בפועל, מה שקרה הוא שבישיבת הקבינט בה הוצגה האלטרנטיבה של כיבוש עזה ו"טיפול" בה עד אחרון הטילים או חיסול כל המנהרות, אף אחד לא הצביע בעד כך, כולל ה"גיבורים" הגדולים שהוזכרו לעיל. הנוהג הנפסד לצאת לתקשורת במתקפה על ראש הממשלה ושר הביטחון נועד רק לכיסוי ישבנם שלהם בעתיד וגזירת קופון פוליטי שמן.
מבלי להיכנס למהות הדיונים שהתנהלו בקבינט ועוד יתנהלו, מפאת העובדה שאין מידע מהימן לעת עתה, בכל זאת נאמר בוודאות קרובה מאוד על סמך הניסיון של העבר, ששרי הקבינט לא הביאו ולו הצעה אחת אלטרנטיבית שהיא גם ריאלית, ולא דחו את הצעות הצבא בשתי ידיים. גם אם עשו זאת, הרי שלא המדובר בכלל אלא ביוצא מן הכלל. רישום בפרוטוקול הישיבה יכול לסייע לאותם שרים ציניקנים בבוא יום ועדת החקירה.
השאלות הקשות בדרך
בהינתן שגם המבצע הזה יסתיים, אין ספק ששרי הקבינט עסוקים עתה בהכנות מדוקדקות ליום שאחרי. הם יצטרכו לתת תשובות לשאלות קשות לגבי כל מה שנעשה או לא נעשה לגבי עזה. השאלה הקשה ביותר שהם יישאלו היא, מדוע לא עשו מעשה והתפטרו כאשר נוכחו לדעת שראש הממשלה ושר הביטחון מובילים מבצע שלדעתם לא ישיג הרבה, במחיר גבוה למדי? תשובה מסוג "חשבנו להשפיע מבפנים", "להיות עם האצבע על הדופק", לא תתקבל על ידי שום ועדת חקירה. מי שנותר בתפקידו הגם שהתנגד למהלכים ולהחלטות שנתקבלו, נושא באחריות כוללת של הממשלה או הקבינט. הם לא יוכלו לנקות את ידיהם מנשיאה באחריות.
ראשי הצבא גם הם נדרכים לקראת סיום המלחמה. שאלות קשות דוגמת נושא המנהרות, הטילים הנוחתים על ישראל למרות כיפות הברזל המשתקות את החיים ומכניסים מיליוני אנשים למקלטים, היציאה למבצע קרקעי ותכליתו, כל אלה מדירות שינה מעיני ראשי מערכת הביטחון וצה"ל. תישאלנה שאלות הנוגעות למודיעין, להכנת הצבא לקראת טיפול במנהרות, התשובות לא תהיינה קלות, בלשון המעטה. כן יישאלו ראשי מערכת הביטחון וצה"ל מדוע הצעות מהצעות שונות של מומחים אל מחוץ לצבא בתחומים של מנהרות, אסטרטגיה וטכנולוגיה, נדחו על הסף?
במשך תקופה ארוכה מאוד הציבור הולעט על ידי מיני אמירות שנועדו להרגיע, וכשביום הדין אמירות אלה היו צריכות לעמוד במבחן, התבררו כאמירות שאין להם כל כיסוי במציאות. יצטרכו האחראים להסביר לציבור מה פשר הפער שבין הרטוריקה שלהם לבין מעשיהם.
עדיין המלחמה מתנהלת והסכנות בפניהם עומדים החיילים גדולות. ראוי היה ששרי הממשלה וקברניטי הצבא ימתינו לאחר שמערכה זו תסתיים. הרי אותם שרים מיליטנטיים שאינם סותמים את פיהם לרגע, הם היו הראשונים לדרוש ממי שנחשבים בעיניהם כשמאלנים, לשתוק ולשקוט כי יורים. והנה איזה פלא: באופן פרדוקסלי הם הראשונים המתבטאים והזועקים ולא "עוכרי" ישראל, בעיניהם. ציניות, חוסר כבוד, כבר אמרנו? אז הנה אמרנו עתה.
הכותב הוא מומחה לביטחון לאומי
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד