פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תראה לי איפה לנעוץ את השיניים

      כמו בני אדם, גם הזאבים מחליפים זה עם זה מבטים מלאי משמעות. מחקר חדש מנסה לפענח כיצד האבולוציה השפיעה על דרך התקשורת המסתורית של הטורפים המייללים

      כלב אלסקן מלמוט (GettyImages)
      גם אני ממשפחת הכלביים. כלב אלסקן מלמוט (צילום: GettyImages)

      צבע העיניים משפיע על הדרך שבה זאבים, כמו גם כלבים, מתקשרים זה עם זה - כך לפי מחקר שנערך ביפן. המחקר מתבסס על תצפיות שכבר הוכיחו שבעלי חיים מתקשרים בעזרת העיניים, ומנסה לפענח כיצד גוון האישונים, ומבנה הפנים, משפיעים על דרך התקשורת המסתורית.

      בשנה שעברה, חוקרים אוסטרים גילו שיש קשר בין מספר הפעמים שזאב זורד (מיילל) ובין עמדתו בלהקה, המרחק שלו מחבריו ורמת החרדה שלו: יש יללות שנועדו להתריע מפני סכנה, ויש יללות שנועדו לבשר על חיבה. מדענים בריטים אף פיתחו תוכנה, שלטענתם יכולה להבדיל בין זאבים לפי גוון הקול שלהם בדיוק של 100%.

      המחקר נערך במכון טוקיו למדע שבאוניברסיטת קיוטו, ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת PLoSONE. החוקרים, בראשות המדענית אואדה סיוקו, השוו בין מאפייני העיניים של 25 מינים ממשפחת הכלביים (Canidae, מסדרת הטורפים) ומיינו את התוצאות לשלוש קבוצות:

      זאבים נעזרים בעיניים כדי לתקשר - מחקר מחודש יוני 2014 (יח"צ , אתר PLoS One)
      מתוך המחקר, אתר PLoS ONE

      קבוצה A, ובה לעין יש מאפיינים בולטים וברורים: הקשתית בהירה מהאישון, ואת העין ניתן לאתר בקלות בתוך הפנים. עם קבוצה זו נמנים הכלב, התן והזאב המצוי.

      קבוצה B, ובה העיניים בולטות, אך האישונים כמעט אינם נראים. ניתן להשוות זאת לאדם המרכיב משקפי שמש: אין דרך לדעת לאן הוא מסתכל. בקבוצה זו ניתן למצוא את הדינגו ואת השועל.

      וקבוצה C, שבה הן האישונים והן העיניים אינם בולטים ואינם ברורים. הקבוצה כוללת טורפים פרימיטיביים למדי, כמו זאב היער, שועל ראקון (טאנוקי) וזאב טלוא.

      החוקרים גילו שבעלי החיים הנמנים עם הקבוצה הראשונה, זו שלחבריה יש עיניים גדולות וברורות, נוטים להיות חברותיים יותר, לחיות בקבוצות - וגם לצוד בלהקות. לעומת זאת, בעלי החיים מהקבוצה השנייה – של ?מסתירי העיניים? - נוטים לחיות לבד או עם בני זוג.

      זאב בשמורה של גן החיות בבריסטול, אנגליה - 2014 (GettyImages)
      זאב בשמורה של גן החיות בבריסטול, אנגליה

      המאפיינים של הקבוצה הראשונה אינם ייחודיים רק לטורפים שנבדקו במחקר, אלא גם לבני אדם. לדברי החוקרים, ייתכן שהסקלרה (?הלבן בעיניים?, או הלובן), התפתח בין היתר כדי לאזן את הגוונים הכהים של הקשתית והאישון, וכדי לסייע לנו להבין לאן בן-שיחנו מביט.

      באשר לקבוצה השלישית, היא כללה בעלי חיים שהעיניים שלהם מוסוות למדי, ואין צבעים או שיער שמבדילים אותן משאר איברי הפנים. טורפים אלה אמנם חיים בלהקות, אך יוצאים לצוד לבד.

      לפי החוקרים, הטורפים מקבוצה זו מסתירים את עיניהם, כדי שהקורבן האומלל – ויהיה זה עכבר, חזרזיר או קנגורו (או אפילו, לא נעים, פעוט בעריסתו) - לא יידע לאן הם מביטים. כך, הם יוכלו להתקרב אליו מבלי שיבחין, ולזנק עליו בהפתעה.

      מנגד, הטורפים מהקבוצה הראשונה (A), שיוצאים לצוד בקבוצות, פיתחו עיניים גדולות ובהירות, כדי שיוכלו לסייע זה לזה בעזרתן.

      זאבים נעזרים בעיניים כדי לתקשר - מחקר מחודש יוני 2014 (יח"צ , אתר PLoS One)
      הטורפים עם העיניים הבהירות נוטים לחיות בקבוצה ולצוד בקבוצות ( PLoS ONE)

      כדי לבדוק אם הטורפים אכן מחליפים מבטים ולא סתם בוהים זה בזה, החוקרים יצאו לתצפית בגני החיות ביפן, ובחנו את ההבדלים בין חברי הקבוצות השונות.

      זאב מצוי נבחר לייצג את הקבוצה הראשונה (בהירי העיניים) ופנק זכה לייצג את הקבוצה השנייה (מסתירי אישון). זאב יער ייצג את הקבוצה האחרונה (את אלה שבכלל לא רוצים שנדע לאן הם מביטים).

      במהלך התצפיות, התברר שכל הטורפים נוהגים לבהות זה בזה. עם זאת, הזאבים נעצו מבטים הרבה יותר מהטורפים בשתי הקבוצות האחרות, ועשו זאת לפרקי זמן של עד 7 שניות, לעומת 2 ו-1‪.‬3 שניות בממוצע. לדעת החוקרים, הזאבים מצליחים לסמן זה לזה להיכן להביט; כדי לנסות להבין איזה עוד מידע הם מסוגלים להעביר באמצעות העיניים – ומה קורה למערכת התקשורת שלהם עם מערכת ראייה פגומה - יידרשו ניסויים נוספים.