וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תכנית מרשל לעזה

ד"ר שגיא אלבז

29.7.2014 / 15:11

האסטרטגיה שתווה שר החוץ האמריקני לשיקום גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה מתאימה גם לטיפול בעזה, גם במחיר הסרת המצור הכלכלי. רוצים שלום? תשקיעו הון ברצועה ההרוסה

מאז נסוג צה"ל מרצועת עזה אל הקו הירוק בקיץ 2005, מתקשה הציבור הישראלי להבין מדוע נמשכת הלחימה מכיוון הרצועה, בעוד שבגדה המערבית נשמר השקט על אף נוכחות הצבא הישראלי ברוב שטחי יהודה ושומרון. יש הטוענים כי דווקא נוכחות כוחות צה"ל בשטח היא הערובה לשקט, ולהיפך: נסיגת הצבא הישראלי מעזה דווקא העצימה את האיום הביטחוני מהרצועה. אחרים סבורים כי את השקט היחסי בגדה ואת האלימות הגואה ברצועה צריך לייחס לאופיו של השלטון הפלסטיני: תנועת הפתח בראשות אבו מאזן מייצגת גישה חילונית פרגמטית, ואילו שלטון החמאס, בראשות איסמעיל הנייה, מושתת על אידיאולוגיה דתית-קנאית ובלתי מתפשרת.

מבצע "צוק איתן" | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

ואולם, המציאות מורכבת יותר מנוכחות או אי נוכחות צה"ל בשטח או מאופיו של השלטון הפלסטיני. בחלק ניכר מערי הגדה, בוודאי ברמאללה, יש יציבות כלכלית יחסית, אבל אין עצמאות פוליטית. ברצועת עזה, לעומת זאת, יש עצמאות מדינית, אך אין פיתוח וצמיחה אלא מחסור, עוני ואבטלה.

מבצע "צוק איתן" מלמד אותנו כי הפעולה הקרקעית של צה"ל פוגעת במנהרות אבל לא במוטיבציה של החמאס לחפור מנהרות חדשות; הנוכחות היבשתית של החיילים מקשה על הזרוע הצבאית עז א-דין אל-קאסם לשגר רקטות לעבר ישראל אבל מאתגרת את ההנהגה הצבאית שלה לייצר משגרים חדשים. מה, אם כן, הפתרון למציאות הסבוכה הזאת?

שיקום הוא תנאי לשלום

במקרה זה אי אפשר להציע פתרון מדיני בלבד. יש לצאת מהמעגל הפנימי שלנו ושלהם, לשלב ידיים עם הקהילה הבינלאומית ומדינות ערב המתונות ולצאת בקריאה לגיבוש "תכנית מרשל" לרצועת עזה. הרעיון ביסוד תכנית מרשל ב-1947, שנתיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, היה ברור: שיקום הכלכלה של מדינות אירופה הוא תנאי הכרחי לשלום ולמניעת מלחמת עולם שלישית.

עיון חטוף בדרישות המרכזיות של החמאס להפסקת אש, עליהן הוא חוזר מדי מספר שנים אחרי עוד מבצע צבאי ישראלי בעזה, מבהיר כי התביעות של ראשי התנועה הן כלכליות בעיקרן: פתיחת כל המעברים הן מצד ישראל והן מצד מצרים באזור רפיח, ופתיחת הסגר הימי. עזה, צריך לזכור, היא רצועה קטנה - אורכה עשרות קילומטרים, ורוחבה כ-6-10 קילומטרים - וצפופה במיוחד - כ-1.7-1.8 מיליון אנשים בשטח כולל של פחות מ-400 קמ"ר.

אין מדובר ביבשת שלמה. גם המשאבים הכלכליים הדרושים לפיתוח הרצועה נמוכים מאלה שהושקעו במדינות אירופה על פי תכנית מרשל. תכנית השיקום לכלכלת הרצועה בשילוב הסדרי ביטחון בינלאומיים במעברי הגבול בהסכמת ישראל ומצרים, תאפשר מעבר בטוח של סחורות, פיתוח כלכלי, חופש תנועה ובעיקר - החזרת צלם האנוש והכבוד הבסיסי לתושבי הרצועה.

רק בנסיבות אלה, של עצמאות פוליטית ושגשוג כלכלי, נוכל להסדיר את הבעיה הנמשכת עם רצועת עזה, למתן משמעותית את תרבות הקונפליקט שצמחה כאן ולייצר תקווה אמתית לאזרחים הישראלים והפלסטינים. הרי הפעלנו את כוח הזרוע כבר שלוש פעמים בשש השנים האחרונות; אולי הפעם נשתמש גם במוח? נצא מהשבלונות, מהסיסמאות הנדושות על החמאס שרוצה להשמידנו ונכשיר את הקרקע לעתיד טוב ובטוח יותר?

הכותב הוא ד"ר למדע המדינה. ספרו "נאמנות למקור - תקשורת, אידיאולוגיה ותרבות פוליטית בישראל" יצא לאור השנה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully