מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי כיתת את רגליו ברחבי המזרח התיכון פעם נוספת, כאשר נע במהירות תזזיתית בין קהיר, עמאן, בגדד, אירביל וריאד. ואולם מהתבטאויותיו - הן במהלך המסע והן בעקבותיו - מתקבל הרושם ששוטטות זו רק העצימה את עיוותי התפיסה והכשלים החשיבתיים שעימם יצא לדרך. חרף ביקוריו התכופים באזור נראה שמזכיר המדינה הנמרץ לא למד דבר ולא שכח דבר, וכך נותר צמוד למסכת אמונותיו הראשוניות על אודות יכולתה של הדיפלומטיה האמריקנית לנתב מרחב סוער זה לאפיקים דמוקרטיים מבית היוצר של המערב.
קרי, למשל, ניצל את ביקורו כדי לשווק לשומעיו - במיוחד בבגדד ובאירביל - את הנוסחה האמריקנית המועדפת ליישוב סכסוכים, הלוא היא כינון קואליציה בין הסיעות היריבות. ואולם בה בשעה שמרשם זה אכן מצליח לא אחת להנמיך את גובה הלהבות ולהוביל לפתרונן של מחלוקות מבית (כגון סכסוכי עבודה), שונים הם פני הדברים כאשר המדובר בשסע אתני, דתי, חברתי ואידיאולוגי עמוק.
ואמנם, בניגוד לאופייה הפרגמטי ביסודו של התרבות הפוליטית האמריקנית, המעוגנת בהכרה ש"לכל בעיה יש פתרון" ושלפיה ניתן תמיד להתמודד עם מוקדי מחלוקת בצורה עניינית ומעשית, מתאפיינת חזית העימות הפנים?מדינתי במדינות דוגמת עיראק וסוריה באי הסכמה מוחלטת בין הניצים - לא רק לגבי אופיו של הפתרון המועדף, אלא גם בזיקה לכללי המשחק והדרכים, שבהן אמור הסכסוך להגיע לסיומו.
כל זה לא הפריע למזכיר המדינה קרי, שלא נואש עדיין מניסיונותיו להנחיל את דגם הדמוקרטיה האמריקנית גם במרחבים, שבהם לא קיימת עדיין תשתית מינימלית של מחויבות ונאמנות לערכים דמוקרטיים בסיסיים, ושהמאבק הבין?עדתי והבין?קהילתי בהם הוא בגדר משחק סכום אפס, החף מפוטנציאל כלשהו לפשרה או להסכמה רחבה.
דוגמה מובהקת להיצמדותו הכפייתית של קרי לכבלי תרבותו ומורשתו הייחודית, ולאמונתו שלערכיה ולסממניה של תרבות זו יש תוקף אוניברסלי, ניתן למצוא בהתייחסותו לפוטנציאל יישובו של מאבק הדמים המשתולל בעיראק באמצעות "פשרה הוגנת". ללא לאות ממש חזר קרי על המנטרה שלו, שלפיה ניתן לכונן ממשלת אחדות בבגדד, שבה ישתתפו נציגים מכל הפלגים היריבים "המתונים" בעיראק.
חרף העובדה שאפילו חלק מן המנהיגות השיעית מסרב בתוקף להעניק תמיכתו לממשלתו של נורי אל?מאלכי (שלא לדבר על הקבוצות הסוניות למיניהן), לא נואש קרי מאשלייתו, שניתן יהיה לפרוס את עוגת השלטון בעיראק ולחלק לכל אחד מן הצדדים (השרויים בעיצומו של מאבק חסר פשרות ועכבות) נתח הולם מן העוצמה וההשפעה. זאת, בהתאם לדפוס הרווח של מיקוח ומשא ומתן בזירה הפנים?אמריקנית, המתאפיין בענייניות, בתכליתיות וברוח של פשרה.
בהקשר זה, החטיפה והרצח האכזריים של שלושת הנערים הישראלים בידי חוליה של חמאס היו אמורים להוכיח לקרי בצורה משכנעת עד כמה תלושה ותמימה היתה ציפייתו המקורית, שממשלת הקואליציה האש"פית?חמאסית, שבה הזדרז כל כך להכיר, תהווה מוקד של מתינות והתנהלות פלשתינית פרגמטית, ושארגון חמאס הרצחני - גם תחת המסווה של "ממשלת מומחים" - מסוגל ורוצה בכלל להפוך, באבחה אחת, מזאב לכבש, וכך להיכנס למעגל המשא ומתן המדיני כפרטנר לגיטימי.
ואולם ספק רב הוא אם אפילו עדות חותכת זו באשר לפער, המפריד בין עולמו האידילי והפסטורלי של ג'ון קרי, לבין המציאות האכזרית כל כך, תביא אותו לשקול מחדש את מידת הרלוונטיות והתוקף של השקפת עולמו על טהרתה האמריקנית בסביבה המזרח?תיכונית האלימה כל כך. ואכן, כפי שמסעו האחרון היטיב להמחיש, ניתן לצפות שגם בעתיד ימשיך המזכיר, ועימו כל שאר אנשי הנשיא, לצעוד במצעד של אשליות וחלומות שווא במסלול המוביל להתרסקות בלתי נמנעת ולמפח נפש עמוק עבור כל מי שמייחל מן ההגמון האמריקני הדועך למנהיגות אמינה ונחרצת.