מבצע "צוק איתן" הינו מהלך מבצעי נכון, שמתקיים בעיתוי מתאים מול פעילות הטרור המנופקת זמן רב מעזה על ידי החמאס ללא הפסקה וללא הבחנה. אין פיתרון סביר אחר למניעת הירי הפרוע על האוכלוסייה בישראל. על פי כללי העימות הלא מאוזן, כל צד מביא לזירה את יכולותיו הצבאיות, ארגון טרור משתמש בכלים שבידיו ומדינה עם צבא מסודר בכלים שבידיה.
בסיכום הביניים שכבר כעת ניתן לעשות, אפשר לחלק ציון טוב לצמרת הביטחונית, שידעה להתאפק זמן מה ולמצות את כל האפשרויות האחרות טרם יציאה למהלך קרקעי. צה"ל למד, בגר והפיק את לקחי מלחמת לבנון השנייה הכושלת, עבורו זה כבר מבצע שני מוצלח שבו הצבא מפגין יכולת מרשימה, בצד שימוש ראוי בטכנולוגיות מתקדמות שהבשילו כעת. מערכת "מעיל רוח" של חברת רפאל, שכה רבים היססו האם ראוי להצטייד בה, מגנה באופן כמעט הרמטי על הטנקים והנגמשים הכבדים. צי"ד גם היא מערכת שהייתה שנויה במחלוקת זמן רב, ומאפשרת העברת נתונים טובה בין כל רמות הפיקוד. הדובדבן שבקצפת היא, כמובן, "כיפת ברזל", שליקוייה ומחלות הילדות שבה תוקנו על ידי המהנדסים מרפאל, לאחר מופע לא מספק בעופרת יצוקה.
נקודת השפל במבצע הייתה הטור האומלל והמיותר של גדעון לוי נגד טייסי חיל האויר. לא זכור בעת מלחמה פרסום של כתבה כה עוינת, קיצונית וארסית. נראה שהשמאל בישראל הופך לקיצוני ומנותק, מימין חנין זועבי ומשמאל גדעון לוי. ההבדל קטן.
מבצע "צוק איתן" - כל ההתרחשויות והכתבות
חיסרון גדול עשוי להאפיל על ניהול המבצע שנראה מוצלח עד כה: האיבה נגד ישראל, שהולכת ותופסת גובה. התדמית הישראלית, שנראית כרגע סבירה, עלולה לקרוס באחת אם התמונות המגיעות מעזה ימשיכו לזרום. כל מי שצופה ברשתות הזרות, ואפילו האובייקטיביות שבהן, מרגיש מיד את הסלידה של השדרים באולפן והכתבים בשטח מהפעילות הישראלית ובעיקר מתוצאותיה בתחום הנפגעים האזרחיים. אפשר בקלות למצוא תירוצים לכמות הנפגעים הגדלה. חלקם נכונים, אבל הגיעה העת להיות גם חכם ולא רק צודק. אירוע המטוס המלזי נותן קצת מרחב לנשימה, אבל לא רחוק היום שהגלגל יתהפך, וההצלחות המבצעיות יהיו בסכנה של לחץ ואיבה בינלאומית.
לכל הטורים של אודי שמחוני בוואלה! דעות
לפיכך, מתבקש מהלך הומניטרי יוצא דופן ורחב היקף, שביחד עם הסברה מתאימה יכול לשנות את התמונה. הבעיה המרכזית קשורה לילדים שנפגעו במהלך הקרבות, ולכן לשם כדאי לכוון את המהלך. ניתן, לדוגמה, לבצע מהלך של פינוי המוני של כל הילדים הפצועים עד גיל 10 לבתי החולים בישראל. לצורך כך, אפשר לעצור את הלחימה ל-12 שעות ולבצע פינוי מרוכז ומצולם של כל הילדים שנפגעו לטיפול.
מהלך כזה יזכה ללא ספק לתמיכה בינלאומית גורפת, לתמיכה של האוכלוסייה בעזה, לשיפור התדמית שלנו בעולם וגם אנחנו נוכל להסתכל בבוקר בראי ולהגיד שעשינו כל שניתן, כדי לסייע לילדים חפים מפשע שמשלמים את מחיר הקרבות.
אני קורא לצמרת הבטחונית לבצע מהלך כזה ללא דיחוי. זה יביא לשינוי דרמטי בפרדיגמה התקשורתית ויאפשר לסיים את המבצע עם הרבה פחות לחץ בינלאומי. כל זאת, עוד לפני שדיברתי על המצפון של הציבור בישראל, שגם הוא ניקרע מהצילומים הקשים המגיעים מאזור המבצע.
הכותב הוא תת-אלוף ומפקד אוגדה במיל', כיום איש עסקים בתחום התעשיות הביטחוניות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד