כל מי שמגיע לאחד ממוקדי ועידת כדור הארץ, מותקף מייד בעשרות עלונים וקומוניקטים. הניירות אינם ממוחזרים. בוועידה שדנה באיכות הסביבה, כמות הנייר המבוזבזת יכולה לגרום לכריתת יער שלם.
המתחם בו מתקיימים הדיונים נקרא סנדטון, מהעשירים ביותר ביוהנסבורג. בסנדטון הרחובות מצוחצחים והבתים מנקרי עניים. המלונות באזור מלאים בימים אלו עד אפס מקום. אתמול מילאו את הקניון הקרוב אלפי מבאי הוועידה. מצוקה קיומית לא נרשמה שם. וכך קורה שנציגי המדינות אוכלים ארוחות מפוארות, לנים בחדרים פירסט קלאס, ודנים במצב העוני בעולם. מעניין איך היו דיוני הוועידה נראים לו התקיימו לא הרחק מכאן, בעיירה השחורה סוואטו.
דיוני הוועידה מתקיימים בשני מוקדים כינוס הארגונים הלא ממשלתיים, והמליאה הרשמית בה יושבים נציגי המדינות. בניגוד לארגונים הלא ממשלתיים, הביקורת נגד ישראל במליאה מעטה מאוד. האירוע היחיד החריג שנרשם בנושא הזה, היה בדיון בנושא חקלאות, כשהנציג הסורי עזב לרגע את הנושא המקצועי, וטען כי הכיבוש פוגע בפיתוח בר הקיימא. הוא הזכיר את רמת הגולן, לבנון ואת השטחים ואחר כך חזר לנושא הדיון המקורי. אפילו הנציג הפלסטיני אמר, בשיחת פרוזדור בלתי רשמית, כי הוא רואה בדיאלוג מקצועי בין הצדדים דבר חשוב וחיובי.
אור לגויים
והנה שתי דוגמאות כיצד מוצגת ישראל גם באור אחר, חיובי הרבה יותר: ח"כ נחמה רונן, הציגה באחד הדיונים את תפקיד "נציב הדורות הבאים" החדש בכנסת, גוף שתפקידו לבדוק כיצד חקיקה בכנסת, בכל תחום, מתיישבת עם טובת הדורות הבאים. כלומר, לוודא כי לחוק מסויים לא יהיו השלכות בעייתיות במשך הזמן. בנקודה זו הביעו מדינות רבות התפעלות מהרעיון הישראלי. נציגי הפרלמנט האירופי ביקשו ללמוד את הנושא מקרוב על מנת שיוכלו ליישמו במדינותיהם.
האירוע השני התרחש בכפר אובונטו, שמשמעות שמו היא "אדם". את האירוע ערכה מחלקת מש"ב במשרד החוץ, בעלת ניסיון רב בפרוייקטים בהם מספקת ישראל ידע למדינות אחרות. הנושא היה אבטחת מזון ועסק בשיטות שונות לשימור קרקע וניצולה החקלאי, כמו פיתוח קרקע מדברית או מערכות השקייה יעילות. הידע הישראלי גרם להתעניינות רבה בקרב הקהל, רובו ממדינות אפריקאיות. אירוע כזה, בו פוגשים מוצג הידע הישראלי כניסיון סיוע, יכול לאזן מעט את התדמית הבעייתית של ישראל ביבשת השחורה.