הקול כלול: איריס קול גילתה מה היא רוצה לעשות

בוקר אחד התעוררה שדרנית הרדיו עם השאלה הקיומית "מי אני?" האישה שכבשה את הרדיו גילתה מה היא רוצה לעשות: לכתוב. אז יש לה כבר שיר מולחן, ספר מתוכנן, ועכשיו גם תוכנית ראיונות

  • איריס קול
יובל אברמוביץ'
איריס קול (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

בוקר אחד, באמצע החיים, איריס קול התעוררה וגילתה שלא מספיק לה להיות איריס קול. זה קרה לפני שנתיים, אחרי שקיבלה מהפקת הדוקו?ריאליטי "מחוברות" מצלמת וידאו כדי לתעד את חייה. הם חשבו שחייה של כוכבת הרדיו הוותיקה של "רדיו ללא הפסקה" מלאים דרמה וכאוס, ולא ידעו שהדרמה הכי גדולה בחייה תהיה דווקא אותה מצלמה.

"לקחתי את המצלמה, שמתי מולי, הדלקתי - ופרצתי בבכי נוראי. פתאום הבנתי שאחרי כמעט עשרים שנים שאני עושה רדיו ונמצאת בתוך הבגד הטבעי והנוח שלי, אני לא יודעת בעצם מה אני רוצה לעשות בחיים. הבנתי שאני חיה על אוטומט ושאין לי רשימה של חלומות. שכל מה שיש לי בחיים זה הרדיו ובית עם בעל מדהים ושלושה ילדים שאני מאוד אוהבת. אני יודעת שהרבה אנשים היו חולמים שיהיה להם את זה, אבל פתאום קלטתי שמאז שנולדו לי התאומים, שהם כבר בני 12, אני בעצם רק אמא. הרבה אמא וקצת רדיו. אני לא מייצרת חלומות חדשים, ואני לא יודעת מה אני רוצה לעשות ולאן אני רוצה ללכת, ואני בעצם מאוד צמאה ורעבה לעוד דברים. התחלתי לשאול את עצמי 'ומה אם יום אחד ייגמר הרדיו? מה אז? מה תעשי? מה את יכולה להציע לעולם?' ולא מצאתי את התשובה".

"בכל פעם שפתחתי את המצלמה, בכיתי ובכיתי ובכיתי. לדעתי הגשתי להם קלטות שלמות של בכי. בסוף הסכמנו, שני הצדדים, שזה לא מתאים לי".

משבר גיל 44 או הארה פתאומית?

"אני מניחה שגם וגם. פתאום הרגשתי מין ריק פנימי כזה, ושאני רק אמא של איה ויהלי ושל רן ואשתו של דרור. וגם מישהי שעושה רדיו כמה שעות ביום. אבל כמה כבר תופס הרדיו? ארבע שעות ביום? ומה עם שאר הזמן? כמה אפשר לבשל או לנקות את הבית ולאסוף את הילדים? התחלתי לשאול את עצמי מה ירגש אותי. להיות מפורסמת? שיזהו אותי ברחוב לפי הפנים שלי, ולא רק לפי הקול? להכניס מצלמות לתוך הבית שלי? לריב עם מישהו ב'האח הגדול' או ללכת לאחת מתוכניות הריאליטי שמציעים לי כל הזמן כדי לזכות בחשיפה עצומה ולעשות איתה משהו? ואם אני אעשה את זה
ואקבל חשיפה, מה אעשה איתה? לאן אנתב אותה?".

"לא מצאתי את התשובות. וכשאני נכנסת לסטרס בחיים שלי, הדבר הראשון שאני עושה הוא לסגור את הדלת ולהתכנס בתוכי. אז נכנסתי למצב לא מ?תקשר עם העולם. השנה הזאת היתה לי מאוד לא פשוטה".

נשמע כמו סוג של דיכאון.

"אני לא חושבת שהייתי בדיכאון. אני קוראת לתהליך הזה גילוף?קילוף?עיצוב מחדש. בתוך כל הבלבלה שאחזה אותי והדממה שיצרתי סביבי, קרה לי משהו מעניין. ביקשתי מבעלי המוכשר, שהוא מוסיקאי ואיש שיווק, לצלם אותי לאינסטגרם. אני לא יודעת אפילו למה. אולי רציתי לראות את עצמי מהצד. אולי עשיתי לעצמי סוג של 'מחוברות'. בקיצור, העליתי כל מיני תמונות אמנותיות שלי, והתחלתי להיות די אובססיבית לזה. כמובן שהתחילו תגובות ולייקים, ופתאום הבנתי, תוך כדי צילומים, שאני מחמיצה משהו. שלמרות שיש לי תדמית של
אדם מאוד ורבלי ופתוח, אני בעצם אדם מאוד זהיר. אולי אפילו יתר על המידה. שיש לי, לדוגמה, פרופיל פייסבוק שאני לא משתמשת בו מלבד להציץ בפרופילים של אחרים, בגלל שאני מתביישת".

מתביישת?!
"כן, התביישתי. התביישתי מאוד".

איריס קול, שהגישה שנים תוכנית סקס ותוכניות ייעוץ ברדיו, מתביישת?

"כן. התביישתי להעלות פוסטים וחשבתי שכל מילה שאכתוב תהיה רועמת ומטופשת. אני יודעת שאת זה אומרת מישהי שמקשקשת את עצמה בלי הכרה בכל יום. אני יודעת שזאת מחשבה לא רציונלית ולא הגיונית, אבל הבנתי מזה עד כמה אני חסומה, מפחדת והולכת רק בנתיבים בטוחים ומוכרים. ככה
לאט לאט נכנסתי לתוך עצמי והתבודדתי. על הדרך רזיתי מאוד, ואני בלאו הכי די רזה. זה היה כמו להיכנס למסע רוחני ללא מנטור, אבל עם לידה מחדש".

ומה קרה?

"שני דברים במקביל. בהתחלה נכנסתי לטירוף של קריאה, שלא היה לי מעולם. התחלתי להשלים כל מיני חוסרים ולקרוא ספרים ושירה. גיליתי את השירה, והרבה משוררים נפלאים. קראתי ובכיתי מהתרגשות או מהזדהות, או פשוט מזה שהייתי נפעמת מהכותבים".

"ואז נולד הדבר השני: החלטתי שאני רוצה לכתוב. אז חיפשתי סדנת כתיבה, והתגלגלתי לקורס פזמו? נאות של דן תורן ומאיר גולדברג, והתחלתי לכתוב שירים. על פניו, מישהו מהצד יגיד, מה הסיפור? את נכנסת לאינטרנט, עושה גוגל והולכת ללמוד כתיבה. אבל הייתי על איזה אוטומט של עבודה ומסירות
מטורפת ומוגזמת לילדים שלי, ולא עצרתי לחשוב על עצמי".

נשים רבות שהתקשרו לתוכנית שלך לקבל עצה נפלו לבור הזה.

"נכון. באמת נפלתי למקום הכי צפוי - להיות סביב הילדים והעניינים שלהם, עם הפרעות קשב וריכוז ובתי ספר והעברות לבתי ספר ועוד כל מיני התעסקויות. כשהתחלתי לכתוב שירים בסדנה, הכל פתאום פרץ ממני. כאילו איזה מנוע חלוד התחיל
לעבוד מחדש. פרצו ממני מילים ושירים וטקסטים, והוצאתי והוצאתי והוצאתי, ופתאום הבנתי מה אני רוצה לעשות: לכתוב ספר, לכתוב שירים, לכתוב".

"זה הביך אותי להגיד את זה בקול רם עד עכשיו, אבל הנה אני אומרת את זה. התחלתי גם לכתוב בפייסבוק שלי, וזה מרגיש לי נעים. אני מתחילה להתחבר לעולם ולאנשים, ובתוך שבועיים צירפתי מאות נשים והתחילו לקרות כל מיני דברים עם החשיפה. ירסמתי שיר שכתבתי, ופתאום פנה אלי אוהד
שרגאי (יצא "כוכב נולד", וחלק מהרכב ילדי החוץ של עילי בוטנר; י"א) שאל אותי אם יוכל להלחין את השיר. אמרתי לו שברור, ועכשיו יש לי שיר מולחן מאוד מוצלח, ונפתח לי התיאבון. אני רוצה לשמוע עוד קולות ששרים את הטקסטים שלי. הבנתי שאני לא רוצה להיות מפורסמת יותר או מוכרת יותר כמו שאני רוצה לכתוב".

עוד בוואלה!

המותג שכובש את השוק: סל מוצרי הטיפוח לשימוש ביתי שאת חייבת להכיר

לכתבה המלאה

בתוך הבלבול המקצועי והאישי שנחת עליה, קיבלה איריס שיחת טלפון מפתיעה. על הקו היה יואב גינאי, מנהל חטיבת התוכניות של הערוץ הראשון, שהציע לה להגיש תוכנית שתעקוב אחרי אנשים מפורסמים, מתחומים שונים, שנעלמו ממרכז הבמה, מבחירה או שלא. היא הרי מבינה כמה דברים על פרסום ועל מחיר התהילה, אחרי שש שנים שהיא מראיינת מדי ערב את שלל ידועני הביצה בתוכנית התרבות שלה ברדיו ללא הפסקה.

קול פנתה אל מפיק הטלוויזיה אסף גיל ("רוקדים עם כוכבים", "מאסטר שף" ועוד), וכך נולדה תוכנית הראיונות "קול מן העבר", שעולה ביום חמישי הקרוב בערוץ הראשון. בין המרואיינים: יורם בוקר, טינקרבל, יפתח קצור, שולה חן, דנה דבורין, יאנוש בן?גל, רמי שטרן ועוד.

"הפנייה הזאת הגיעה אלי בדיוק בזמן. היה בזה עוד משהו שהצליח להוציא אותי מכל השאלות שריחפו לי מעל הראש, ופתאום היום שלי התמלא בצילומים, פגישות, תחקירים וישיבות. כמובן, לצד השמחה היו גם חששות, אם אהיה טובה, יפה, חכמה וכו'. בכל זאת, אני רגילה להיות מאחורי מיקרופון ולא מאחורי מצלמה. אבל העשייה מילאה אותי באושר
כזה, שאפילו לא היה אכפת לי שלא ישדרו את זה בסופו של דבר".

מה הרעיון שעומד מאחורי התוכנית?

"לשבת לשיחה אישית, בסביבה הטבעית של האנשים, להיזכר מה הם עשו וכמה גדול זה היה, לבדוק איפה הם היום ובעיקר לנסות להבין מה היו הסיבות להיעלמות שלהם, ואם יש להם חלומות לחזור".

ומה למדת מכל המפגשים האלה?

"קודם כל למדתי משהו על הקהל, שלא יכול או לא רוצה להבין בן אדם שמאס בתהילה. טינקרבל, שהיתה בשנות התשעים הילדה הרעה והשובבה של הברנז'ה ואחר כך הפכה לשחקנית וזכתה אפילו באוסקר הישראלי, פשוט החליטה שנמאס לה מהמירוץ ומהצביעות ומכל מה שכלול בלהיות מפורסם, אז היא עברה עם בעלה למדבר, ושם היא מגדלת עכשיו שלושה ילדים
ולא מתגעגעת למרכז ולעשייה. הייתי בטוחה שאגיע לאנשים והם יהיו שבורים מכך שחלפה להם תהילת העולם ושיש מלכים חדשים. אבל מרביתם, לפחות כך הם אומרים, מרוצים מהמקום שלהם".

היו גם כאלה שעדיין חולמים על אור הזרקורים?

"בהחלט. היה לי מפגש מאוד מרגש וכן עם שולה חן, שהיא באמת זמרת אדירה עם שירים גדולים. וכשישבתי על התחקיר וקראתי את כל הכתבות וראיתי את כל האלבומים והשירים, לא האמנתי שהיא חתומה על כל כך הרבה דברים. והנה, בכל זאת, היא קצת נשכחה. התרגשתי לדבר איתה ולשמוע ממנה
בכנות: 'אני עדיין מנסה, ולא רוצים אותי'. כל כך התרגשתי, שאמרתי לה, 'תני לי את הטלפון, עכשיו ואני מתקשרת לאנשים להבין מה הבעיה'".

ומה הבעיה לדעתך?

שהיא אף פעם לא ידעה להיות דיווה ולהגדיל את עצמה. היא אישה מאוד צנועה ופשוטה, במובן הטוב של המילה. היא לא השכילה למכור על עצמה 'סיפורים סקסיים', כמו שהתקשורת והציבור אוהבים. היא אישה שבאה לעבוד ולעשות את הדבר הכי טוב שהיא יודעת. זה נהדר, אבל אין בזה גלאם".

מי עוד הפתיע אותך בכנות שלו?

"דנה דבורין, שהיא אישה מאוד מודעת שיודעת היטב את היתרונות ואת החסרונות שלה. למרות שהיא היתה כוכבת ילדים היסטרית עוד מתקופת 'תופסים ראש', ובהמשך בערוץ הילדים, ולמרות שהיא מכרה מאות אלפי קלטות וידאו, היא התעקשה להתפתח ולהפוך לשחקנית, במאית ויוצרת הצגות ילדים איכותיות, וזה מה שהיא עושה היום. היא אמרה לי: 'נורא קשה לנתץ תדמית, ועוד אחת של כוכבת ילדים ובלונדינית. מי ייתן לי לעשות ראיונות עומק ויסתכל עלי ברצינות? הסתכלתי על נשים כמוני, שניסו ולא הצליחו, והחלטתי מראש לוותר על זה'".

אבל יש גם דוגמאות של אנשים שהצליחו להמציא את עצמם מחדש.

"זה נכון, אבל אתה רואה את אבי ניר מתקשר אלי ומציע לי להחליף את אסי עזר?"

לא, אבל את יכולה להחליף את גלית גוטמן בתוכנית הבוקר.

שתיקה ארוכה.

"כן, אני יכולה. פרסום ותהילה הם דברים מאוד טריקיים. אתה הופך למפורסם בזכות דבר אחד, ואז קשה מאוד לעשות שינוי תדמיתי אצל הקהל, המלהקים, הבמאים והזכיינים. זאת אולי אחת המסקנות המשמעותיות שעלו אצלי כתוצאה מכל
הראיונות שקיימתי. שוחחתי עם עמוס טל?שיר, שהיה זמר ושחקן, עבר לעולם הפרסום וממש לא מתגעגע לתהילה. רמי שטרן, שהיה סטנדאפיסט מצליח ומהראשונים שהיו פה, הוא עדיין אדם מאוד מצחיק, אבל הוא פשוט לא היה יכול לשאת את הפרסום. זה לא קל להיות מפורסם".

ואיך את מתמודדת עם הפרסום?

"תשמע, הפרסום שלי הוא מאוד נעים. תגובות באי?מיילים, טלפונים לתחנה, ופה ושם אנשים שמזהים אותי. אני לא נינט, שלדעתי ח?ווה חוויית פרסום אכזרית מאוד. פרסום מהסוג שלה הופך אדם לרדוף. היא לא יכולה ללכת לים, וכל היום מתעסקים בחתונה שלה או בהריון. זה קשה מאוד. זה לא מקרי שהרבה אנשים מפורסמים בורחים מהפרסום הכי רחוק שאפשר ומגיעים לדת. הם מחפשים את השקט והמפלט
בנקודת הקיצון השנייה.מצד שני, גם כשלוקחים ממך את הפרסום זה דבר קשה מאוד. פתאום תחושת ר?יק מטורפת. אלה פערים מטורפים. ועדיין אני אומרת לך שאם יום אחד זה ייגמר לי, וייקחו לי את המיקרופון, זאת תהיה טרגדיה עבורי".

גם בענייני חזרה בתשובה קול מבינה כמה דברים. בצעירותה היא חצתה לרגע את הקווים החילוניים וחזרה בתשובה. ניסתה להבין איך מתמודדים עם המרדף הבלתי פוסק אחרי העשייה ואיך ממלאים את הלב כששומעים מעוד מלהקת תשובה שלילית.

"בגיל 24 , אחרי שסיימתי לימוד משחק בבית צבי עם ליאור אשכנזי, יוסי מרשק, אורלי פרל ועוד, ואחרי שנחנקתי שלוש שנים בתוך עולם התיאטרון, יצאתי החוצה אל תוך ריק של אין עבודה, ובמקביל רומן גדול שהסתיים. לטיפוסים כמוני, שמתבלבלים בקלות, זה היה מכאיב נורא. ומכיוון שאני טיפוס
שאוהב לבדוק גבולות, הרגשתי שאני חייבת להיאחז במשהו, וחשבתי שמצאתי את זה בדת".

איך התגלגלת לזה?

"הרבה אנשים מסביבי היו בתהליך של חזרה בתשובה, והיה איזה רב אלפא אחד שהחזיר בתשובה במועדונים. הוא היה איש שיחי. סיפרתי לעצמי סיפור יפה מאוד - שאני רגועה מאוד ומכילה את אלוהים ואמצא את הנחת - אבל זה החזיק בקושי חודשיים. ואולי זה היה עוד סוג של תפקיד מבית הספר למש?חק. עטיתי על עצמי שמלה שלגמרי לא הולמת את המידות שלי. אתה יכול בכלל לדמיין אותי מפרידה סכו"ם בבית? בדיעבד, זה היה די מצחיק. היום, ממרחק השנים, הגיל והתובנות, אני מבינה שחיפשתי ריגושים ושיאים אחרי לימודי המשחק, ושהחיים הם מחזוריים. אי אפשר תמיד להיות בשיא,
ואחרי כל שיא יש ירידה ושוב עלייה וחוזר חלילה. זה אחד הדברים שהזכרתי לעצמי לאחרונה כששוב התערבלתי עם עצמי".

למה בעצם ויתרת על המשחק?

"כי הבנתי די מהר שאני לא רוצה לחיות חיים תלושים, כמו שחקנים רבים. אני יודעת מה אני יכולה לשאת ומה אני לא יכולה לשאת. אני לא יכולה לחיות כשפעם יש ופעם אין. לא רציתי להיכנס לתחום של הצגות ילדים, זה מביא פרנסה אבל זה גם מביא מרמור כשאתה שחקן מבוגר. ולא רציתי להיות ממורמרת. האמת היא שהפרידה מהמשחק היתה קלה ומהירה, ואיכשהו התגלגלתי לעיתונות והתחלתי להגיש פינות
תרבות ברדיו. מפה לשם מצאתי את עצמי בגיל 26 עם תוכנית סקס ב'רדיו ללא הפסקה', שהפך לבית המקצועי שלי. בהמשך היו לי כמה גיחות לטלוויזיה בכל מיני פאנלים של עצות ונשים. אולי בגלל שהייתי שחקנית לרגע, אני מבינה במיוחד את הלב של השחקנים ואני אמפתית אליהם".

גם ימי הזוהר של הרדיו עברו. כבר אין כוכבים חדשים.

"אמת. אבל אני חיה בתוך הבועה של התחנה שלי, שבה יש את ורדה רזיאל?ז'קונט, דידי הררי, נתן זהבי, שי ודרור, ועוד הרבה אנשים שמושכים מאזינים. זה נכון שאנשים כבר לא מסתובבים בבית עם טרנזיסטורים, אבל הרדיו הוא קלאסיקה. הוא פה כדי להישאר. אין תחליף לאינטימיות הזאת. אנשים מאזינים לו תוך כדי נסיעה או תוך כדי ספורט, ואפילו שמים
את התחנה של הרדיו בטלוויזיה. גם הטלוויזיה היא כבר לא מה שהיתה".

"היום קשה לקבל במה ברדיו או בטלוויזיה, ומצד שני, יש עשרות אלטרנטיבות. אנשים פורצים ומככבים באינטרנט, וזה משמח שלמרות שבטלוויזיה 'האח הגדול' שולט, במציאות יש הרבה הופעות ותרבות אחרת. מאז שהתחלתי לכתוב אני רצה לערבי שירה ולהצגות פרינג' ומחפשת דברים שיפתחו לי את הראש. השטח בוער באנשים מוכשרים מאוד".

וכולם רוצים לפרוץ ולהפוך למפורסמים.

"צחוק הגורל, אה? כולם רוצים להיות מפורסמים, אבל אף אחד לא מביא בחשבון את המחיר האמיתי שהמפורסמים משלמים כשהם נהיים מפורסמים. מתיש."

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully