אמש ירה חמאס מטח כבד לעבר ישראל ובכך חתם יום של טלטולים, בין הפסקת אש לבין המשך הלחימה. עכשיו כבר ברור: חמאס מזמין את ישראל להיכנס לרצועה. הוא פשוט מבקש: תגבירו את האש, תגבירו את התקיפות ככל שאתם יכולים.
גולדה מאיר, ראש הממשלה, אמרה פעם לאחר שאנואר סאדאת הצהיר שהוא מוכן להקריב מיליון חיילים מצרים, את הדברים הבאים: "אם הוא רוצה להרוג מיליון חיילים מצרים, בבקשה; אבל למה אנחנו צריכים לעשות את העבודה הזאת בשבילו?" חמאס, ארגון טרור מדינתי, חוזר עתה על הטעות הזאת.
טוב עשה הקבינט הביטחוני כאשר קיבל את היוזמה המצרית להפסקת אש. אפילו אם לא היתה מקובלת על חמאס, הרי היא העמידה אותו באופן מיידי כצד הסרבן אשר ממשיך להשתולל, גם לאחר בקשתה?הצעתה של מצרים. הנשיא א?סיסי הוסיף עוד גרם אחד של טינה למטענים שהוא וממשלתו נושאים כלפי חמאס.
הייתי רוצה להיות זבוב על קיר משרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר נפגש עם שר החוץ הגרמני וולטר שטיינמאייר. אני מניח שהוא הצביע על מפת ישראל שעליה הצטברו כתמים אדומים של רקטות מעזה ושאל אותו אם גם ברלין, שטוטגרט ומינכן מוכנות לספוג רקטות ממדינות שכנות, ואולי אף הוסיף: מה הקנצלרית מרקל ואתה מציעים עכשיו לישראל לעשות?
היום ומחר מגיעים לישראל גם שרי החוץ של איטליה ושל נורבגיה. טוני בלייר שליח הקוורטט מתרוצץ הלוך ושוב. הרכבת האווירית תמשיך להביא לכאן שרי חוץ ומנהיגי עולם אחרים. חשוב כי יידעו שישראל נענתה חד?צדדית להפסקת האש. נכון לרגע זה אין היא נושאת באחריות להמשך הלחימה, אלא נגררת אליו ביוזמת חמאס. יש לכך ערך מדיני והסברתי מן המעלה הראשונה. אזכיר גם את הצהרת שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי: איני יכול לגנות מספיק בחריפות את מעשי חמאס, שבמצח נחושה ממשיך בירי הרקטות אל מול הרצון הטוב של ישראל להפסקת אש.
ראש הממשלה עושה נכון כאשר הוא צובר נקודות זכות בדעת הקהל הבינלאומית ובזירה הפנימית. יצירת קונצנזוס לאומי רחב מבית מרחיבה את קשת האפשרויות של צה"ל ומעניקה תמיכה לכל פעולה שעליה יוחלט בשעות הקרובות.
ד"ר נחמן שי הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, חבר ועדת החוץ והביטחון ודובר צה"ל לשעבר