לנהוג בפוטין בדרך שהוא מכיר

בשבוע שעבר התבשרנו על העמקת שיתוף הפעולה הגרעיני בין רוסיה לאיראן, זאת בנוסף לשני הכורים הגרעיניים שרוסיה סיפקה כבר לאיראן בעבר ועתידה לספק לה עוד שני כורים בבושהר. כאילו לא די בכך, רוסיה ממשיכה לתקוף את ישראל בכל זירה בינלאומית ואף הגדילה לעשות בגינוי פעולת צה"ל לחיפוש בנינו החטופים, הן במועצת הביטחון והן במועצה לזכויות האדם בז'נבה. המשך ההתנהלות הדיפלומטית התוקפנית של רוסיה נגד ישראל חמורה במיוחד לאור ניסיונות התקרבות השווא של ישראל לרוסיה, לעתים אף על חשבון האינטרסים של ישראל עצמה.

ההתחזקות הרוסית המשמעותית בזירה הבינלאומית בעידן פוטין, המתגברת לאחרונה מאוד, מעלה שאלות נוקבות לגבי מדיניות ישראל כלפי רוסיה בזיקה למכלול האינטרסים הישראליים במזרח התיכון, במישור הגלובלי, ובמיוחד מול בעלת בריתה - ארצות הברית. שאלה זו התעוררה במלוא חריפותה בקביעת עמדת ישראל בשאלת המשבר בחצי האי קרים בפרט ובאוקראינה בכלל.

אין ספק שלישראל עניין רב וחשוב בשמירה על יחסים טובים וקרובים עם רוסיה, ההופכת לשחקן מרכזי באזורנו ובעולם, בין היתר בגלל חולשתה המדינית של ארצות הברית בתקופת הנשיא אובמה. מערכת הקשרים עם רוסיה חיונית לא רק בגלל הקהילות היהודיות החשובות והמצליחות בארץ ובמוסקבה, אלא בעיקר עקב פוטנציאל הנזק של רוסיה לישראל הנגרם מתמיכתה האסטרטגית בגרועים שבאויביה: איראן, סוריה של אסד, חיזבאללה וחמאס.

לכל הטורים של דני אילון בוואלה! דעות

עם זאת, ראוי לזכור כי המשולש ירושלים-וושינגטון-מוסקבה אינו שווה צלעות, כפי שהגדיר לאחרונה שר החוץ הישראלי. הברית האסטרטגית והמיוחדת בין ישראל לארצות הברית עולה אלף מונים בחשיבותה על יחסי ישראל-רוסיה. רוסיה, יש לזכור, חתומה על כל ההחלטות הבינלאומיות המזיקות ביותר לישראל, וממשיכה במדיניות זו גם בעצם ימים אלה. רוסיה ממשיכה לפעול אופן מובהק נגד האינטרסים הביטחוניים של ישראל במזרח התיכון, ותומכת ללא סייג כמעט במשטר האייתולות באיראן. כל זאת, על אף ההתרפסות הישראלית מול רוסיה, ואולי אף בגללה.

הקרבת מעמדה הבינלאומי של ישראל על מזבח היחסים עם רוסיה, שהומחשה לעיני כל כששר החוץ הישראלי שיבח את בחירתו של פוטין לנשיאות בשנת 2012 כשכל העולם המערבי ביקר אותו על זיוף הבחירות, פגיעה ביחסי ישראל-גאורגיה עקב איום רוסי על ישראל, והיום, הפגיעה ביחסי ישראל-ארצות הברית בעניין אוקראינה הם חוסר אחריות וקוצר ראות מדינית. זאת במיוחד כשהתמורה הרוסית לישראל היא אפסית. הגדיל לעשות אחד משריה הבכירים של הממשלה, ואף שקל בשעתו להעביר דה-פקטו את שדות הגז העצומים של ישראל במזרח התיכון לשליטה רוסית.

חכמת המעשה המדיני איננה רק בהבנת עומק התמונה האסטרטגית והגאו-פוליטית המורכבת, אלא גם בקביעה ויישום של מדיניות חוץ מושכלת ואפקטיבית. כניעה לכל דרישות מוסקבה ולאיומים שהיא תספק נשק "שובר-שוויון" לאויבינו רק מזמינה סחטנות נוספת, פוגעת ביחסינו עם בנות בריתנו הטבעיות, ולא מסייעת לאינטרס הביטחוני הישראלי אותו אנו מפקידים במו ידינו כבן ערובה לגחמותיו של פוטין.

גם לישראל הקטנה יש יכולת ומנופים מול רוסיה. כמובן שאין לנהוג בהם בפרובוקטיביות או חוסר אחריות, אך בהחלט ניתן להגיע ליחסי כבוד הדדי ושמירת מאזן האינטרסים הישראלי. לרוסיה עניין רב בשיתוף פעולה ביטחוני, כלכלי וטכנולוגי עם ישראל. כניסתנו כשחקן בשוק האנרגיה הבינלאומי תשפיע גם על רוסיה ועל מונופול אספקת הגז הטבעי שלה מול אירופה. גם כנגד האיום באספקת אמצעי לחימה מתקדמים לאויבינו, ניתן להפעיל איום נגדי של השמדתו עם פריקתו ברציפים.

שימוש מושכל במנופי כוח לגיטימיים, לא רק שלא יפגע ביחסינו עם רוסיה, אלא אף יביא להתפתחות חיובית בהם, שכן אין כמו פוטין המבין ומעריך שימוש בהם. יתרון נוסף מכך, יהיה הערכה גוברת כלפי ישראל בקרב ידידינו במערב, ובראש ובראשונה ארצות הברית, שהיא המגן האסטרטגי האמתי של ישראל, והיחידה שמונעת החלטות או"ם הרסניות כלפינו.

הכותב היה סגן שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד