בעוד מדינה שלמה מתאבלת על רציחתם של שלושת הנערים, התיר בית המשפט לפרסם את הקלטת השיחה שבין החטופים לבין מוקד החירום של המשטרה. עוד לפני כן היא כבר הופצה ברשתות החברתיות והגיעה לכל מקום אפשרי. מייד עם פרסומה עלו קולות לא מעטים מקרב הציבור שהתמרמר על עצם שידור הקלטת - ובצדק. אחרי ככלות הכל, זה טרגי למדי להאזין להקלטה המתארת כיצד החששות הכבדים ביותר לגבי הנערים התממשו מוקדם כל כך. ואם להודות על האמת, למרות יצר הסקרנות - מדובר בקלטת שהיא לא פחות ולא יותר סרט "סנאף", הדורש מאיתנו להכריע בין ערכים.
קלטת הסנאף הזאת מעצימה את העצב, משום שלעתים נדמה שאין סוף לתחרות בין כלי תקשורת. שיואילו העורכים להסביר לנו איזה ערך עיתונאי יש, למשל, לקולותיהם של החוטפים שרים וצוהלים, כפי שפורסם אתמול? לפיכך, אפשר לקבוע בפסקנות: אין קו אדום שמנחה את מפיצי הקלטת.
ראוי להדגיש: חופש הביטוי, שבשמו אפשר לטעון כי הקלטת הופצה, הוא ערך עליון, אך ראוי להדגיש לא פחות - הוא לא ערך בלבדי. חשוב לכבד את החלטת בית המשפט, אך ראוי גם להבהיר לו שבמקרה הנוכחי היה מקום לחשיבה נוספת. לעתים, כאשר אנו נאלצים לשקול בין שתי נורמות, ראוי להחמיר משום שהנזק שייווצר עלול לעלות לאין שיעור על התועלת. דומה כי שידור הקלטת הוא מקרה שכזה. בואו נתהה לרגע כיצד היינו מגיבים לו כלי תקשורת היו מפרסמים הקלטה שבה נשמעים רצח או אונס של קטינה. יש להניח שהדעת לא היתה סובלת שידור הקלטה שכזאת. המקרה הנוכחי לא שונה בצורה ניכרת.
הקלטת לא רק מזעזעת, אלא גם קשה להאזנה. ברור לכל שכאשר שומעים את הקולות, הדמיון המפותח שלנו לא מפסיק לעבוד. שהרי שידור הקלטת הוא לא רק התלבטות בין נורמות, אלא יש לו גם השלכות מרחיקות לכת הקשורות לאלו שחיים כאן. מייד לאחר פרסום גילוי גופות הנרצחים, כתב סטודנט שנה ג' בבית הספר לרפואה בטכניון בדף הפייסבוק שלו בערבית ש"לנבחרת פלשתין הישג אדיר כשהיא הבקיעה שלושה שערים, וזאת מבלי שהיא במונדיאל".
שידור הקלטת מעודד לא רק אנשים כמוהו אלא גם את שונאיה של ישראל, וזאת משום שהם מקבלים המחשה אמיתית שמזינה את הסטייה האנושית שלהם. אפשר לבוא ולומר שבעידן האינטרנט אי אפשר להסתיר דבר. האמירה הזאת נכונה חלקית משום שלא כולם מחוברים לרשת האינטרנט כל הזמן וכי הקלטת היתה אך ורק בידי חוקרי המשטרה שיכלו לשמור עליה ולמנוע את הפצתה.
מקרה חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים העלה לא מעט שאלות על תפקוד המערכת בכללותה, ובה התקשורת. דומה כי יש לקבוע אחת ולתמיד: לא חייבים לפרסם הכל.