בשורת איוב הגיעה גם לדלתה של ראש מחלקת הנפגעים לשעבר

לאחר שנים בהן ליוותה משפחות שכולות, אל"מ במילואים ורדה פומרנץ, לשעבר ראש מחלקת נפגעים בצה"ל, הצטרפה למעגל השכול. בנה, סמל ראשון דניאל פומרנץ בן ה-21 מכפר אז"ר שברמת גן, נהרג באסון הנגמ"ש ברצועת עזה בלילה שבין שבת לראשון. עם היוודע מות בנה, היא נאלצת כעת להתמודד עם אותו הקושי והחרדה של אותם ההורים שליוותה, ששכלו את בניהם.

מבצע "צוק איתן" - כותרות אחרונות
בנו של מח”ט שנהרג באינתיפאדה השנייה נפצע בעזה
למרות האסון: אין הנחיה להוציא הנגמ”ש המיושן מעזה
עדות מחילוץ הנגמ”ש: ”עלה באש במשך שעות”

עמיתתה לעבודה, דפנה הררי, מפקדת מרכז קשר למשפחות במילואים, סיפרה על הימים האחרונים, מאז הגיעה הבשורה הקשה לדלת משפחת פומרנץ. "אחד הדברים שהדהימו אותי כשהגעתי לבקרה, היה שהיא אמרה שהיא הייתה בטוחה שזה יקרה גם לה. האסון לא יפסח עליה", אמרה הררי. "היא אמרה שהיא הייתה בחזרה גנרלית לאירוע הזה. כשאתה מתעסק בעולם תוכן של שכול, אתה לא חסין. היא ידעה שזה לא יפסח עליה. השבר הוא מאוד גדול אבל עם זאת, יש לה הבנה מאוד גדולה למצב בו היא נמצאת ולאבני הדרך שצפויים לה בהמשך", הוסיפה הררי, שכינתה את פומרנץ "אישה דומיננטית וחזקה".

לאורך השנים וכחלק מעבודתה במחלקת הנפגעים, ליוותה פומרנץ את השבת שבויי עסקת ג'יבריל, את משפחתו של רון ארד ופדויי שבי. היא כיהנה כרמח"ית נפגעים בין השנים 1992-1988, ואף המשיכה במחלקה בתפקידים נוספים בשנים לאחר מכן. בין היתר ליוותה את המשפחות בזמן אסון המסוקים ב-1997, ולאחר פרישתה ייעצה לראש המחלקה המכהן בעסקת שליט. באחד הראיונות שהעניקה בעבר, אמרה פומרנץ כי היא יודעת מה המשפחות השכולות עברו, אך כשהיא מסתכלת עליהם היום היא חושבת ש"יש לנו הרבה יותר כוחות משאנחנו חושבים".

"חלק גדול מהמדיניות ואופן ההתמודדות מול משפחות שכולות שנהוגות היום בצה"ל קשורות לוורדה", סיפרה הררי. "להאיר את חשכת המשפחה השכולה - הייתה בנשמתה. זה היה ברמה של מוטו אצל ורדה. היא אמנם השתחררה מהצבא ומהתפקיד, אך התפקיד לא השתחרר ממנה. עד היום היא בקשר עם המשפחות, דואגת להגיע לאזכרות של הבנים ולא עוזבת לדקה".

בנה של ורדה, דניאל, סיים את לימודיו בתיכון בליך והתגייס לצה"ל, שם שירת ביחידת גולני. לפני חודש וחצי הוא סיים קורס מ"כים. אור חברו של דניאל לקורס ספד לו: "דניאל היה מאיר את כולנו עם שמחתו, היכרות של יומיים עם הבן אדם ואתה לא מפסיק לצחוק, תמיד דאג לכולם באוכל בשמירות ובבקשות יציאה, היה מארגן ארוחות בשביל כולנו נטו כדי שנהיה ביחד ונזכור את הרגע, זכיתי לחוות הרבה מהרגעים הללו איתו ואני מודה על כך לה', לא מסוגל לעכל את מה שקרה אבל יודע שהוא עשה את מה שהוא תמיד רצה. הבן אדם הזה נתן לי דוגמה לאיך להיות בן אדם יותר שמח ואני בטוח שאני אחד מיני רבים, יהי זכרו ברוך. תמיד שהיה חסר למישהו ציוד פומרנץ היה פותר את הבעיה. הוא היה בן אדם היפראקטיבי שניתב את היכולות שלו לחריצות ולחברות טובה".