המתפרעים שתקפו ערבים בעיר העתיקה של ירושלים שלשום, יתקשו כנראה להאמין בכך, אבל יש גם ערבים שבכו יחד עם כולנו, כששלשת הבנים הובאו למנוחות. אני אישית מכיר אחדים מהם. יש לעומת זאת הרבה מאד פלסטינים, שהתענגו וצהלו ברשעות ובשנאה אל מול חטיפת הנערים ורציחתם. ראינו אותם. הם לא טרחו להסתיר את רגשותיהם.
טרופי הדעת והכאב שתקפו ערבים בירושלים שלשום, יתקשו כנראה גם להאזין לקולות המוסר היהודי והאנושי או לקולו של החוק. שנאה, כך למדנו, הופכת לא פעם אנשים לחירשים ועיוורים. מיותר יהיה לכן גם לציין באזניהם, שהדרך להביא את הממשלה לנקוט בצעדים תקיפים פי כמה נגד הטרור כפי שאכן ראוי - אינה עוברת במסע נקמה משולח רסן בסמטאות מזרח ירושלים. לעומת זאת קיים סיכוי שחבורת 'הנוקמים' הזאת בעיני עצמה, תאזין לשפת הפרקטיקה והמעשה, לשפת התועלת והנזק, שבשמה היא מתיימרת לדבר. אולי כך יבינו איזה נזק מחוללים מעשיהם.
בסרט הזה כבר היינו כולנו: לפני 24 שנה נחטפו באיומי אקדח מצומת רמות שני נערים ירושלמים, רונן קראמני בן ה-18 וליאור טובול בן ה-17. הם הובלו לבית חנינא, ושם נדקרו למוות בדקירות סכין רבות. כעבור יומיים נתגלו גופותיהם הכפותות בואדי בין שכונת רמות לבין בית חנינא. בתגובה נרגמו ערבים באבנים בכל רחבי ירושלים. באחד המקרים הושלך בלוק גדול מגשר להולכי רגל על רכב שנסע בדרך חברון וערבייה נהרגה. ליד קרית ארבע ירה נחשון וולס על מכונית חולפת ורצח את עזיזה סלים ג'אבר. גל הפגיעות בערבים הביא לגל נגדי של מהומות דמים נגד יהודים, שבו הותקפו ונפצעו עשרות. מפגעים וטרוריסטים ערבים השתמשו בגל אירועי הנקם, כדי לתרץ את מעשיהם.
אל מעגל האיבה והשטנה כלפינו, שקיים בלאו הכי, הצטרפו רבים נוספים. גם היום, ההרתעה והישועה לא יבואו מפעולות פרטיות משולחות רסן. להפך. לא זו בלבד שאינן יוצרות הרתעה, אלא הן מלבות עוד ועוד שנאה, שופכות שמן על המדורה, מרחיבות את מעגל הטרור והשטנה, ומסכנות עוד ועוד יהודים. במזרח ירושלים יש להתנהלות כזאת נזק כפול.
תושביה הערביים של העיר שאנו כה משתדלים לשמור מאוחדת, שרויים כבר שנים לא מעטות בתהליך של 'ישראליזציה' התרחקות מהרש"פ ומהגדה והתקרבות לישראל ולערביי ישראל. רבים מהם אינם חפצים בחלוקת העיר. האירועים האחרונים מחזירים אותם שנים לאחור, מקרבים אותם מחדש אל אחיהם בגדה, משחקים לידי כל מי שטוען שצריך לחלק את ירושלים, ועלולים להביא לאובדן שליטה ולהיות מופנים כלפינו כבומרנג.
עדיין איננו יודעים האם גופת הנער שנחטף, היא זו שנמצאה ביער ירושלים. עדיין לא ברור הרקע לחטיפה, אבל אם אמנם, כפי שטוענים בבית חנינא, מדובר באירוע נקמה, הרי שמדובר בזוועה, או כפי שהבהירה זאת משפחת פרנקל בהודעה שפרסמה אתמול: "אין הבדל בין דם לדם. רצח הוא רצח, ואין הצדקה וסליחה וכפרה לרצח כלשהוא".
עכשיו צריך להשיב לירושלים את 'מוראה של מלכות', שאלמלא היא 'איש את רעהו חיים בלעו'. המשטרה צריכה להבהיר לנו במהירות מהו הרקע המדוייק לרצח הנער הערבי; לדכא ביד ברזל פורעים ערבים ופורעים יהודים, להשליט מחדש את החוק בכל חלקי ירושלים ולראות בתחנות הרכבת הקלה- סמל הנורמליות והדו קיום השבריריים - שהועלו אתמול באש, תמרור אזהרה ענק, באשר לפוטנציאל לאנרכיה גדולה פי כמה בבירת ישראל.