יישובי עוטף עזה קיבלו הצעות ממרכזי תרבות ועיריות במרכז הארץ לבקר בהן ולהפיג מעט את המתח והחששות של הימים האחרונים בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני. כ-300 ילדים הובאו באוטובוסים לפארק המים שפיים שפתח אתמול (שני) בבוקר את שעריו לשיירות של אוטובוסים צהובים שהגיעו מיישובים ומקיבוצים במועצה האזורית אשכול ובמועצה האזורית שער הנגב.
עוד על הסלמה בדרום:
צה"ל תקף "30 יעדים" ברצועה; חמאס מאיים ב"רעידת אדמה"
מטח כבד לדרום, אזעקות שווא במרכז: עדכונים שוטפים
מצב חירום: אלה ההנחיות של פיקוד העורף
אושרית מסלה, בת 22, מדריכת ילדים מקיבוץ ניר יצחק, הגיעה עם עשרות ילדים מהקיבוץ ומהקיבוצים השכנים. "אנחנו לא באמת יודעים איך להרגיע את הילדים", סיפרה על הקשיים שהתעוררו שוב בעקבות סבב ההסלמה הנוכחי. "הילדים בחרדות וכל טריקת דלת מקפיצה אותם. אנחנו מונחים להישאר במרחק 15 שניות מהמרחב המוגן והילדים משתעממים ומתוסכלים. אסור להם לשחק בכדור או בכלל לעשות פעילויות בחוץ. גם אנחנו המדריכים מאוד לחוצים. אי אפשר לתפקד, סופרים אותם כל כמה זמן. קפצנו על הבילוי פה כמו מבצע בריחה, אפילו לא ביקשנו אישורים. קנינו כמה דברים לאכול, שריינו אוטובוסים ופשוט באנו".
מסלה סיפרה כי השבוע נערכה בקיבוץ מסיבת בר מצווה שכבתית כמדי שנה. שמונה בנים חגגו ונערכו לכך שנה שלמה עם הצגה שכל ילדי הקיבוץ הכינו עבורם. "בדיוק התחלנו את הארוחה, והתחילו פיצוצים ו'צבע אדום' כל כמה דקות במשך חצי שעה, ואז הגיעו החיילים. פשוט כל המוזמנים הלכו", תיארה מסלה. "הילדים מאוד בכו, האווירה הייתה קשה. היה מאוד קשה להסביר להם למה מפציצים דווקא בבר מצווה שלהם. למרות שהם מתורגלים לצערם לאזעקות, זה לא משתפר אף פעם".
גם הילדים ששהו בבריכה שותפים לתחושה זאת. "יש הרבה בומים ואנחנו מאוד מפחדים. פינינו את הממ"ד ועשינו ממנו חדר שינה. ברגע שיש 'צבע אדום', ישר כולנו נכנסים", סיפר נגב שמיר, בן 11 ממושב אוהד שבעוטף עזה. עם זה, הוא הוסיף כי "חוץ מההפצצות, אני אוהב להיות שם. זה לא כמו בצפון, אצלנו המלחמה כל הזמן וזה ממש מעצבן". הוא תהה: "למה שמים 'כיפת ברזל' רק באשדוד ובבאר שבע? זה לא צודק לא לשים את זה אצלנו, אנחנו הכי חוטפים והאחים שלי ממש מפחדים שיש 'צבע אדום'".
כריסטינה גולובטינסקי, בת 12 מאבשלום שבמועצה האזורית אשכול, הייתה בין הילדים שביקרו בפארק המים. "אני מאוד שמחה שנתנו לנו את המתנה הזאת", אמרה. "זה שובר את השגרה, זה יותר ממגן אותי, עושה לי שמח. ליום אחד אני לא מפחדת". ליאם יפת, בת 12, שעברה בקיץ שעבר מראשון לציון לכרם שלום, סיפרה: "ההורים שלי מאוד בשנטי מהמצב, אמרו לי שאם יש בום גדול ללכת ואם יש 'צבע אדום' לרוץ כי אני מאוד לחוצה וכל הזמן רצה. זה בגלל שאני לא רגילה".
"חמאס עצרו שנייה, אני נכנס להתקלח"
בין המבלים היה גם אילן אוחנה משדרות, נהג אוטובוס בשער הנגב שבא לפארק המים עם ילדיו אורי, בן תשע, ונתנאל, בן שש. "העבודה שלי מאוד מסוכנת", אמר אוחנה. "יש נהגים שלא מוכנים לקחת את הילדים של נחל עוז כי אנחנו בטווח הירי. עשו לנו כביש עוקף מאז הסיפור האחרון, אבל עדיין חלקים גדולים מהכביש חשופים". "הסיפור האחרון" שאותו הזכיר הוא שיגור טיל קורנט לפני שלוש שנים לעבר האזור. הטיל פגע ישירות באוטובוס שבו היה תלמיד בן 16 מבית ספר אזורי ונהג. הנער נהרג ואילו הנהג שרד את ההפגזה, אך הוא סובל מפגיעה נפשית קשה. אוחנה חלף על פניו באותו יום באפריל 2011 עם אוטובוס מלא בילדים בדרכם הביתה. "אבל זאת העבודה, אין ברירה", אמר.
"אתה נוסע כל יום והצבע האדום פורץ מהרדיו ומתגבר מחוץ לחלון, הילדים מתורגלים אבל עדיין חלקם בוכים ומפחדים", המשיך אוחנה. לדבריו, למרות הסכנה הוא לא חושב לעזוב את העבודה, "כי לא מתאים לי לברוח מהמציאות. דווקא ההיפך אני הראשון שמתגייס להוביל ילדים ותושבים של קיבוצים, כולם כבר מכירים אותי וסומכים עליי, אני לא יכול לאכזב אותם". אוחנה ציין כי לו ולקרוביו כעס רב על הממשלה, ופרט על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל ההידרדרות במצב הביטחוני. "יש כעס על ביבי במיוחד", שיתף אוחנה. "אתמול פרסמתי בדף הפייסבוק שלו: 'עברו 48 שעות והם רק הגבירו את הקצב של קסאמים'. הייתי רוצה שייתן להם מכה קשה. הם מבינים רק ביד קשה. גם בפייסבוק שלי פרסמתי סטטוס: 'חמאס עצרו שנייה, אני נכנס להתקלח'. זה נכתב בציניות, אבל גם ברצינות. זה תופס אותך במקלחת ואתה חסר אונים", אמר בהתייחס לירי הרקטות.
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד:revital.blumenfeld@walla.com