ההצלחה הפוליטית של חברי הכנסת אינה מושפעת כלל מפעילותם בכנסת, בעוד שכמות החשיפה התקשורתית לה הם זוכים היא אחד הגורמים הקובעים את מידת הצלחתם, כך עולה ממחקר חדש שנעשה באוניברסיטה העברית.
הנקודה החיובית היחידה במחקר היא העובדה שהפעילות הפרלמנטרית אינה פוגעת בסיקור התקשורתי לו זוכה חבר הכנסת ואינה משפיעה עליו. לעיתים, חברי כנסת פעילים מאד זוכים לחשיפה רבה.
המחקר בוצע על ידי תמיר שפר לצורך עבודת הדוקטורט שלו, והוא מתפרסם הבוקר ב"הארץ". שפר, ששימש בעבר כיועץ תקשורת של מספר חברי כנסת, יקבל השבוע פרס על מחקרו מהאגודה הישראלית לבעיות פרלמנטריזם.
במחקרו סיכם שפר את פעילותם של 95 חברי כנסת שכיהנו בכנסת הקודמת מבחינת העלאת הצעות חוק, שאילתות והצעות לסדר, וכן מידת ההצלחה להעביר חוקים, ולהשתתף בהצבעות ובישיבות.
בראש רשימת הפעילים בכנסת עומדת חברת הכנסת ענת מאור (מרצ). הבאים אחריה ברשימה הם: אברהם פורז, (שינוי), תמר גוז'נסקי (חד"ש), נעמי חזן (מרצ), ואבי יחזקאל (העבודה). אף אחד מבין העומדים בראש הרשימה אינם מבכירי חברי הכנסת, מבחינת עוצמתם הפוליטית.
את הרשימה חותמים ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, (הליכוד) שנמצא במקום האחרון, וחבר הכנסת דן מרידור (המרכז- אז הליכוד), הנמצא מקום אחד לפניו. במקום ה-79 היה יוסי ביילין (ישראל אחת), במקום ה-73 עוזי ברעם (ישראל אחת) ושלמה בניזרי, אז יו"ר סיעת ש"ס, במקום ה-90.
"חברי כנסת כמו עוזי ברעם וחיים רמון מואשמים בכך שהם מייצרים פוליטיקה ולא פעילות פרלמנטרית", כותב שפר במחקרו.
היכולת להעביר מסר חד משמעי בשני משפטים
כשבדק המחקר את מידת החשיפה התקשורתית לה זכו חברי הכנסת, התהפכה הטבלה, ובכירי הפוליטיקאים עלו לראש הרשימה. חבר הכנסת הבולט ביותר בתקשורת בקדנציה הקודמת היה יוסי שריד (מרצ), שהגיע למקום ה-42 בפעילותו הפרלמנטרית. במקום החמישי והשישי מוקמו אולמרט ומרידור, שחתמו את רשימת הפעילות הפרלמנטרית.
על פי המחקר, מה שהשפיע על מידת החשיפה התקשורתית של חברי הכנסת היתה מידת מיומנותם בעבודה עם התקשורת, כלומר יכולת העברת מסר חד משמעי בשני משפטים.
הממצאים המטרידים הם כי ההצלחה הפוליטית, וההשתלבות בהנהגת המדינה, לא מושפעת מהפעילות הפרלמנטרית, אלא מגורמים אחרים. מתוך 30 המובילים בטבלת הכישורים התקשורתיים שבנה שפר, נבחרו שוב לכנסת 27. תשעה מהם התמנו לשרים, ושבעה ממלאים תפקידים בכירים בכנסת.