מלחמה בדרום

שדה הקרב האמיתי מופקר

כשכל המדינה עסוקה בסוגיות התמרון הקרקעי, הם שוכחים שסופה של המלחמה יגיע דרך שולחן הדיונים ולא בשדה הקרב. יש כמה דרכים יצירתיות לפתור את הבעיה העזתית, להלן כמה מהן

פרופ' צ'לו רוזנברג
27/07/2014

שקט. יורים. הס מלדבר על אופציות אחרות זולת האופציה הצבאית. אתרי האינטרנט, העיתונות המודפסת, ערוצי הטלוויזיה, כולם מתמקדים בשיח הצבאי. צה"ל פוצץ מנהרות; חמאס ירה כך וכך טילים; חיל האוויר תוקף ללא הרף; כיפת ברזל ירתה שני טילים מעל. גנרלים חמורי סבר, מומחים אחרים, כולם מתגודדים ומתקוטטים, בצורה מנומסת, כיאה לימי מלחמה ואבל, סביב שאלות הרות גורל: האם חמאס יחזיק מעמד, או שמא צה"ל צריך להתקדם, לסגת, ושוב להתקדם, מילואימניקים מיואשים מזה שלא הוכנסו, כמה מנהרות פוצצו, כמה הרוגים נגרמו לחמאס, כמה זמן חמאס עוד יישאר על כנו, טקטיקה ואסטרטגיה, ולמרות הכול, מבצע "צוק איתן" נמשך.

איך קרה שהשיח הצבאי לבדו הוא השולט בכיפה, כולל כיפות הברזל, ולעומת זאת, השיח המדיני הוזז הצדה לחלוטין? הרי אין איש שלא מכיר ולו מעט את ההיסטוריה של המלחמות ואינו יודע שמלחמות אינן מסתיימות בשדה הקרב אלא סביב שולחן הדיונים. כך היה מאז ומתמיד וכך יהיה גם הפעם. אז מדוע מזניחים את הפן הזה?

העתיד כבר כאן

בדיקה חכמה חושפת סיכון לשבץ מוחי - כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם שחל
לא הסירה האמיתית. חיילי צה"ל מתכוננים ללחימה בגבול עזה(צילום: נועם מושקוביץ)

יש משהו משכר, ככל הנראה, אם לא משקר, בעובדה שישראל נהנית מתמיכה בינלאומית גורפת בפעולותיה בעזה. ומדוע זהו מקסם משכר? משום שהאשראי הבינלאומי הוא מאוד נזיל, מאוד חמקמק, מאוד לא צודק, כי מה שקובע הוא האינטרס של כל שחקן בזירה. לדאבון הלב, אין סימנים ממשיים שישראל יצאה למתקפה בינלאומית שוות ערך לפעולה הצבאית, כדי להגיע אל שולחן הדיונים כשבידיה סיכויים רבים מאוד לשנות את המצב הקיים של ירי בלתי פוסק על ישראל, מנהרות תופת ומלכודות אש אחרות.

מבצע "צוק איתן" | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

המלחמה בזירה הבינלאומית הוזנחה לטובת התגייסות טוטלית לשדה הקרב. בכל הכבוד הראוי למומחים האולטימטיביים המתיישבים באולפנים של רשתות טלוויזיה זרות או שרים הידועים בכושר הרטורי שלהם המסבירים באמצעות המסך הקטן את צדקתה של ישראל ואת אשר מתרחש בשדה הקרב, אסור שזו תהיה הדרך היחידה בה נלחמים בזירה המדינית.

יש להכות בחמאס בצורה קשה, ללא רחם, כדי להגיע למצב שבו האוכלוסייה המקומית תקיא אותו מתוכה. אין זה ארגון טרור סתם אלא ארגון שיש לו מעין מדינה, קרי הוא חייב לדאוג לכל מחסורה וכל בעיותיה. ככל שהאוכלוסייה תבין שחמאס המיט עליה אסון גדול, כך הסיכויים לצאת נגד חמאס גדולים יותר. ויחד עם זאת, כפי שנאמר לעיל, המערכה לא תסתיים כשכל דרישותיה של ישראל בידיה. לכן, ראוי שממשלת ישראל תצא למתקפה מדינית מקיפה. להלן כמה רעיונות שבהחלט עשויים לסייע במהלך מדיני.

לפתוח נמל, להסיר אחריות

כדי לא לעורר דעת קהל שלילית, על ישראל להודיע מפורשות שבתוך חצי שנה כל הקשרים הכלכליים עם עזה ינותקו לעד. העולם המערבי ומדינות ערב חייבים להבין שישראל רצינית בכוונותיה. הגורמים המוסמכים בישראל חייבים לפעול במהירות ולקבע בקרב דעת הקהל העולמית את הכוונה לניתוק מוחלט. מהלך זה עשוי להוביל להתגייסות של המדינות למען עזה והמחאות נגד ישראל תתמעטנה בצורה משמעותית. סימנים לכך החלו להופיע לאחרונה, ויש להניח שלאחר ההודעה הישראלית, הזרם יגבר.

כדי לעקר את הטענות של חנק כלכלי, על ישראל להודיע לעולם שבכוונתה להסיר את המצור הימי, ולאפשר לספינות משא להגיע לעזה מכל מקום בעולם, ובלבד שהן תיבדקנה על ידי ישראל שמא המדובר בהברחת נשק. אפשר לצרף לישראל גם כוח ימי בינלאומי שיסייע לישראל להתמודד עם טענות שונות שתבואנה מצד הפלסטינים. הסרת המצור תאפשר למדינות העולם לממש את הבטחתן ביחס לשיקום עזה.

הרשות הפלסטינית תיראה כמי שנושאת באחריות לגבי עזה גם. דווקא הממשלה נוכחית שהרכיב אבו מאזן וההכרה של חמאס באבו מאזן והרשות כמנהיגי הפלסטינים, היא מנוף מצוין כדי לאלץ את הרשות הפלסטינית לאכוף סדר ומשטר גם בעזה. אבו מאזן ביקש מדינה, כולל עזה, אז מן הראוי להעביר אליו את האחריות. סביר להניח שמדינות העולם תתמוכנה במהלך מסוג זה.

ישראל תצהיר על כוונתה להגיע להסדר מדיני כולל עם הפלסטינים. כי אין דרך אחרת. מי שחולם למחוק את עזה או להעביר את האחריות עליה למצרים, כפי שזה היה לפני 67', או ליישב שוב יהודים במקומות שפונו בהתנתקות, הרי שהוא חולם באספמיה. אסור להתייאש מלהתחיל שוב במשא ומתן גם לגבי יהודה ושומרון. מוטב לנהל משא ומתן מדיני מאשר מלחמה.

ראוי שהכול יפנימו שרק רטוריקה צבאית לא תסייע לקרב פתרון מהר ככל האפשר. חייב לבוא מהלך מדיני וגם עליו יש לדבר באופן ברור.

הכותב הוא מומחה לביטחון לאומי

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully