רוב מוחלט בציבור היהודי בישראל (85%) תומך בהמשך התמרון הקרקעי המוגבל בעזה במסגרת מבצע "צוק איתן" כדי לפגוע באופן משמעותי ביכולת חמאס לשגר רקטות לעבר העורף הישראלי כך עולה מסקר "מדד השלום" של מכון גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ותכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים באוניברסיטת תל אביב שמתפרסם היום (שלישי). בסקר, שנערך בשלושה מועדים במהלך המבצע 14 ביולי, 16 ו-17 ביולי וב-23 ביולי, עולה עוד כי הציבור הישראלי ממשיך לדבוק בצדקת המבצע למרות המחיר בנפש המאמיר וכן מעריך לטובה את תפקוד הממשלה והרשויות.
מבצע "צוק איתן" | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים
עריכת סקרי דעת קהל בעתות עימות מלחמתי היא משימה בעייתית הנובעת בעיקר מהקושי ליצור מדגמים מייצגים של הציבור בשל הפסקת ראיונות בגין אזעקות, קוצר רוח של המרואיינים, חשש להביע דעות לא מקובלות בשל הרגישות הציבורית הגבוהה יותר מהרגיל לשאלות בנושאים הנוגעים לעימות ולעמדות ישראל. בעיות אלה בלטו הפעם במיוחד בסיקור הציבור הערבי. הנתונים שנאספו בשלושת הסקרים לא השביעו את רצוננו מבחינת תוקפם, לפיכך החלטנו שלא לפרסמם כאן
ואף על פי כן ניסינו בסדרה של שלושה סקרים עוקבים בתאריכים שצוינו לעיל לעמוד ולו רק באופן כללי על הלך הרוחות הציבורי בעת מבצע "צוק איתן". על אף הקשיים המתודולוגיים, הנתונים מצביעים על כמה מגמות כלליות שאליהן נתייחס בזהירות הראויה להלן.
התפלגות הדעות לגבי הצדקת מבצע "צוק איתן" - מאז תחילתו של המבצע ועד נקודת הזמן שבה נכתבים הדברים הללו (27 ביולי) שוררת בציבור היהודי תמימות דעים עקבית וכמעט מוחלטת שהיציאה למבצע הייתה מוצדקת ממוצע 95% בשלושת הסקרים שערכנו. מעניין לציין, כי בניגוד למבצעים קודמים, בשלב זה לפחות, יותר משבועיים לאחר תחילת המבצע, לא ניכרת שחיקה בתמיכה של הציבור היהודי במהלך הצבאי או בממשלה המנהלת אותו, וזאת למרות המספר הגדול של הרוגים ופצועים בקרב חיילי צה"ל והביקורת הנמתחת על ישראל בזירה הבינלאומית בשל ריבוי הנפגעים בקרב האזרחים הפלסטינים בעזה.
עוצמת האש - ברוח דומה, מיעוט זעיר בלבד בציבור היהודי (בין 3% ל 4%) סבור שצה"ל השתמש עד כה ביותר מדי כוח אש במהלך המבצע, כשהשאר מתחלקים בין מי שבדעה כי צה"ל הפעיל פחות מדי כוח (בין 33% ל 57%) או שהוא מפעיל כוח במידה מתאימה (מ 37% עד 60%).
הערכת תפקוד גופי השלטון הממשלה, הרשויות המקומיות ופיקוד העורף זוכים להערכה גבוהה למדי. בכל שלושת הסקרים פיקוד העורף ניצב בראש, עם ציונים ממוצעים בשלושת הסקרים של 9.1, 8.6 ו- 9.1 (על סולם בין 1-10). אחריו עומדות הרשויות המקומיות, עם ציונים ממוצעים של 8.6, 8.0, ו-8.2, ואילו הממשלה מדורגת במקום השלישי עם ציונים ממוצעים של 8.0, 6.3, ו- 8.0. הציונים הממוצעים הנמוכים יותר ניתנו לשלושת הגופים בשלב הביניים - אחרי שעלתה על הפרק האפשרות של הפסקת אש ולפני שהוכנסו למבצע הכוחות הקרקעיים.
מה הלאה?
הערכת תפקוד הציבור - בשונה מהדמיון בהערכת התפקוד של שלושת הגופים השלטוניים, מתגלה פער גדול ביותר בהערכת המרואיינים היהודים את התפקוד בעת המבצע של הציבורים היהודי והערבי. נתוני שלושת הסקרים מורים כי הציבור היהודי מעניק לעצמו ציונים גבוהים (בהתאמה - ציונים ממוצעים של 8.9, 8.2, ו 8.7) אך מעניק לתפקוד ציבור הערבי ציונים נמוכים ביותר (בהתאמה 4.0, 3.4, ו-3.4), זאת ככל הנראה על רקע הדיווחים על גילויי ההזדהות של חלקים מהציבור הערבי ומנהיגיו עם החמאס.
ומה הלאה? ביקשנו לדעת בנקודות הזמן השונות מה חושב הציבור שישראל צריכה לעשות בהמשך. הצגנו למרואיינים שש דרכי פעולה אפשריות שעלו בשיח הציבורי כמו גם על-ידי מנהיגים פוליטיים שונים ממפלגות השייכות לקואליציה ולאופוזיציה, החל מהפסקת הלחימה באופן חד-צדדי כדי לראות האם חמאס יפסיק את הירי וכלה בהמשך הלחימה הקרקעית ומן האוויר עד הפלת שלטון חמאס בעזה. אמנם הרלוונטיות של כל אחת מדרכי הפעולה המוצעות השתנתה במשך הזמן, אך הממצא הבולט ביותר הוא שעם כניסת הכוחות הקרקעיים עלה במידה ניכרת שיעור התמיכה בפעולה קרקעית מוגבלת בשילוב עם המשך תקיפות מהאוויר עד להשגת פגיעה משמעותית ביכולת החמאס לשגר רקטות על ישראל (מ-46% ו-49% בהתאמה בסקרים הראשון והשני, ל-85% בסקר האחרון). למעשה, דרך פעולה זו היא כיום המקובלת ביותר על הציבור היהודי, למרות, ואולי בגלל, המספר הרב של נפגעים בקרב חיילי צה"ל. מעניין לציין שבה בעת גברה גם התמיכה באופציה של כיבוש מחדש של עזה כדי למוטט את שלטון החמאס (26% בסקר הראשון, 35% בסקר השני ו-49% בסקר השלישי) אולם כפי שניתן לראות, גם בסקר האחרון היא אינה זוכה בתמיכת הרוב.
ומה תהיה תוצאת המבצע? ההערכה הרווחת בציבור היהודי היא כי העימות עם החמאס יחזור להתלקח בעתיד הנראה לעין, כלומר שלא תושג הכרעה סופית במהלך המבצע הצבאי הנוכחי. עם זאת נראה שלאורך הזמן חלה עלייה בשיעור המאמינים שבעקבות המבצע ישרור שקט לתקופה ארוכה כמו זו שהושגה בעקבות מלחמת לבנון בשנת 2006 (מ-8% בתחילת המבצע עד ל-30% כיום), תוך ירידה בשיעור מי שסבור כי תוך זמן קצר יהיה סבב נוסף מ-77% ל-50%. כלומר, למרות שהציפייה לשקט ממושך היא עדיין נחלת המיעוט, הציבור כיום מעט יותר אופטימי ביחס לאפשרות להשיג מטרה זו.
מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם", בקרב 605 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.
מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן
המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק
לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים