באמת לא נעים לצחקק מול תמונות של מוות והרס, אבל כשרואים את סרטוני הווידאו שמפרסמים כל הצדדים הלוחמים בסוריה ובעיראק, קשה לפעמים להתאפק. לא, חלילה, בגלל הקטל ההמוני, אלא בגלל הפסקול. כל הצדדים שם, ממש כולם, צועקים בדיוק את אותן מלים בשעה שהם מפוצצים אלה את אלה: "אללה הוא אכבר".
המורדים והצבא, הסונים והשיעים, הדאעש ואל-קאעדה, החיזבאללה וג'בהת א-נוסרה והשבייחה והג'יאהדיסטים והמתנדבים מהטליבאן. כולם יורים בשם אללה וכולם מתים בשם אותו אללה. סיטואציה מחרידה, אבל יש בה משהו קומי, וריאציה חולנית על הרעיון הקלאסי של מלחמת דת. התרגלנו כבר שאנשים נלחמים בשמם של החברים הדמיוניים שלהם, אבל כאן מדובר באותו חבר, ריבונ... כלומר, חי נפשי!
החילונים נגד המח"ט שקרא להילחם למען האל
למרבה הצער, הסיפור הזה הפך קצת פחות מצחיק ומרוחק בשבוע שעבר, עת התברר שגם למיליציה של היהודים (צה"ל) יש מפקד שנלחם בשם אללה. קוראים לו אלוף-משנה עופר וינטר והוא מפקד חטיבת גבעתי. וינטר דנן התקנא ככל הנראה בעמיתיו הלוחמים בלבנט והחליט לתרגם את משנת "אללה הוא אכבר" לשפה העברית. התוצאה: פקודת יום נוראת הוד אודות אללה ("ה' אלוקי ישראל" בנוסח העברי) שיעמוד לצד הלוחמים בשעה שאלה יוצאים להדביר את האויב הטרוריסטי ש"מנאץ, מחרף ומגדף אלוקי מערכות ישראל".
החבר הדמיוני שבשמיים
מכתבי הקודש אנחנו למדים שלפני כ-3,000 שנים, במרחב שבין עזה לבין אשקלון, נערכו אלה מול אלה צבאות בני ישראל והפלישתים, כשכל צד מנאץ את אלוהי האחר, דגון ז"ל מזה וה' יבדל"א מזה. יש איזו אירוניה היסטורית, לא בהכרח חיובית, בכך שאותו מעמד משלהי תקופת הברונזה עלול לקום לתחייה בשנת 2014. לאחר הרנסנס, המהפכה המדעית, תורת היחסות, הנחיתה על הירח והאינטרנט, חזרנו פתאום למצב שבו העברים והפלשתים/פלשתינים ערוכים בין אותן עזה ואשקלון, כשפקודת היום קוראת עליהם להגן על אליליהם. חסר בזירה רק רעמסס-אל-סיסי, שיגיח מן המדבר בראש צבא מרכבותיו ויתבע את כבודם של איסיס ואוסיריס, אלוהי מצרים.
הציונות הדתית מגבה את המח"ט שקרא להילחם "בשם השם"
התמונה אכן מטרידה, אבל יהיו שיגידו שחופש הביטוי חל גם על היחסים שבין קצין בכיר לבין פקודיו, אפילו אם הדבר כולל מעורבות של חבר דמיוני בשמיים. מצד שני, השקיפות והמנהל התקין מחייבים ביקורת ציבורית על ההחלטה הזו. האם מכל הדמויות המוכרות במיתולוגיות השונות, היה ראוי שאל"מ וינטר יבחר דווקא ב"ה' אלוקי ישראל", אותו גיבור על מפוקפק שתחת חסותו הפך עם ישראל לציבור הנבזז, הנרצח המגורש והמנודה ביותר בדברי ימי האנושות? האם לא היה מתאים יותר לבחור בפטרון עם הצלחה קרבית מוכחת, כגון הרקולס, ת'ור או קפטן אמריקה? או שמא אין משמעות ללקחים היסטוריים, מאחר שכל היצורים הללו קיימים רק בדמיון? ואם החוקים לא ידועים, מי תוקע לידינו שאללה של החמאס אינו חזק יותר מאותו "אלוקי מערכות ישראל"?
מבצע "צוק איתן" - כל הכתבות
מבחינה הסתברותית גרידא, ברור מהי הפשרה האופטימלית בין חיבתו של המח"ט לתורת הנסתר, לבין האינטרס הלאומי לספק את ההגנה הטובה ביותר לחיילי צה"ל. אל"מ וינטר צריך לשנות את פקודת היום שלו כך שחייליו, אם וכאשר יידרשו למערכת "צוק איתן", יקראו "אללה הוא אכבר!". לוחמי החמאס והג'יהאד שממול ישמיעו קריאה זהה, כך שלפחות בעולם השדים והרוחות מובטח שחיילינו לא יהיו בעמדת נחיתות.
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד