לקראת הסכם: שעתה הקשה ביותר של הנהגת חמאס

עוד לא ברור לגמרי מה תהיה תגובת חמאס להצעה המצרית להפסקת אש הדדית, שאמורה להיכנס לתוקף בשעה תשע בבוקר. אולם דבר אחד אפשר כבר לקבוע בוודאות: זו שעתה הקשה ביותר של הנהגת חמאס בעזה ובחו"ל. אם יסכימו להצעה המצרית, יצטיירו כמי שהובסו בסבב האחרון של הלחימה מול ישראל, תבוסה משפילה כמעט.

זאת, כי התנאים המוזכרים בהצעה המצרית, אינם כוללים אף אחת מדרישות הארגון שהוזכרו השכם וערב בימים האחרונים. אין מילה ולו חצי מילה בנוסח ההצעה שפורסמה בתקשורת המצרית שמתייחסת לדרישת חמאס לשחרר את אותם אסירי הארגון, ששוחררו בעסקת שליט ונעצרו מחדש בעקבות חטיפת ורצח שלושת הנערים הישראלים.

אין גם התייחסות קונקרטית לפתיחת מעבר רפיח או תשלום משכורות 40 אלף פקידי ממשלת חמאס לשעבר, ואפילו אין אזכור של המצב בגדה. כל אלה היו תנאי הזרוע הצבאית של חמאס, שהוצגו יומיים בלבד לאחר תחילת מבצע "צוק איתן".

נכון, יש ניסוח מעומעם שקובע כי "המעברים ייפתחו ותהיה הקלה בתנועת האנשים והסחורות דרך מעברי הגבול, על פי המצב הביטחוני", אולם זו חזרה כמעט מדויקת על סעיפי הסכם ה"תהדיא" מסוף מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012.

פעם אחר פעם הדגישו בכירי חמאס ש"לא תהיה חזרה להפסקת האש של 2012". אפילו אמש, זמן קצר לאחר פרסום היוזמה בתקשורת הערבית, שידרו ערוצי הטלוויזיה הערביים את נאומו המוקלט של איסמעיל הניה, ראש ממשלת חמאס לשעבר וסגן ראש הלשכה המדינית של הארגון. שוב ושוב בחר הניה להתרכז בקלישאות אודות גבורתם של אנשי הזרוע הצבאית ש"הרימו את ראשי הפלסטינים". הוא הרעיף שבחים לזכות לוחמיו, אך כצפוי גם חזר על הדרישות המוכרות: האסירים, המשכורות, המעברים והמצור. והנה באים המצרים ובמחי יד מתעלמים מכל מה שביקש.

מנגד, סירוב של הארגון להצעה המצרית יוביל לבידוד חסר תקדים של חמאס בקהילה הבינלאומית ואף בקרב מדינות ערב. קהיר תפנה אליו את האצבע המאשימה ולישראל תהיה הלגיטימציה המלאה לפעול גם קרקעית בעזה. מכאן שהאפשרויות שעומדות כעת בפני הניה, ראשי הזרוע הצבאית בעזה וראש הלשכה המדינית חאלד משעל, שנמצא בקטאר, נעות בין הגרועה, לגרועה עוד יותר - ולא ברור מהי מה.

זמן קצר לאחר פרסום היוזמה, הודיע אחד מדוברי הארגון, פאוזי ברהום, כי "לא תהיה תהדיא ללא קבלה של דרישות אל-קסאם (הזרוע הצבאית, א.י) והעם הפלסטיני". האם משמעות הדבר שחמאס משיב בשלילה להצעה? עדיין לא ברור לגמרי, לפחות כל עוד לא נשמעת תגובתם של אנשי הזרוע הצבאית, שמובילים את הלחימה בעזה.

אולם, מקורות פלסטינים ברצועה אמרו לי הלילה שבחמאס קיבלו החלטה אפילו לא לדון בהצעה המצרית. לדבריהם, בחמאס זועמים על האופן שבו הובאה היוזמה לידיעתם: כלי התקשורת. ואכן, ההדלפה של דבר היוזמה לעיתונות במצרים, תוך התעלמות מדרישות חמאס, בעוד העמדה הראשונית של ישראל בדבר חזרה להבנות 2012, מופיעה בנוסח זה או אחר בהצעה, מעלות חשד מסוים: האם ייתכן שקהיר וירושלים תיאמו יחדיו את המהלך כדי לדחוק את חמאס לפינה?

הרושם שמתקבל הוא שבקהיר לא יזילו דמעה אם חמאס יצטייר כחלש במיוחד או לחלופין, שישראל תכה בו צבאית באופן דרמטי. את הדברים הללו ניתן לשמוע בשיחות בין בכירים ישראלים ומצרים ובימים האחרונים גם בכלי התקשורת המצריים שנהנים לרדת לחיי חמאס, לחבוט ולהעליב.

ומה באשר לממשלת נתניהו? נדמה שהפעם גם בירושלים, רוב חברי הקבינט מבינים שההצעה המצרית מהווה הישג נאה לישראל וכישלון משמעותי לחמאס.